איך אנחנו ננצח

השבוע באו אלי, למטה הבחירות, חברי תנועת הבוגרים של השומר הצעיר. אנשים מעולים אחד אחד, שמקדישים את חייהם לחינוך. דיברנו על המחנה הדמוקרטי ועל הקמפיין, וכרגיל עם החבר׳ה האלה השיחה עברה מהר מאוד לאידיאולוגיה. ״מהו המחנה הדמוקרטי, ובכלל – מה זה שמאל בעיניך״?, שאל אותי אחד מהם. הסתכלתי עליו בחיוך: איזו תשובה אתה רוצה, אמרתי לו -של דקה, שעה או שנה? כשאני חושב עכשיו על השאלה שלו, ועל אלפי התגובות החמות שאני מקבל מאז הקמת המחנה הדמוקרטי, נראה לי שהדרך הנכונה לענות לו ולכם היא פשוט לספר איך היה השבוע הזה שלי.

אז ככה – בראשון על הבוקר, הגעתי לנמל התעופה בן גוריון כדי למחות על ההשפלה שעבר שם שגריר ישראל רדא מנצור. כן, השגריר המצטיין מנצור הוא דרוזי, ובנתב״ג עושים ״פרופיילינג״, שזו אבחנה לפי צבע או גזע או מוצא. הרבה יותר מדי פעמים, המקום הזה שהוא בשבילנו התחלה של טיול או חופשה נהדרת, עבור אחרים כמו רדא מנצור, הוא מקום שעושה כווייה בלב. אמרתי שם שפרופיילינג הוא דבר פסול, ומה שבאמת כואב לשגריר מנצור, זו האפלייה מלמעלה, בחוק הלאום שהופך אנשים כמוהו לאזרחים סוג ב׳. ולכן התיקון האמיתי שהוא מבקש, הוא ביטול חוק הלאום, וזה מה שהמחנה הדמוקרטי מתחייב לעשות.

באותו ערב, באתי לרחוב נחמני 28 בתל-אביב. שם, בדירת המרתף, פעל הברנוער, ובדיוק לפני עשר שנים, ארע שם הרצח הנורא. מהמקום הזה, שאגב אין בו אפילו לוחית זכרון (לתשומת לב עיריית ת״א), צעדנו פעילי המחנה הדמוקרטי יחד עם חברי ארגון הנוער הגאה איגי, עד תיאטרון הבימה לטקס זיכרון לקורבנות הברנוער, ניר כץ וליז טרובישי, ולנערה נוספת, שירה בנקי, שנרצחה במצעד הגאווה בירושלים לפני ארבע שנים. הרבה דברים קשים ועצובים נאמרו בטקס הזה, ומשפט אחד נחרט בלבי, של חניכת הנוער העובד והלומד שהנחתה את הטקס: ״אם מישהו חושב שהאלימות הזו תפחיד ותעצור אותנו – הוא טועה כי הוא לא מכיר אותנו״. היא כל כך צודקת.

בהמשך השבוע, יצאתי עם פעילי שלום עכשיו לסיור במאחזים בלתי-חוקיים שקמו לאחרונה בשטחים. מתברר שמתחת לרדאר התקשורתי והפוליטי, הממשלה אישרה בניה רחבה בהתנחלויות ונתנה הסכמה בשתיקה לשורה של מאחזים, שכל מטרתם לרסק את פתרון שתי המדינות ולהוביל לסיפוח. באנו למאחז חדש כזה בקרבת מצפה יריחו. המקום מחובר לחשמל ולמים, יש בו מבני מגורים ומתקנים חקלאיים, הוא ממוקם בקרבת הכביש, ואין מצב שהרשויות אינן יודעות על קיומו. לכן הפעילים הציבו שם את השלט שמגדיר במדויק את מה שמתרחש במקום הזה: ״שימו לב – הנכם נכנסים למאחז בלתי-חוקי. כאן עוברים על החוק בחסות הממשלה. זה לא מוסרי, לא יהודי, לא ציוני״.

לקינוח, קינוח מר ועצוב, באתי אתמול לגבעת שמואל עם מועמדי ופעילי המחנה הדמוקרטי כדי למחות על הענקת פרס לגזען ומסית: הרב יצחק גינזבורג, מי שמטיף לנקמה באנשים חפים מפשע ומסית לגירוש הערבים מהארץ. בטקס לכבודו שהתקיים בבית הכנסת ממול השתתפו שני שרים בכירים: רפי פרץ שר החינוך ובצלאל סמוטריץ׳ שר התחבורה וחבר הקבינט. מחווה כזו לאדם שתמך ברוצח ברוך גולדשטיין ובהרג לא-יהודים, היא הוכחה כואבת שעמדותיו חצו את גבולות השוליים. אלה כבר לא ״שוליים סהרוריים״, אלא שרים מרכזיים בממשלה שנותנים גיבוי לטינופת.

אז מה אנחנו עושים מול כל זה? אנחנו מפגינים ונאבקים, ובעיקר אנחנו עובדים קשה בקמפיין הזה כדי שבבחירות הבאות תקום כאן ממשלה אחרת. בלי גזענים ומסיתים, בלי אפליה, בלי חוק לאום, בלי הומופוביה, בלי סיפוח וקיפוח. זה שמאל. כן חברים, זה, כל הדברים האלה, המאבק שלנו לחופש, שיוויון ושלום – זה המחנה הדמוקרטי. באומץ, בלי לפחד.

איך אנחנו ננצח? אם נתגייס כולנו. אנחנו זקוקים לעזרתכם, כאן ועכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי. אנחנו צריכים את התרומה שלכם – כל תרומה, גם בסכומים קטנים, היא חשובה מאוד. אנחנו זקוקים למתנדבים, לפעילים בשטח, לטלפנים. וחוץ מזה אנחנו צריכים אתכם מגוייסים ברשתות החברתיות, ברחוב, בעבודה, במשפחה – תכתבו, תצייצו, תשתפו, ותדברו עם כל מי שאתם יכולים. לפעמים זה בן משפחה, לפעמים חבר לעבודה – כל קול קובע. הצביעו למחנה דמוקרטי גדול וחזק!

אני סומך עליכם,

חזק ואמץ, ניצן

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *