דברים בכנס ארגון רופאי המדינה.
רופאות ורופאים יקרים,
מזה שנה שאני מכהן כשר הבריאות, בממשלה מורכבת, ובמציאות שלא מפסיקה לאתגר אותנו, בין עם זו הקורונה, שמשתנה תדירות, ומותחת את יכולות המערכת על לקצה, ובין אם זה שורה מאוד רחבה של נושאים ששנים רבות הוזנחו, לא טופלו, ועכשיו הגיע הזמן לנער את האבק, לצלול לתוך המשברים ללא פחד ובלי להתחמק מהמציאות שגם אם נרצה להתעלם בה, פשוט לא ניתן.
אני גאה לעמוד בראש המערכת הזאת. אני רואה בה חשיבות רבה: היא מלווה כל אדם בישראל מהלידה ועד המוות, בכל חלקי החיים. היא מערכת של מצויינות, של חדשנות, של השקעה ונתינה ללא גבולות, אבל היא גם מערכת כבדה, מקובעת, מלאת פוליטיקות, אינטריגות ואינטרסים הפוכים.
אני רואה בכם – הרופאות והרופאים בשירות המדינה, את עתידה של מערכת הבריאות הישראל. בעיני היא צריכה להיות בעיקרה מערכת ציבורית, שוויונית ומצויינת ועל זה אני וכל אנשי משרד הבריאות עובדים יום וליל.
התקציב הקודם
בשנה שאני שר בריאות, אני גאה בשורה של הישגים שהבאנו עבור המערכת, שנועדו לייצב אותה ולהבטיח את איתנותה גם שנים קדימה.
בתקציב האחרון הבאנו בשורה משמעותית, תוספת נומינלית של 2 מיליארד שקלים, עיגנו לבסיס תקציב הסל את המקדם הדמוגרפי, העלנו את תקציב סל הבריאות לא רק לשנה הנוכחית – אלא בבסיס התקציב ולנומרטור. העברנו את מודל התקצוב, שרואה לראשונה בבתי החולים הציבוריים לא אח חורג במערכת, אלא חלק בלתי נפרד מהמערכת הציבורית. קיבענו קריטריונים לתקצוב בתי החולים הממשלתיים, וכן, הוספנו גם סנקציות כדי להתמודד עם גירעונות שנוצרים במערכת באופן סדור ורציף.
אנחנו מוסיפים בימים אלו תוספת משמעותית של מכשירים מיוחדים, MRI, CT, תאי לחץ ורובוט דה וינצ'י, כדי להתחיל ולצמצם את הפערים שקיימים בישראל ואת היצע המכשירים הנמוך ביחס לכל מדינות הOECD.
אנחנו פועלים לצמצם את פערי הבריאות בישראל, גיאוגרפיים והחברתיים. מערכת הבריאות הישראלית צריכה להיות ספינת הדגל של השוויון בישראל. לכן אנו דוחפים לממש את כלל תוכניות המשרד, כמו תוכנית משמעותית בעלות של מעל חצי מיליארד ₪, ולקדם בכל החלטת מדיניות שאנו מובילים מנגנונים ברורים לצמצום פערים והשקעה איפה שהוזנח עד כה.
פתיחות וליברליות
אני חושב שקודמיי בתפקיד פחות ששו לטפל בנושאים האלו. אולי לא היה להם נעים, אולי הם לא ראו לנכון. אני רואה את זה כחובתי וכתפקידי לשים זרקור במשרד על תחומים שהיו עד כה "טאבו," ולקדם פתיחות וליברליות במערכת הבריאות הישראלית.
אנחנו מקדמים רפורמה משמעותית בתחום ההפלות. זה באמת תחום שמשרד הבריאות לא תיקן ולא נגע בו 40 שנים. התקנות שאנו מתבססים עליהם היום לא התעדכנו לא בהתאם להתפתחות הטכנולוגית, ובטח שלא בהתאם לתפיסה הבסיסית שאישה אחראית לקבל החלטות על גופה.
