הזכות להיות חזיר

מי שרוצה להבין מה עובר על הימין בישראל – עם האובססיה של הפצת נשק, ״המשפחה הטבעית״, גזענות, הדתה – צריך להביט על ארה״ב. כסף אמריקאי כבד ואג׳נדה קיצונית שמגיעה משם הם הבסיס לשיעתוק האמריקאי של הימין הישראלי: שילוב של ימין כלכלי אולטרה-קפיטליסטי עם ימין דתי שמרני קיצוני. עד לפני שנים מעטות, האג׳נדה הזו נראתה זרה ומוזרה לרוב הישראלים. הפלות, עונש מוות, תפילות בבית הספר, לימודי אבולוציה – כל אלה הסעירו את ארה״ב, אך נעדרו לחלוטין מהשיח הישראלי. מושגי מפתח בפוליטיקה האמריקאית כמו ״בעד חיים״ או ״בעד בחירה״, ״התיקון השני״ או ״הגבלת נשק״, יצרו את קווי התיחום של המחנות הפוליטיים. ואילו כאן, לרוב המפלגות לא היתה אפילו עמדה בסוגיות האלה – הן לא היו פקטור פוליטי בישראל. עכשיו כל זה משתנה במהירות.

 

ביקרתי פעם אצל פעילי שטח המקדמים את פולחן הנשק באמריקה. אחד מהם הוביל אותי למרתף ביתו: בונקר של ממש ערוך ומצוייד לקראת ״יום הדין״. כשפתח את הדלת, נדהמתי ממצבור הנשק שלא היה מבייש בסיס צבאי. לשם מה לך מרגמה ומטול רימונים, שאלתי, וגם עשרות רובים וארגזי תחמושת? ״עלינו להיות מוכנים לאפשרות של פלישה״, השיב בקשיחות, כאילו הוא ג׳ון ויין, קאובוי אקדוחן, המגן על חוותו המבודדת במערב הפרוע, מפני אינדיאנים או אולי חייזרים מהחלל החיצון. חריג? יוצא דופן? ממש לא. מיליונים כמוהו פועלים באמריקה, נלחמים עד חורמה בכל מי שמנסה להגביל את הקלות הבלתי-נסבלת של קניית נשק, שכבר הובילה למאות מעשי טבח. בקרוב אצלנו.

 

ביסוד פולחן הנשק עומד האתוס האינדיבידואליסטי, כביכול, של האדרת האחריות האישית ושלילת האחריות החברתית. כאילו אין צבא ואין מדינה. אתה לבדך צריך להניס את האויב, להילחם בפשע ולהגן על משפחתך ורכושך. אותו אתוס בדיוק סוגד לאנוכיות הכלכלית: חטוף וצבור ככל שתוכל, בלא שום מחוייבות ואחריות לחבריך ולסביבתך. יש לך – הצלחת – אתה מודל לחיקוי, אין לך – בעיה שלך – אתה לא ראוי לעזרה. לזה נוסף נדבך דתי נוצרי, שפרשנות פונדמנטליסטית שלו רואה סכנה גדולה בזכויות נשים, זכויות להט״ב, זכויות מיעוטים, ובכלל ״בזכויות״ שנגזרות מהעקרון הדמוקרטי. לכן הימין האמריקאי נאבק נגד הפלות, קידום נשים, נישואים גאים, ושילוב בין-גזעי. במוקד העניין התנגדות עמוקה לרעיון של שיוויון ערך האדם: בני האדם אינם שווים – גברים, לבנים, נוצרים, שווים יותר – החתירה לשיוווין מנוגדת ״לסדר הטבעי״. גם זה מצע מובהק לחזירות הכלכלית שרואה בתאוות בצע ובפערים עצומים את ״טבע האדם״, ואילו בזכויות החברתיות היא רואה איום על יסודות האמונה. כך נראה המצע הכלכלי החדש של ״האיחוד הלאומי״ וזו האידיאולוגיה המנחה את איילת שקד.

 

אז מה עוד ישלוף הימין בישראל? צריך להעיף מבט אל ארה״ב כדי להבין: דרישה לעונשי מוות, מגבלות בירוקרטיות כדי להקטין הצבעת מיעוטים, טיפולי ״המרה״ להומואים – ובמקביל, יד ביד ממש: הטבות במס לאלפיון העליון, התקפה על ארגוני עובדים, והקטנת התקציב לבריאות ורווחה לטובת ביטוחים פרטיים וארגוני ״צדקה״. מי שמוביל את הקו המנוכר הזה היא האליטה של הציונות הדתית. רווחה היא חסד, לא זכות – נאמר במצע הכלכלי של סמוטריץ׳. ולמי שלא מבין את המשמעות, קובי אריאלי מסביר בגל״צ: ״למה אנחנו צריכים להגן על המלצר ולא על המנכ״ל? ובכלל, מי קבע שהיותר חלש זכאי להגנה״? אגב, פעם הם היו מתגאים ״בכל ישראל ערבים זה לזה", היום הם הפכו לחבורת אדונים. שכחו מה זה להיות יהודים.

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *