(דברים בארוע לזכויות טרנסג׳נדרים בבית החולים שיבא).
שלום חברות וחברים.
האמת היא שאני מתרגש לעמוד כאן, כשר הבריאות של ישראל, לצד בנות ובני הקהילה שלי, לקראת עוד צעד חשוב למען השיוויון לקהילה הגאה בישראל.
יש רוח חדשה בממשלה. עצם המעמד הזה, עם הדגלים היפים האלו מאחורי הוא מסר חשוב לנערות ונערים רבים.
את הערכים שכבר שכחנו שממשלת ישראל יכולה לקדם, אנחנו מחזירים לסדר היום, וזו גאווה גדולה.
ביום שנכנסתי לתפקיד שר הבריאות, הבטחתי שאמשיך, גם מהממשלה, לקדם את ערך השיוויון, שאציב את משרד הבריאות כספינת הדגל של זכויות האדם והאזרח בישראל. המאבק הלהט"בי עומד בלב ליבו של המאבק לחופש, לסובלנות ולשיוויון.
פחות מחודשיים עברו מהקמת הממשלה, וכבר עשינו שורה של צעדים חשובים.
אחרי מאבק של יותר מעשור, לפני כחודש, פסק בג"ץ שגם זוגות הומואים וגברים יחידנים יוכלו להיעזר בהליך פונדקאות בישראל. ממשלות ישראל הקודמות גררו רגליים בנושא הזה, וסרבו לקדם את השיוויון בחוק – רק ביקשו עוד הארכה ועוד דחייה מבג"ץ.
אנחנו שמנו לזה סוף. כשנכנסתי לתפקיד ביקשתי להבהיר בצורה ברורה לבית המשפט – העתירה צודקת, ומשרד הבריאות בראשותי יבצע את ההתאמות הנדרשות כדי לקבל בקשות להליך פונדקאות גם מגברים. אני חוזר ואומר בעוד כ-5 חודשים – בדיוק כך יהיה.
ביום ראשון השבוע, אישרנו בממשלה את תקציב המדינה. גם שם, מעבר לתקצוב ראוי למערכת הבריאות הציבורית, דאגנו גם לקהילה הגאה. יחד עם חברתי השרה מירב כהן, נקצה 90 מיליון שקלים לטובת צרכי הקהילה בכל הארץ.
היום אני מבקש להתמקד בחלק ייחודי בקהילת הלהט"ב. קהילה שבעיני רבים היא פשוט שקופה – הקהילה הטרנסית. יותר מדי זמן מדינת ישראל הסיטה את המבט מהקהילה הזו, סגרה את העיניים ואטמה את האוזניים. והאטימות הזו הובילה להזנחה של צרכי הקהילה, שהסלילה רבים מהם לשולי החברה, לחיים בתנאים קשים ולרחוב.
הקשיים שטרנסג'נדרים מתמודדים איתם הם עצומים. הדרה, דחייה ואפליה בלתי נסבלת בכל תחומי החיים. אין כמעט טרנסית שלא חטפה צעקות, קללות, ואלימות פיזית, לעיתים אלימות קשה. מחריד ככל שישמע, עבור טרנסים וטרנסיות, זה דבר שבשגרה.
לשנאה, להדרה, לאלימות ולהומופוביה יש מחיר. הציבור הטרנסי משלם את המחיר הכבד והאכזרי ביותר. שיעור האובדנות בקרב טרנסים לא נראה בשום מקום אחר בחברה. זו קהילה שמחצית מחברי ניסו להתאבד לפחות פעם אחת, רבים מאוד מהחברים והחברות שלנו לקהילה גם הצליחו, וקיפחו את חייהם בגלל השנאה כלפיהם.
לכבוד הוא לי לפעול למען הקהילה הטרנסית. זה לא עוד מאבק רגיל, זה מאבק על החופש, פשוט להיות מי שאתה, זו מלחמה על החיים.
כציבור, עלינו לקבל כל אדם באשר הוא. כמדינה, כנבחרי ציבור, חובתנו המוסרית היא פשוט לאפשר לכל אדם לחיות את חייו לפי בחירתו.