אנחנו נפגשים במקרה בחודש הגאווה, ואני מאוד גאה בעבודה שנעשתה במשרד הבריאות בשנה האחרונה בעדכון תפיסות עולם מיושנות בקשר לקהילת הלהט"ב ויישום מדיניות שוויונית ומכבדת במגוון רחב של נושאים.
אנחנו חוגגים עכשיו את חודש הגאווה. חגיגה שהיא גם מחאה ודרישה לקידום השיוויון בכל שנה. השנה, זה לא עוד חודש גאווה. השנה זו שנה של שינוי.
השנה אחרי יותר מעשור של מאבק, עשינו צעד הסטורי – והיום משרד הבריאות מאפשר פונדקאות שווה. השנה אחרי כל כך הרבה שנים של מאבק, שמנו סוף לשריד הארכאי והמשפיל בשאלון תרומות הדם – הפסקנו את האיסור על הומואים לתרום דם. אין הבדל בין דם לדם. הוצאנו חוזר מנכ״ל מחייב שקובע את המובן מאליו – אף אדם לא צריך המרה. כולנו טובים יפים ושווים בדיוק כפי שאנחנו.לאף אחד, בטח לא לאיש טיפול אסור להתעלל בבני נוער בארון ולהגיד להם שהם צריכים להשתנות. ועוד המון דברים השגנו יחד השנה. הכפלנו את מספר הניתוחים להתאמה מגדרית. נוספו טיפולים ותרופות שנוגעים לקהילה הגאה ולקהילה הטרנסית בפרט בסל התרופות. כל התפיסה של מערכת הבריאות משתנה. – לא רק בתל אביב אלא בכל הארץ. ומה שקורה חברות וחברים אלו צעדים ענקיים למען השייווין . צעדים היסטוריים.
זה נכון לקהילה הגאה ונכון לכל אדם – אנחנו מחוייבים לכך שכל מי שפוגש את מערכת הבריאות, כל שמגיע לקבל טיפול רפואי במערכת שלנו, לא משנה איפה הוא גר, במה הוא מאמין, מה דעותיו, כמה כסף יש לו בחשבון הבנק – וגם מה נטייתו המינית ומה מגדרו. שלכל אחד – מגיע מענה ראוי, מכבד וסובלני. שכל אחת ואחד מקבל מענה שיוו-יו-ני.
בריאות הנפש
אחד התחומים שהוזנח לאורך השנים באופן מובהק, ושמטופליו קיבלו באופן שוויוני טיפול לא מספק, הוא תחום בריאות הנפש. בתקציב הזה נתנו עדיפות עליונה לתחום בריאות הנפש, ומשרד הבריאות כולו מגוייס לשפר באופן משמעותי את השירות שניתן לתושבי ישראל בהקשר הזה. אני יודע שאין אנחות רווחה עדיין בשטח – הצפיפות גבוהה, כולם מרגישים "על הקצה," וגם, הצרכים רק עולים ומתגברים.
אבל, אחרי שנים רבות של הזנחה ושיכחה של מערך בריאות הנפש מאחור, זה כבר לא המצב. המכרז להוצאת חולים ממושכים מאשפוז של שנים רבות בתהליכי סגירה. חטיבת בתי החולים והנהלת משרד הבריאות עומדת בקשר עם כל בית חולים על תוכנית המיטות הייעודית שלו, והמהלך הזה יצא אל הפועל.
נתנו תמריצים כלכליים לקופות החולים לפתח את רצף המענים בקהילה, כדי למנוע אשפוזים וכדי שיהיה לאן לקלוט מטופלים שסיימו אשפוז. מערכת בריאות הנפש לא יכולה להישען כולה על מערך האשפוז, וחייב להיות איזון ורצף בין מניעה, טיפול בקהילה, אשפוז במצבים אקוטיים, ושיקום. אי אפשר להזניח אף צד במשוואה הזאת.
הבאנו תקציב ייעודי לתחומי קצה: תחום ההתמכרויות, שפשוט לא קיימים מענים עבורו כיום, והקצנו בהחלטת ממשלה 85 מיליון ₪ להתחיל ולפתח את התחום, ומעל 25 מיליון ₪ לתחום הפרעות האכילה. אלו שני תחומים נוספים שהביקוש בהם עולה באופן משמעותי על היצע השירותים, והמצב נהיה קריטי.
העשייה רבה, והפערים גדולים.
כוח אדם רפואי וקיצור תורנויות
לאורך כל מערכת הבריאות, כחוט השני, עוברת בעיה יסודית אחת: מחסור חמור בכוח אדם רפואי.
ישנם מקצועות בהם בעלי המקצוע המומחים הם באמת, ספורים ובודדים. כל מערכת הרפואה שלנו מושתתת על כוח אדם מיומן שהתמקצע והתמחה שנים ארוכות כדי להגיע למעמדו, ופשוט, לא הכשרנו מספיק רופאים במשך שנים רבות בישראל.
משרד הבריאות החל השנה לטפל בנושא ופועל באופן אינטנסיבי לתת מענה שורשי לבעיית כוח האדם. הוספנו כבר השנה 70 כיסאות לימוד בפקולטות לרפואה, כחלק מתוכנית רב-שנתית להגדלת מספר הרופאים שלומדים בישראל. לצד האוניברסיטאות שלא ששו עד כה להגדיל את מספר הלומדים באופן משמעותי, יש את אתגר השדות הקליניים, שרובם ככולם נמצאים אצלכם בבתי החולים. אני מפציר בכם להיות חלק מהמאמץ הזה ולבחון פתרונות יצירתיים להגדלת השדות הקליניים, בדגש על מקומות לסטודנטים הלומדים פה.
פתחנו השנה את תוכנית אילנות בנגב ובצפון כדי לתת מענה ממוקד על משבר כוח האדם בפריפריה. הנתונים מראים שמי שגר פה וחי פה נוטה גם להישאר פה לאורך זמן, וכי היכולת שלנו למשוך כוח אדם מהמרכז לפריפריה לאורך זמן היא מוגבלת ביותר. לכן צריך לפתח עתודה מקומית, גם בארץ קטנה כמו שלנו.
אנחנו לא מעלימים עין גם מהסטודנטים הלומדים בחו"ל ובוחנים פתרונות יצירתיים כדי להחזיר אותם לארץ, ולוודא שההכשרה שלהם הולמת וראויה. חטיבת האסטרטגיה במשרד הבריאות מפתחת פתרונות יצירתיים כדי קודם כל להבין את היקף הלומדים בחו"ל, כדי לתכנן את הצפי קדימה של השתלבותם אצלנו, ואף בוחנת מתן מלגות ומענקים ללומדים בחו"ל כדי שרפואה לא תהיה מחד מקצוע לבעלי יכולת כלכלית בלבד ומאידך כדי לשמור על הרמה האקדמית הגבוהה של הלומדים גם במוסדות עליהם איננו מפקחים.
לצד כל המאמצים האלו, חשוב להכיר בשינוי הדורי פה. רופאים חדשים בישראל לא יעבדו באותם התנאים שרובכם פה עבדתם, והתחרות על כוח האדם המקצועי הזה היא עצומה. פתאום לרפואה יש מתחרים רבים, ועל אותם אנשים שהם נכס אסטרטגי למערכת הבריאות מתחרים היום לא רק המערכת הפרטית, אלא תעשיית ההייטק וה health tech. אנחנו צריכים להיאבק לשמר כל רופאה, אח, תזונאי, פסיכולוג ודימותנית במערכת הציבורית שלנו.
