הסיפור המשעשע על הרקדן הכושל שמאשים את הרצפה העקומה, מחוויר לנוכח טיעוניו ותירוציו של הגרוע והמזיק בשרי ישראל. התחרות שם קשה: רגב, לוין, קרעי, אמסלם, גולדקנופף… אבל מעל כולם מתבלט בבורותו ובניתוקו מהמציאות שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
תפקידו הוא החשוב ביותר אחרי ראש הממשלה. משרד האוצר הוא משרד-על. השפעתו עצומה, יותר מכל משרד אחר. הוא גם חולש באופן ישיר על פעילות המשרדים האחרים. ברשותו ארגז כלים משוכלל לעיצוב וניהול המדיניות הלאומית. זו מערכת מורכבת מאוד. חלקה הגדול נסתר ומוסתר מהעין ומצריך ניסיון וידע. שר אוצר מוכשר ובקיא יכול לחולל פלאים. שר אוצר מנותק והזוי, יכול לדרדר את הכלכלה לתהום. זה מה שעושה סמוטריץ'.
כאשר כתבתי כאן לפני שבועיים על ההידרדרות הכלכלית ומזימתו של סמוטריץ' לפשוט על קרנות הפנסיה וההשתלמות של האנשים שעבדו והפרישו כל חייהם, נזעקו כמה שופרות והכריזו בלהט כי הכלכלה במצב מצויין, הכל נהדר ואין שום בעיה. שום מילה על הכספים הקואליציוניים המופקרים, על משרדי הממשלה המיותרים, על ההשתמטות ההמונית משירות צבאי ומעבודה, ועל בריחת ההון וההשקעות מישראל.
אלא שמאז, חברת דירוג האשראי מודי'ס הצניחה את ישראל בשתי (!) דרגות נוספות, בבת אחת, ואף ניפקה תחזית שלילית לעתיד. זו אזעקת אמת. הניתוח המעמיק שצורף להודעה, הבהיר במדוייק את הסיבות להורדה החדה. זו לא רק המלחמה וסכנותיה, אלא האופן המופקר שהממשלה מנהלת, או בעצם לא מנהלת, את המדינה. מודי'ס הצביעו על חוסר מדיניות, על סכנה למערכת המשפט ולדמוקרטיה, ועל ירידה באיכות המוסדות והממשל בישראל. כל אחד שניסה להתקשר לאחרונה למשטרה או למשרד החינוך מרגיש זאת. יש לכך השפעה ישירה ודרמטית על הכלכלה.
אבל סמוטריץ' בשלו. הוא התגולל על מודי'ס והאשים אותה באנטי-ישראליות. זה נלעג ומביך. כשהדירוג של ישראל היה גבוה ויציב, נתניהו נופף בו בגאווה – עדות להישגים הכלכליים של ישראל. כשהדירוג יורד, אז מדובר פתאום "בארבעה כלכלנים צבועים שיושבים בלונדון ומטיפים לנו מוסר", כדבריו של סמוטריץ'.
אם "שר האוצר" היה קצת יותר בקיא בתחום שהוא אמור לנהל, הוא היה יודע שחברות דירוג האשראי הן בעצם האחרונות שמדליקות את נורות האזהרה. והן דווקא לא מזדרזות להוריד דירוגים. אין שום טעם להאשים אותן משום שהן רק מצביעות על מגמה קיימת. המשקיעים שרוכשים את אגרות החוב שהממשלה מנפיקה כדי לגייס כסף, פועלים הרבה יותר מהר מחברות הדירוג ומקבלים החלטות על פי הנתונים הכלכליים שהם משיגים ישירות, והנתונים הללו ביחס לישראל לא טובים. המשקיעים כבר ידעו שהחוב הישראלי במצב של סיכון גבוה, הרבה לפני הורדות הדירוג.
והנה עוד דבר שסמוטריץ' כנראה לא יודע או לא מבין. לאגרות החוב שמנפיקות ממשלות יש ביטוח שהמשקיעים יכולים לרכוש כדי להגן על השקעתם. הביטוח הזה נקרא CDS. כבר שנה שמחירי הביטוחים הללו להלוואות שנוטלת ישראל, קפצו בחדות והגיעו לרמות שמקובלות ביחס למדינות בדירוגי אשראי גרועים כגון חוף השנהב, בנגלדש או ארמניה. לכן גם מחירי ההלוואות שנוטלת ישראל, כבר עלו עוד לפני שמודי'ס או S&P (סטנדרט אנד פורס) פירסמו את הדירוגים החדשים. המשמעות היא שישראל צריכה לשלם הרבה יותר על הכסף שהיא נזקקת לו,
אנשי המקצוע במשרד האוצר ובבנק ישראל, כולל הנגיד פרופ' אמיר ירון, יכולים להסביר את כל זה לסמוטריץ' וחבריו השרים, אבל בממשלה לא רוצים לשמוע. ברגע שמישהו מאנשי המקצוע פותח את פה, הוא סופג מטח גידופים והשופרות שופכים את דמו בערוצי התרעלה.
התנהלות כלכלית רצינית חשובה תמיד. בזמן מלחמה היא קריטית ממש. מלחמה היא עסק יקר להחריד, עם הרבה סיכונים. ישראל צריכה לגייס עכשיו הרבה כסף ולקחת הרבה הלוואות. אבל במקום לשדר אחריות, רצינות ושיקול דעת, כדי ליצור אמון, הממשלה הזו משדרת בדיוק את ההיפך. היא יורה לעצמה, לעצמנו, ברגל.
המשמעות של כל זה היא הכבדת הנטל על האזרחים ופגיעה נוספת ברמת החיים. העלויות הכבדות של ההלוואות החדשות יונחתו כבר בתקציב הקרוב על משלמי המסים ועל השירותים לציבור שיקוצצו עוד ועוד. או במילים פשוטות: תשלם יותר מסים, תקבל פחות שירותים. ככה זה בכלכלת "בעזרת השם".
פורסם ב"הארץ".