האריס משיבה לטראמפ כגמולו ונותנת שואו מלהיב, מבלי לרדת לשפת הביבים הגסה שלו

סוף סוף קמה מישהי שמשיבה לטראמפ כגמולו. האריס היא המועמדת הראשונה שמצליחה לחבוט בו ביעילות, מבלי לרדת לשפת הביבים הדוחה שלו. העימות אמש היה תצוגת תכלית מרשימה של הקמפיין שלה. היא הלמה בו סיבוב אחר סיבוב. וכן, הדימוי לזירת האגרוף הוא המתאים כאן.

בבחירות האלה אין דיוני עומק בשאלות של מדיניות. הביקורת שנשמעת לעתים כלפי האריס שהיא שטחית ולא מציגה מצע מפורט בסוגיות השונות, אולי צודקת אך מחטיאה את המטרה. טראמפ מעולם לא הטריח את עצמו בעניינים כאלה, ואין לו שום כוונה לנהל שיח רציני. הוא פולט שקרים בכמות שלא תיאמן. גם בעימות הזה, הוא הפריח הבלים ושטויות, עד שאפילו המנחה נאלצה להתערב ולהפריך חלק משקריו.

מול איש נקלה כזה, צריך לפעול בעוצמה ובבוטות. בניגוד להילרי קלינטון שנאומיה היו עמוסים לעייפה בתכנים ונתונים והפגינו בקיאות ועומק, האריס מתנהלת כתובעת קשוחה באולם בית המשפט. זה הרקע שלה, שם היא במיטבה: לעמוד מול המושבעים, ולצלוב את הנאשם. המושבעים הם לא מומחים, לא משפטנים ולא היסטוריונים, ואין להם סבלנות לניתוחים מעמיקים. הם מרותקים לשואו, והיא נותנת שואו ומוציאה את טראמפ מכליו. שני דברים הוא לא יכול לסבול: שהיא מציגה אותו כעבריין ואת עצמה כמי שתכניס אותו לכלא, ואת העובדה שמי שמעיזה לעשות לו את זה היא אישה.

הסוגיה הנשית היא המפתח של הבחירות האלה. טראמפ מיזוגן. הוא גורר אחריו שובל ארוך של הטרדות מיניות והסתבכויות מבישות. השילוב של יחסו המחפיר לנשים והעמדות הקיצוניות נגד הפלות, מספק להאריס נשק קטלני. היא לא מהססת להשתמש בו ונכנסת בטראמפ ב-200 קמ"ש. זו נקודת התורפה שלו ושל סגנו הקיצוני ואנס.

הנה עוד הבדל מול הילארי קלינטון, שחששה להשתמש בקלף הנשי, למרות שהיתה האישה הראשונה שהתמודדה לנשיאותי. קלינטון לא רצתה שיתייגו אותה כאישה, אבל זו היתה איוולת. רוב הבוחרים הם בוחרות. הן רוצות נשיאה בבית הלבן, ובצדק. הגיע הזמן שגם ארה"ב תצטרף לרוב מדינות העולם שכבר הצמיחו נשיאות וראשות ממשלה. העובדה שהיא שחורה ואסייתית, משנית בחשיבותה הפוליטית להיותה אישה.

ההפלות הן נושא הדגל של האריס, וטוב תעשה אם תמשיך להניף אותו. זה יכול להעניק לה את הניצחון. סקר עומק של "ניו יורק טיימס" גילה שבקרב נשים מתחת לגיל 45, ההפלות הן הנושא הראשון בחשיבותו בבחירות האלה. האריס לא צריכה לחדור לגרעין הקשה של תומכי טראמפ ולחלץ משם מצביעים. אין לה גם שום סיכוי לעשות את זה. היא צריכה להעביר אליה כמה מתנדנדים, בעיקר מתנדנדות, במדינות המפתח, כמו ויסקונסין ומישיגן, שם כבר עלתה ליתרון קל.

מהבחינה הזו, התוצאה החשובה ביותר של העימות לא היו הסקרים שהצביעו על הניצחון הברור של האריס, אלא הודעת תמיכה של אישה אחת: טיילור סוויפט. ההתייצבות שלה לצד האריס היא ברמה של גיים צ'יינג'ר. סוויפט היא הכוכבת הכי בולטת כיום – בטח בארה"ב, אולי בכל העולם. היא גם אהובה מאוד, "אהובת אמריקה", כמו שמכנים אותה. מאות מיליונים עוקבים אחריה ברשתות החברתיות, ומה שאפילו יותר משמעותי מבחינה פוליטית הוא שסוויפט פופולרית במידה שווה בקרב דמוקרטים ורפובליקנים. אם טראמפ ייצא נגדה, הוא יירה לעצמו ברגל.

סוויפט חתמה את הפוסט שלה במילים "חובבת חתולים ערירית" ("Childless Cat Lady") – איזכור לכינוי  המלעיג של ואנס, סגנו של טראמפ, לנשים ללא ילדים. היא ליוותה את הפוסט הזה בתמונה עם החתול שלה, שגם הוא יצור מפורסם למדי מסתבר. מדהים שהאמירות של כוכבת פופ והתמונות החתוליות האלה מקבלות יותר פירסום מהעימות הנשיאותי עצמו, אבל זו הזירה התקשורתית כיום. בעבר טראמפ שלט בה ללא עוררין באמצעות ציוציו והשתלחויותיו הפרועות. עכשיו הוא מתחיל לאבד את זה. לפתע הוא המועמד הקשיש, הישן, המוזר. כל מה שהטיח בביידן, נוחת עכשיו על ראשו. אם האריס תמשיך להלום בו ואם הצעירים שנוהים אחריה, גם יירשמו וייצאו להצביע – היא תהיה הנשיאה הראשונה בארה"ב.

פורסם ב"הארץ".