חברים יקרים שלום,
כמה דברים מופלאים התרחשו כאן. גלעד שליט שב הביתה, המחאה חוזרת לרחובות באנרגיות מתחדשות, אפילו החגים נגמרו, והפלא האמיתי – גם הכנסת חוזרת לעבוד לאחר פגרה אינסופית. הכל חוזר, ובגדול.
מבחינתנו, אגב, לא היתה פגרה כלל. את הקיץ שמסתיים רק עכשיו (בניגוד לשעון הקיץ שהודות לאלי ישי הסתיים מזמן ומחשיך אותנו כבר בחמש אחה"צ), הקדשנו לשורה של מאבקים ציבוריים בעלי חשיבות עצומה לצביון המדינה ולחיים של כל אחד מאתנו.
קול באשה ערווה – הגישה המסלידה הזו הרואה בנשים "מחטיאות ומדיחות" מתפשטת כמו מגיפה במרחב הציבורי שלנו, תוך גיבוי של רבנים מרכזיים המקבלים את שכרם מהמדינה. החרמת שירת נשים באירועים ציבוריים, כולל בצה"ל, דחיקת הנשים לאחורי האוטובוסים, אופנת הטליבאן של כיסוי מלא, כולל הפנים, הפרדת נשים מהקהל באולמות ומוסדות ציבוריים, והשיא עד כה – מדרכות נפרדות לגברים ונשים, כולל שילוט ברור ברחובות. טהראן זה כאן. בעצם, אפילו בטהראן אין מדרכות כאלה. אז שיהיה ברור: ההפרדה הזו היא בלתי חוקית. נגמר הדיון, שמבחינתי אף פעם לא היה קיים, האם המדובר "בתרבות" של קבוצות מסויימות שרשאיות לנהוג כרצונן החופשי. בית המשפט קבע במפורש כי הפרדת נשים, ממש כמו הפרדה על רקע צבע עור או מוצא, אסורה. זו אינה הפרדה, זו השפלה. ובעניין "הרצון החופשי", אני יכול להעיד על אינסוף פניות מנשים חרדיות שקובלות על הכפייה והדיכוי. כדאי להזכיר שבג"צ כבר החליט כך גם לפני שנה, ושום דבר לא קרה כי המשטרה מפחדת להתעסק עם העדה החרדית. עכשיו אנחנו בעיצומו של המאבק. מעקב בשטח אחר קיום החלטת בית המשפט להסיר את שלטי ההפרדה מהמדרכות, שנתקל באלימות קשה – כפי שמספרת לינוי בר גפן במאמרמסמר שיער. לחץ על המשטרה למלא את חובתה ולמנוע את ההפרדה. מחאה שלנו נגד כל גילוי של הרחקת נשים – למשל ביטול קונצרטים עם נשים בתזמורת באשדוד. והרבה מאוד פעילות הסברה ברחבי הארץ. כולכם מוזמנים להתעדכן ולהצטרף באמצעו ת קבוצת הפייסבוק הזו. ואגב, הגיע הזמן שחלוקת העבודה כאן תשתנה. זה ממש לא עניין לחילונים בלבד. גם הציבור הדתי חייב להתקומם נגד החרפה הזו שמביישת את כולנו ואין לה שום קשר עם ערכים או יהדות.
