כשחושבים על הנצחתו של אילן, מה יותר מתבקש מאשר אות לצדק חברתי. אילן נשם צדק, שאף לצדק, התעורר בבוקר עם תחושת שליחות ומחויבות עמוקה לצדק, ולא היה נרדם בלילה כשהוא נושא עליו את כאב אי-הצדק עמו הוא התמודד במשך כל היום.
צדק חברתי, שעבור רובנו זה מושג קצת אמורפי, שכל אחד מגדיר אחרת, עבורו היה אורך חיים.
אילן, בהמת המשא האידאולוגית שלנו, נשא על כתפיו את העוולות הקשים ביותר וניסה בכל מאודו להילחם בהן, למען הציבור, למען האינטרס הרחב. הוא הבין שהאינטרס הציבורי והאינטרס שלו, חד הם. והוא קיווה לחנך ולהנחיל את התפיסה שזהו גם האינטרס של כל אחד ואחת מאיתנו, ושנשכיל לפעול, לבחור ולהצביע בהתאם לאינטרס שלנו, כי יש לנו סיכוי יותר גדול להיות בצד שזקוק מאשר בצד של אלו שיש להם מספיק.
במילותיו של אילן: "זו הפוליטיקה שלי. זו הדרך שלי. זו תבנית נוף מולדתי. כי איך שלא יהפכו אותי, תמיד אשאר אותו ילד עם צרכים מיוחדים שגדל בבלוק 2503/10, בן של אורזת תפוזים בבית אריזה וחשמלאי שחצב תעלות בקירות עם איזמל."
אילן הבין את החשיבות לא רק של אקטיביזם ופעילות "חברתית," אלא את הצורך לבנות תשתית ציבורית חזקה המקדשת את כבוד האדם וחירותו, ומאפשרת לו לחיות חיים מלאים ועצמאיים. הוא חייב את המדינה לממש את אחריותה לחינוך, בריאות, רווחה, דיור, תעסוקה וביטחון אישי ברמה הגבוהה ביותר. אני שותף לתפיסת עולמו, והיא מנחה אותי במשרד הבריאות. זה לא פשוט לממש את תפיסת העולם הזו.
משרד האוצר מחזיק בכספי המדינה כבני ארובה, ופועל לממש תפיסת עולם גזברית ומצמצמת, באופן שגורם לכל אזרח להצטרך להתחנן כדי לקבל את המינימום האפשרי. האוצר, מגובים באידאולוגיה שמרנית שגם חלק מחבריי, וודאי יריביי הפוליטיים שותפים לה, מנסה לרסן את השירותים הציבוריים. התפקיד שלנו, גם בממשלה הזאת וגם בכל מקום של קבלת החלטות, הוא להרחיב ולחזק את ציבוריות המערכת, להבטיח את איתנותה, את האוניברסליות שלה, ואת הנגישות השוויונית לשירותים בסיסיים לכל אדם שחי כאן.
זה ממש סימבולי שארגון "אמהות על המשמר," אתן הזוכות הראשונות באות הצדק החברתי על שם אילן. אחד מהדברים המשמעותיים שאילן הוביל בכנסת היה הקמת השדולה נגד אלימות משטרתית, שבכינוסה הראשון הושיבה סביב השולחן את כולם: מובילי מחאת יוצאי אתיופיה, מובילי מחאת הנכים, הפלג הירושלמי, משפחת אבו עלקיאן, אוהדי ספורט. שולחן רחב ומגוון של אנשים שהתמודדו עם שיטור יתר, אלימות, פרופיילינג, בגלל הנראות שלהם, בגלל העמדות שלהם ובגלל המאבק שלהם. מבחינת אילן, הוא תמיד היה חלש מספיק כדי לחוש את זולתו, וחזק מספיק כדי לשנות את המציאות. זהו האיחול שלי אליכן היום.
אני בטוח שאילן רואה את עצמו כחלק מהמאבק והעשייה שלכן, והוא מדרבן אתכן להמשיך בעשייה, להמשיך לשאוף לעתיד טוב יותר וצודק יותר. אם הוא היה פה, הוא היה איתכן בחזית אחת.
אבל, אילן היה גם שבע ממאבקים. הוא תמיד איחל לנו להיאבק פחות. איחל לנו נצחונות פוליטיים בשאיפה שנייצר מערכת צודקת יותר שיהיה פחות צורך להיאבק בה ולהילחם בה כל הזמן. אילן היה איש אופטימי ומלא הומור, בעיקר עצמי, ואני מאחל לכן, בטח לקראת ראש השנה, שתיאבקו פחות ותנצחו יותר, שתרוו נחת, ושהילדים שלכן יעשו לכן נכדים רבים, כי זו היתה המשימה הכי חשובה שלו בעצם. הוא האמין בכל ליבו שאיפה שיש אנשים, אפשר לתקן.