זו רק אחת מהסיבות שהמהלך לקיצור תורנויות הוא קריטי בעיני. אני נלחם על יישום המתווה של משרד הבריאות, ועל אף המחלוקות והקשיים, אתם השותפים העיקריים ליישום המהלך הזה. ברור לי שזה נושא מורכב וקשה שגם מעורר אמוציות ואינטריגות, אני רוצה להגיד בהקשר הזה שאפשר להתווכח ואפשר לא להסכים אבל נחצו גבולות.
בסופו של דבר המערכת הזאת צריכה לעבוד ביחד לטובת אזרחי ישראל, והאופן שבו התנהג הארגון היציג כלפי המשרד הממונה הוא מביש ומחליש את המערכת.
זכרו, אולי היום יש בריתות זמניות שנכרתות על בסיס פוזיציה ואינטרס צר, אבל אין לכם ולא יהיה לכם אדבוקט בירושלים מלבד משרד הבריאות. לכן, גם כשקשה וגם כשיש אי הסכמות צריך לעבוד ביחד. משרד הבריאות הוא הגוף היחיד עם אינטרס ציבורי רחב, שרואה את המערכת כמכלול על כל מגזריה, חלקיה ורבדיה.
תשאלו את עצמכם איך זה שבתקופה כזאת של עשייה ושל שינוי, של מנהיגות במשרד שהיא תומכת מובהקת ונלהבת בעבודה מאורגנת, הגענו לשפל כזה ביחסים.
אני מקווה שתהיה לנו הזדמנות לתקן ולקדם ביחד תנאי עבודה הולמים לכלל הצוותים במערכת הרפואה: מתמחים, רופאים, אחיות, פארא רפואיים, מנמ"שים, כולם.
אני נחוש לעמוד לצידכם באתגרי היום יום ולהכין את המערכת לאתגרי המחר. אני מצפה מכם להיות שותפים פעילים לטובת העניין.
התקציב הבא
חוסר היציבות הפוליטי הוא לא סוד, ואתם רואים מדי יום את חוסר הוודאות בתוכה אנו מתנהלים. עם זאת, אנחנו עדיין שומרים על אופטימיות ומכינים את הקרקע לתקציב הבא. אנחנו כבר בדיונים עם האוצר על השאיפות שלנו, ואתם חייבים להבין את האירוע שאנחנו נמצאים בו. מבחינת האוצר, מערכת הבריאות קיבלה מספיק.
האוצר רואה בשנתיים האחרונות כתקופה שבה מערכת הבריאות השתוללה ובזזה את הקופה הציבורית. מבחינתם, אנחנו לקחנו תקציב לא רק להתמודד עם הקורונה, והאמת – הם צודקים. התקנים שהבאנו, מיטות טיפול הנמרץ, המכשירים והטכנולוגיות שהטמענו איתנו כדי להישאר. אני גאה בכך וזה חשוב בעיני, אבל זה מתחיל את דיוני התקציב באופן מוטה עוד יותר מברגיל.
האוצר מוכרח להבין שמערכת הבריאות צריכה הזרמה דחופה של משאבים ניכרים, כי זו הבריאות של כולנו. הפערים עצומים.
אנחנו כבר בדיונים על תוכנית המיטות העתידית של ישראל, על צעדים לריסון הרפואה הפרטית וחיזוק הרפואה הציבורית בהתאם למסקנות וועדת אש שתגענה בקרוב. אנחנו פועלים להמשיך ולטפל במשברי בריאות הנפש בישראל, ולהרחיב באופן משמעותי את המענים למצוקת כוח האדם בכל מקצועות הבריאות.
כדי שנוכל להתמודד עם כלל האתגרים – אנחנו צריכים להיות מאוחדים ונחושים, ולפעול לכך יחד.
תודה רבה לכולכם על העבודה הקשה והמסורה שלכם יום יום. אני מלא הערכה למערכת שלנו, ולעבודה שלכם ושלכן. שיהיה המשך יום מוצלח.