במה אני מאמין?

חברות וחברים,

יש לנו שר משפטים שאומר שלא לכל חוק צריך לציית, ולא חייבים לקיים כל החלטה של בית המשפט. שר משפטים שמדבר כמו עבריין.

יש לנו שר חינוך שכמה שעות לפני פיזור הכנסת חתם על תקנה חדשה והוציא את רוב הארגונים הפלורליסטיים מבתי הספר החילוניים, והכניס לשם את העמותות האורתודוכסיות.
שר ההדתה.

יש לנו שר אוצר שדוחף עכשיו לקיצוץ רוחבי עמוק, שזה מילה מכובסת לפגיעה קשה בשירותים הציבוריים לאוכלוסיות הכי חלשות, וזו גם איוולת כלכלית

ומעל כל אלה, יש לנו ראש ממשלה שכדי לחלץ את עצמו מהכלא, מוכן לתת למפלגות הימין הקיצוני הכל, כולל סיפוח שטחים שיהפוך אותנו רשמית, בחוק, למדינת אפרטהייד.

מול כל אלה צריך לעמוד במלוא הכוח, לתקוף אותם, להיאבק בהם. אבל מה אנחנו רואים?
אופוזיציה של כלום ושום דבר. ״כחול-לבן״ – איזה שם יפה לבועת סבון. 35 מנדטים. בדיחה.
מפלגה שחציה ימין לכל דבר, שאבה קולות מהמחנה שלנו, ולשם מה? איפה הפייט – גנרלים שכמוכם…

אז ימין יש, בהחלט, והוא לא מבזבז רגע.
ומרכז גם יש, חסר כל כוח ונטול רוח לחימה.
וחיוני שיהיה שמאל – שמאל חזק, אידיאולוגי, לוחמני.

בבחירות האחרונות נכשלנו. המחנה הפוליטי שלנו כמעט נמחק.
עכשיו יש לנו הזדמנות לתקן את זה. לעשות שינוי. לא לשבת בחיבוק ידיים, לא לעשות כלום, ולצפות לאיזו תוצאה מזה.
אנחנו חייבים להציב מנהיגות במחנה.
זו המטרה שלי, לכן אני מתמודד על ראשות מרצ. לכן עלינו לנצל את ההזדמנות שעומדת כאן, ולעשות שינוי – כדי שהמפלגה הזו תהיה עוגן מרכזי של השמאל הישראלי, ויחד עם כוחות נוספים שקרובים אלינו, יחד עם שותפות יהודית-ערבית, נגיע בבחירות הקרובות לשמאל הרבה יותר חזק ומשפיע.

במה אני מאמין?
מה שנמצא בבסיס האידיאולוגיה שלי הוא שיוויון ערך האדם. שיוויון, ערך, האדם! זה בעיני הלב של השמאל מאז ומעולם, בכל מקום.
מכאן נגזרים כמה דברים מהותיים מאוד.
קודם כל סוציאל-דמוקרטיה. זו המדרגה הראשונה. אני סוציאליסט. אני מאמין ש״שום אדם איננו אי״, כמו שכתב ג׳ון דון. אנחנו לא לבד בעולם, לא אטומים מנותקים מפוזרים בחלל. אנחנו חברה, והחתירה לשיוויון בחברה, הגישה שמסתכלת על החברה כולה, לא רק על החזקים ועל אלה שיש להם, היא בעיני הבסיס להכל.

אני גם חילוני ודוגל בחילוניות. לא רק כמי שמשתייך לקבוצת החילונים בישראל, שהיא אגב הקבוצה הגדולה במדינה. זה לא עניין סקטוריאלי וגם לא זהותי. זו תפיסת עולם! החילוניות היא ערך, והיא מאבני הבסיס של השמאל: ללהעביר את מקור הסמכות ממערכות ודוגמות דתיות, אל האדם. לשים את האדם במרכז, את ריבונותו וזכויותיו.
כתפיסה פוליטית, החילוניות דוגלת בהפרדת דת ומדינה, במאבק בכפייה דתית, ובפלורליזם. רק במערכת כזו, במערכת חילונית, יכול להיות חופש דת וחופש מדת. לכולם – לחילונים ולדתיים.

שיוויון ערך האדם מציב עוד עקרון חשוב ביותר: הכרה בזכויות של בני אדם אחרים, מקבוצות שונות, עמים שונים. זו אותה ״אחוות עמים״ של פעם. מכאן מתחייב מאבק בגזענות, באפליה, בדיכוי, ובכיבוש.
אין ולא יכול להיות שיוויון ערך אדם במערכת של כובש ונכבש.
ההתמשכות הבלתי-נסבלת של הכיבוש בשטחים, השליטה על מיליוני בני אדם שאינם רוצים את השליטה הזו, יוצרת עוול נורא על בסיס יום-יומי, וגם הרבה מאוד דם.

צריך להבין – כשאתה שמאל אין כזה דבר לא לדבר על מה שקורה בשטחים, או על עניים, או על השפלת נשים, או על גזענות. כשאתה שמאל, כשאנחנו פועלים על בסיס הרעיון הגדול של שיוויון ערך האדם, אנחנו חייבים לפעול לסיום הכיבוש
אנחנו חייבים ללחום למען צדק חברתי
אנחנו חייבים להיאבק בכפייה הדתית

זו בעיני מהות הציונות, הציונות שלנו, האמיתית, לא זו של הסמוטריצ׳ים שעיוותו וחיללו אותה. זו הציונות שלנו, של התנועה שלנו – של רץ ומפ״ם ההיסטוריות, ושל העתיד שלנו: מדינה שהיא בית לאומי לעם היהודי ולכל אזרחיה – בדיבור אחד. ״אזרחות מלאה שווה״ כפי שקובעת מגילת העצמאות. זו הציונות שלנו.

מדינת ישראל חופשית ודמוקרטית, מדינה צודקת, שאיננה כובשת ואיננה מנצלת.

לכן אנחנו חייבים לקדם שותפות יהודית-ערבית. לבנות אותה מהעומק, מהשורש! באופן אמיתי, מהשטח.
זה תהליך שמחייב לתוות קשרים עם מארג שלם של גורמים ואנשים, לשלב אותם בפעילות משותפת. זה לא עניין לזבנג וגמרנו.

אם אבחר לראשות מרצ, אם תתנו בי את אמונכם, אני מתחייב שמרצ בראשותי תניף את כל הדגלים האלה, כי בעיני זו מהות אחת. כל מי שאומר אחרת, כל מי שחושב שאפשר לוותר על הסוציאליזם או על המאבק לשלום – אינו מבין מהו שמאל.

מילה לסיום עלינו, על המפלגה הזו. אלה ימים לא קלים. יש הרבה מחנאות, יותר מדי תככים ועימותים בתוכנו. האנרגיה שאנחנו משקיעים במאבקים פנימיים היא ביחס הפוך להשפעתנו בחוץ. הגיע הזמן להפוך את המישוואה הזו: להשקיע מקסימום מאמץ בחוץ, ומינימום במריבות פנימיות. די. צריך לטהר את האווירה במרצ, להכניס רוח חדשה, אוויר צלול.
את כל מה שאנחנו מטיפים לו כלפי חוץ, אנחנו חייבים ליישם גם על עצמנו, כאן, בתוך הבית. את זה אני אעשה, בעזרתכם.

חזק ואמץ!

(ועידת מרצ, בית סוקולוב, ת״א)

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *