פרס לאבנר ברנהיימר על תרומה יחודית לנראות להט"בית ולזכויות הקהילה הגאה

יש לי העונג להעניק את הפרס, הראשון ever , לאבנר ברנהיימר.
אבנר לא רק מלווה, ככה במקביל, את ההתפתחות האישית שלי כהומו, אלא גם מלווה, בעצם מעצב, את התודעה החברתית והפוליטית שלי ושלנו כקהילה.
הדמויות שיצר הן כבר אייקוניות, ולמכלול הפעילות שלו יש תרומה ממשית לשינוי הגדול שאנחנו חווים כקהילה.
אבל מעל הכל ולפני הכל ואחרי הכל, הוא אמן ויוצר. ההומואיות, הזוגיות, הקהילה – אלה תכנים שהוא עוסק בהם ומרתקים אותנו וחשובים לנו כל כך והוא יוצר את הניראות שלהם באופן שמאוד מקדם את כולנו. אבל לב העניין בעיני הוא לא זה. הלב הוא היצירה שלו, כיצירה אמנותית, תרבותית.
אז תסלחו לי אם הערב אני אייחד את  לב הדברים ליצירה שלו, כחלק חשוב בתרבות הישראלית. כן. על זה אנחנו מדברים פה. על תרבות, על יצירה, על מיצוי של כשרונות.
אני לא מאמין בהנחות או בקריטריונים מיוחדים למה שנקרא ״תרבות הומואית״ או ״תרבות תל אביבית״. הקריטריונים האיכותיים, האמנותיים, הם העיקר, והם תקפים לכל ז׳אנר ולכל תוכן. סרט על הומואים יכול להיות רע ויכול להיות מצויין. ולכן זה מה שצריך לבדוק ולהדגיש – את האיכות.
ולאבנר יש איכויות בולטות: השפה העשירה, המורכבות של הדמויות, ההשקעה בפרטים, העולם האסוציאטיבי המרתק, היצוגים האמנותיים, והכישרון לעשות דברים שהם גם מאוד פופולריים ומצליחים מסחרית וגם איכותיים, מעוררי מחשבה, יוצרי שינוי…

היצירה של אבנר לא נעשית במגדל שן אמנותי, ולא פונה לקומץ אנין. היא מתרחשת בחוץ, בחיים, פונה לכולם, נגישה לכולם, ודווקא משום כך היא בולטת באיכות שלה. לא קשה לעשות משהו ירוד ודל, וגם לא קשה לעשות משהו מאוד כבר ומייגע ומראש בלתי נגיש. להגיע ולגעת בקהלים גדולים ולעשות את זה באלגנטיות, בחוכמה – זה קשה. וזה מה שאבנר עושה וזה מה שיפה אצלו.

אני רוצה להודות לך אבנר על כל מה שנתת לנו כקהילה גאה, ומעבר לזה – לנו כישראלים, כאנשים בכלל.

וזה ממש לא סיכום של משהו או איזה פרס על מפעל חיים שעומדים בפני סיום… אתה בשיא הכוח, בשיא היצירה. אז לעוד הרבה הרבה שנים של יצירה והצלחה!
אמרת אבנר, באחד הראיונות האחרונים שלך, שאם אתה אוהב את הדמויות שלך, גם הקהל יאהב אותן. אז אנחנו אוהבים אותך.