השנאה לאירופה

ברלין. בהמתנה לטיסה לגרמניה, שאל אותי מישהו אם אני לא מפחד לנסוע לכאן. מפחד, באירופה? ״כן, עם כל הערבים שם, הרי אירופה מתאסלמת״. שנים של שטיפת מוח בתקשורת, ומנה גדושה של גזענות מבית, גרמו לישראלים לאמץ את עמדות התנועות הפאשיסטיות ביבשת ולייצר שיח שנאה כלפי אירופה הליברלית שמעזה לקלוט מהגרים. אין דבר מחליא מזה: יהודים שמטיפים לגרמנים מדוע עליהם לנעול את השערים ולזרוק את המהגרים. כיהודים, היינו אמורים להיות הראשונים לשמוח שגרמניה השתנתה, שהיא באמת אחרת: המדינה המובילה היום בשמירה על זכויות האדם...
More

איך הרסו לנו את אירופה

ברלין. הסיפור כאן גמור, נאנח ישראלי א׳ ומזג לעצמו עוד כוס של יין צונן. הרסו את המדינה הזו עם כל הזבל שהכניסו לכאן, סיכם ישראלי ב׳. ישבנו בבירגארטן השכונתי, הומה אדם ועטוף אורות צבעוניים. הם כבר שנים כאן ועסקיהם משגשגים, נדל״ן בעיקר: מחירי הדירות מאמירים ללא הרף בשל הביקוש העצום לחיות ולעבוד בעיר הזו, שפורחת בזכות ההגירה. אבל הם מקטרים. א׳ שולף כתבה מאתר ישראלי על ״גרמניה המתאסלמת״, ב׳ זועם על ״צרפת הערבית״. כן, פעם היה פה טוב, אמרתי, כשצרפת היתה צרפתית, וגרמניה היתה גרמנית, טהורה. פעם הזרים ידעו...
More

פתאום זה קורה, וזה יכול לקרות גם כאן

ברלין. אפילו במהלך היום עצמו שבסופו נפרצה החומה, איש לא ידע שזה עומד לקרות, גם לא שליטי המדינה - במיוחד לא הם. הההפתעה היתה מוחלטת, מוחצת. בתחילת אותה שנה גורלית, 1989, עוד הכריז מנהיג מזרח־גרמניה אריך הונקר, כי ״החומה תמשיך לעמוד עוד 50, אפילו 100 שנה״. אלא שכלום לא התרחש על-פי תחזיותיו ועל-פי הערכותיהם המלומדות של הסובייטולוגים והמומחים למיניהם. לאחר חודשים סוערים, הונקר ״הנצחי״ הודח. תוך כמה שבועות, ב-9 בנובמבר, התכנסה הנהגת המפלגה הקומוניסטית לישיבת חירום, והחליטה על הקלות ביציאת אזרחים ...
More