שום אדם איננו אי

שׁוּם אָדָם אֵינֶנּוּ אִי, כֻּלוֹ מִשֶּׁל עַצְמוֹ;
כָּל אָדָם הוּא פִּסָּה מִן הַיַּבֶּשֶׁת, חֵלֶק מֵאֶרֶץ רַבָּה.
אִם גוּשׁ עָפָר יִגָּרֵף עַל־יְדֵי הַיָּם, אֵירוֹפָּה תִּהְיֶה נֶחְסֶרֶת,
מַמָּשׁ כְּמוֹ לוּ הָיָה כֵף־סֶלַע, כְּמוֹ לוּ הָיָה אֲחֻזַּת מֵרֵעֶיךָ אוֹ אֲחֻזַּתְךָ שֶׁלְךָ הָיָה:
מוֹתוֹ שֶׁל כָּל אָדָם מְפַחֵת בִּי,
יַעַן־כִּי אֲנִי מְשֹׂרָג בְּגֶזַע הָאָדָם.
וְלָכֵן לְעוֹלָם אַל תִּשְׁלַח לִשְׁאֹל לְמִי צִלְצְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים – לְךָ הֵם מְצַלְצְלִים.

(ג׳ון דאן, תרגום: רמי דיצני)

חברות וחברים יקרים,

את חג החירות השנה נחגוג בסגר ובעוצר מלא. זו הזדמנות להיזכר עד כמה החירות, החופש שלנו, כל כך לא מובנים מאליהם. כמה קשה עבדנו כדי להשיג אותם, וכמה הם שבריריים. בעיקר כדאי לזכור את הלקח האנושי הגדול מסיפור יציאת מצריים: לכל אדם יש זכות יסוד לחירות, ולא פחות חשוב – על כל אדם מוטלת החובה להבטיח חירות זהה לזולתו.

"וגֵר לֹא תִלְחָץ ואַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".

הסדר-סגר הוא הזדמנות להתפכח מעט מהעיסוק שלנו בעצמנו ולהבין עד כמה החיים של כולנו, אבל באמת כולנו, כרוכים יחד. דווקא כשאנחנו חוגגים לבד, כל אחד במשפחתו הגרעינית, בלי מוזמנים ובלי אורחים, דווקא אז אנחנו מבינים ששום אדם איננו אי, וכמה חשוב לדאוג אחד לשני.

את המחלה ננצח. חשוב אפילו יותר שנצליח להתגבר על השבר החברתי והכלכלי שמאיים עלינו. כשנתחיל לחזור לשיגרה, ונרגיש שוב חזקים ובשליטה על חיינו, נזכור את האחריות שמוטלת עלינו לא לעצום עיניים אל מול גורלם של חלשים וזרים, מקופחים ונכבשים. לנהוג כלפיהם אחרת. להיאבק שגם הם יזכו בחירות, שוויון, רווחה ובריאות כמו שאנחנו רוצים לעצמנו.

חברים, שימרו על עצמכם, על בני המשפחה שלכם, ונוקיר תודה לצוותי הרפואה ולכל העובדים החיוניים, ויש מאות אלפים כאלה, שעובדים עכשיו יותר מהרגיל כדי שלא ייחסר לנו דבר.

מאחל לכם חג שמח והרבה בריאות.