כחלק ממתקפת הפייק ניוז, טוענים תומכי טראמפ כי הסיקור השלילי של נשיאותו, הוא שקרי או לפחות מוגזם ונובע מטינה בסיסית של ״האליטות״ כלפיו. הבעיה בטענות האלה היא שגם חסידיו המושבעים מתקשים להצביע על הישגים ממשיים. כששואלים אותם, ושאלתי, שומעים בעיקר סיסמאות מתקופת הקמפיין, כאילו טראמפ עדיין חותר להגיע לבית הלבן ולא יושב שם לבטח עם רוב רפובליקאי בשני בתי הקונגרס, שאמור לאפשר לו חופש פעולה.
אז במלאת שנה לנצחון הגדול של טראמפ, יצאו גופי מחקר וכלי תקשורת לבדוק לעומק מה באמת עשה טראמפ ומה חושבים עליו האמריקאים. וושינגטון פוסט ורשת ABC, למשל, גילו כי רוב ניכר של האמריקאים סבורים כי טראמפ לא השיג כמעט דבר. למעשה, הסיכומים השנתיים גרועים בהרבה מכפי שהעריכו. במלאת שנה לכהונה, תקופה שבה הנשיא הטרי אמור ליהנות מאהדה והתבססות, שיעור שביעות הרצון ממנו נמוך יותר מכל נשיא אחר אי פעם: 37%. אמנם כבר מלכתחילה הציפיות היו נמוכות, אבל הנתון הקשה מבחינתו הוא שאפילו ביחס לציפיות הנמוכות, הציון השנתי נמוך עוד יותר: 65% מהאמריקאים סבורים שטראמפ השיג מעט מאוד או לא כלום. אפילו בקרב תומכיו יש נסיגה של עשרות אחוזים בשאלה האם טראמפ מקיים את הבטחות הבחירות שלו.
במה כשל לדעת הציבור? בארבעה נושאים מרכזיים: שיפור מערכת הבריאות, טיפול ביחסים בין הגזעים, מאבק בטרור וקידום הכלכלה. שתי הנקודות האחרונות כואבות במיוחד, כי ביחס אליהן הציפיות ממנו, כאיש עסקים ובעל תדמית קשוחה, היו גבוהות אפילו בקרב מתנגדיו. טראמפ שמתהדר בסדרת ספרים על ״אמנות העיסקה״ ומציג את עצמו כאשף הדילים, זוכה לציונים עלובים ביחס ליכולתו להשיג הסכמים פוליטיים והסכמים בכלל. בשאלה האם יש לו את המזג והאישיות המתאימים לנשיא, רוב גורף משיב בשלילה.
המשבר בצפון קוריאה מספק מדד חד לבחינת היחס כלפי טראמפ. 51% מהנשאלים אמרו שאינם בוטחים בו ואינם סומכים על יכולתו לטפל בעניין כזה, ועוד 16% אמרו כי הם בוטחים בו רק מעט. עבור נשיא אמריקאי המכהן כמפקד העליון של הצבא, אלה מספרים מביכים. אגב, מספר האמריקאים שחושבים שמעמד ארצם בעולם נחלש תחת טראמפ, הוא כפול מאלה שחושבים שהמעמד התחזק. זו היתה טענה קבועה נגד אובמה – שהוא מחליש את ארה״ב בעולם. כעת מסתבר שטראמפ שהיה אמור להיות אנטי-תזה לאובמה בכל הקשור למדיניות חוץ תקיפה, נוחל כשלון חרוץ בדעת הקהל. בקשר ישיר לכך, לשאלה שטראמפ מייחס לה חשיבות עליונה – ״האם הנשיא הנוכחי הוא מנהיג חזק?״ – רוב הנשאלים השיבו בשלילה. התוצאה היא שרוב גדול אפילו בקרב הימין בארה״ב, יותר מ-70%, סבור שראשי הרפובליקאים לא צריכים לשתוק וכדאי שישמיעו ביקורת על טראמפ כאשר יש בכך צורך.
אחרי כל זה ואחרי התבוסות בקונגרס ובבתי המשפט, החקירות על רוסיה והכאוס בבית הלבן, יש לטראמפ מעט סיבות לחייך. מה בכל זאת מאפשר לו להמשיך במצעד? קודם כל הגרעין הקשה שלו. חסידיו עדיין מאמינים שהוא ״מבין את הבעיות של אנשים כמונו״ וכי הוא הביא ״שינוי לוושינגטון״. מדובר בעשרות אחוזים מהאמריקאים שמצהירים שישובו להצביע לו.
אלא שהנכס הגדול באמת של טראמפ הוא יריביו. הדמוקרטים, כהמשך ישיר להתנהלות העקומה בקמפיין, לא מצליחים להציג חלופה ראויה. אפילו רוב הדמוקרטים חושבים שמפלגתם לא מציגה רעיונות טובים מול טראמפ. באופן ביזארי, הקלינטונים, אנשיהם, ורוחם, עדיין אוחזים במנגנון המפלגה הדמוקרטית. הם אלה שהכשילו בנכלוליות את ברני סנדרס, שהיה אלטרנטיבה אמיתית ומלהיבה, והם אלה שעכשיו שוב עומדים מול השער הריק של הבית הלבן, ובועטים לשמיים.
פורסם ב״ליברל״.