פוגרומצ'יקים – מכל המרעין בישין שרובצים עלינו, ויש כאלה למכביר, אין לי בכלל ספק שהחולי המסוכן ביותר הוא מה שמכונה באופן בלתי-נסבל "פעולות תג מחיר" שמבצעים חבורות פוגרומצ'יקים בערבים, באנשי שמאל, ואפילו כבר בחיילים. ואלה אכן פוגרומצ'יקים. ברוסיה, בתקופת הצאר, היה הריכוז הגדול בעולם אז של אוכלוסיה יהודית. כל אימת שהשלטון רצה להסיח את דעת ההמונים העניים מעוולות המשטר, היתה נשמעת מכל קצות הארץ קריאת הקרב הנוראה "הכו ביהודים, הצילו את רוסיה". על היהודים, הסבירו הפוגרומצ'יקים, "לשלם את מחיר" הפגיעה שלהם בנו. איזו פגיעה? מה השאלה – עצם קיומם כאן פוגע בנפשנו הנוצרית, פוגע בטוהר של אמא רוסיה. בושה איומה תוקפת א ותי כשאני חושב שצאצאי אותם יהודים הם אלה ששורפים מסגדים, כורתים עצי זית, מכים, משפילים, מנשלים. פניתי ליועץ המשפטי לממשלה שיורה על חקירה מקיפה של מה שהתרחש בהתנחלות ענתות, וקראתי למפכ"ל להקדיש את כל המאמץ לפיענוח מעשי ההשחתה של בתי קברות ביפו. מה שהכי מקומם שהם עוד מעיזים לטעון שזה "למען היהדות". אז ממש כמו בעניינים הקודמים בניוזלטר הזה: אין לדברים המעוותים האלה שום קשר עם יהדות. הם בדיוק מה שמבאיש את ריחה של היהדות. אם הייתי דתי הייתי אומר שזה חילול השם. כישראלי חופשי אני אומר שצריך לבער את הנגע הזה.
על משמר הזכויות – הודות לח"כים מקדימה, מאיימות עלינו שלל יוזמות הפוגעות בחירויות יסוד. המאגר הביומטרי (צילומי פנים, עיניים, וטביעות אצבע) יוצא לדרך, למרות הסכנה בדליפת החומר ופגיעה אנושה בפרטיות. השבוע פוענחה סוף-סוף הדלפת מאגר הנתונים של מירשם האוכלוסין. הוא נמצא באינטרנט כבר שנים, פתוח לכל בלש חובב: עוד הוכחה לקלות הבלתי-נסבלת של חדירה למאגרי מידע בישראל. לנוכח זאת קראתי לעצור לאלתר את הקמת המאגר הביומטרי ולחשוב מחדש על העניין כולו.
במקביל, אותם אנשים ממש שמסכנים את פרטיותנו, כגון ח"כ מאיר שטרית, נחלצים להגן על שמנו הטוב באמצעות יוזמת חקיקה דרקונית שמטילה על אנשים פרטיים ועל כלי תקשורת קנסות עצומים בתביעות לשון הרע. בראיון "בלונדון וקירשנבאום" (דקה 30) הדגשתי כי מדובר בסתימת פיות: נסיון להלך אימים על העיתונות ולהרתיע אותה מטיפול באנשי שררה. כבר כיום תאגידים וטייקונים משתמשים באיום בתביעה כדי להשתיק מחאה. הדרך להתמודד עם התופעה הזו הנכונה היא ברוח הצעת חוק שאני שותף לה, שזכתה לכינוי "חוק השקשוקה", שתאפשר להדוף תביעות שכל מטרתן להשתיק מחאה ציבורית.
הפרטת הגנים הלאומיים, עוד יוזמה של ח"כים מקדימה, באה השבוע גם למבחן בג"ץ בעניין הפקרת הגן הלאומי עיר דוד לידי עמותת הימין הקיצוני "אלעד". למולה ערכו מרצ והתנועה הירוקה קמפיין משותף בגנים לאומיים בכל רחבי הארץ.
לנוכח כל המאבקים הללו, נרשם גם ניצחון אחד מהדהד במאבק על חוף בצת בצפון: הצלחה נוספת של התנועה הסביבתית לאחר הניצחונות בפלמחים וניצנים.
והעם דורש… במוצאי שבת, המחאה החברתית פוגשת את כיכר רבין. כ-ו-ל-נ-ו נהיה שם, ובשורה של עצרות בכל רחבי הארץ. כל המידע כאן. במקביל, עם חזרת הכנסת, מרצ מגישה חבילה של הצעות חוק חברתיות, שמכסות את כל תחומי המחאה, ובראשן כבר בשבוע הקרוב, גולת הכותרת: חוק יסוד זכויות חברתיות.
ולסיום הניוזלטר הזה ולסיום הקיץ, רק שיהיה ברור – המאבק על שעון הקיץ לא נגמר. כפי שמדגיש אורי משגב במאמר חד "בידיעות אחרונות" – הצעת החוק שלי להארכת שעון הקיץ עד סוף אוקטובר, עברה בקריאה טרומית, ואני אאבק עליה עם גיבוי ציבורי רחב.
להתראות, ניצן