האמת היא, שבשביל ליישם את העקרון הזה לא צריך להזיז הרים, צריך בעיקר לרצות. הצעדים שאנו נוקטים ואלו שבדרך נועדו להקל ככל הניתן על המפגש של הקהילה עם מערכת הבריאות, ולהנגיש את שירותי הרפואה באופן מיטבי. בחלק מהתחומים כבר התחלנו להניע תהליכים, ואנחנו נמשיך במהלכים נוספים.
אנחנו יודעים שישנה מצוקה של ממש בזמינות של הניתוחים לשינוי מין. זמן ההמתנה היום רחוק מלהיות סביר, והוא מגיע ל-4 שנים ויותר. צריך להזכיר – מדובר בניתוח רפואי לכל דבר. ניתוחים להתאמה מגדרית הם לא ניתוחים קוסמטיים – אלו ניתוחים משני חיים – וניתוחים מצילי חיים.
אנו נגדיל את מספר הניתוחים, נהפוך את השירות זמין יותר, ונקצר את התורים לניתוחים החשובים האלו כאן בישראל.
אנחנו נשפר את השירות הרפואי, ונתאים אותו לצרכי הקהילה הגאה, והקהילה הטרנסית בפרט. אנחנו נפעל להקצות מתאמי טיפול יעודיים, שילוו את המטופל בהליך שינוי המין, יתנו מענה צמוד לאורך כל ההליך ויקלו עליו ככל האפשר.
בנוסף, נכשיר את הצוותים הרפואיים במערת הבריאות הציבורית בכל הארץ למפגש עם הקהילה הגאה, לצרכים הייחודיים שלה, להתאמות המקצועיות ולרגישויות הנדרשות. כך נאפשר מפגש נח ומכיל יותר, בין נער הומו בארון לרופא שלו, או בין אישה טרנסית, לצוות רפואי בבית החולים.
בנוסף, נקדם מתן מענה רפואי ראוי לקהילה על ידי משרד הבריאות וקופות החולים, אנחנו רוצים להקל על הליך האישור של ניתוחים וטיפולים נדרשים בהליך הכולל של שינוי המין. אמשיך ואפעל, במשרד הבריאות, ובשיתוף עם המשרדים הרלוונטים ליישום מסקנות דוח הצוות הבין-משרדי לקידום הקהילה הטרנסית בראשות המשנה ליועמ"ש לשעבר דינה זילבר.
אני מבקש לברך על הדרך שכבר נעשתה ובהתאמות הנדרשות שנעשות בימים אלו בוועדה להתאמה מגדרית במשרד הבריאות בראשות ד"ר רז גרוס, ועל עדכון נוהל הועדה שיקל על הפונים והפונות אליה. תודה ד"ר גרוס. תודה למרכז הרפואי שיבא בראשות פרופ' איציק קרייס ופרופ' ארנון אפק על ההרתמות ארוכת השנים לנושא החשוב הזה וההליכים החשובים שהם מובלים. תודה גם לבית החולים איכילוב המפעיל את המרכז לבריאות טרנסג'נדרים. כולכם עושים עבודה מדהימה, משנה מציאות ומצילות חיים.
גם בהיבט החברתי, וגם מול גורמי הממשל, יש לנו עוד דרך ארוכה במאבק הזה. הצעדים שאנו עושים היום הם צעדים חשובים מאוד, אבל יש עוד עבודה רבה. הקולות החשוכים שמבקשים להשאיר אותנו שקטים ומפוחדים הגיעו גם לספסלי הכנסת והם מביישים את המוסד הדמוקרטי.
אבל אני אופטימי מאוד, כשאני מסתכל לאחור. 20, 10, ואפילו 5 שנים, ואני רואה אילו הישגים אדירים הבאנו במאבק למען סובלנות ולשיוויון, אני גאה, אני יודע שהצדק והשפיות איתנו, אני יודע שאנחנו בדרך הנכונה, ושאנחנו ננצח.