חברים יקרים שלום,
כבר חודש, והיא עדיין כאן. עשרות מאהלים ברחבי הארץ, אינספור הפגנות, כולל הגדולה בתולדות המדינה (וכן, הייתי בהפגנת ה-"400 אלף". באתי אליה באותו ערב קיץ, בין י"א ל-י"ב, מקיבוץ נירעם עם חבריי בגרעין. היא אכן היתה ענקית, ועדיין אין לי ספק שזו של מוצ"ש האחרון היתה גדולה יותר).במוצ"ש הזה שוב נצא, והפעם לבאר שבע, חיפה, נתניה, נהריה, עפולה – כל הפרטים כאן, והסיכום במאמר "צדק חברתי לישראל", באתר שלי
אז מה יהיה? בימים האחרונים מתרבים כמו קוצים בחמסין החכמים בדיעבד, אלה שבכלל לא הופתעו, כי הם צפו וחזו הכל… האמת היא שכל מה שקרה, מאותו יום חמישי מופלא לפני חודש ועד לרגע זה, מתרחש בלי שאיש צפה ושיער, ובלי קשר לתלי התלים של הפרשנויות והתרחישים הפוליטיים. זוכרים את ביבי "הבלתי-מנוצח" שב מנאומיו בוושינגטון עם שיאים של פופולריות בסקרים ושובל של קילוסים בתקשורת? כך שהכל פתוח והכל אפשרי – כפי שכותבת ידידתי מאיה רימר בבלוג מרגש מהאוהל, ובניתוח חד של אורלי אזולאי. לכן הדבר האחרון שאנחנו צריכים לעשות עכשיו הוא לתהות "מה יהיה", ולשקוע בנסיונות לנבא את גורלה של תנועת המחאה. צריך לעניין אותנו דבר אחד: להעמיק את השינוי התודעתי שהתנועה הזו כבר חוללה בציבור, ולתרגם אותו לצעדים מעשיים.
אז ככה – ברוח הדרישות של תנועת המחאה לשנות את היחס בין המסים העקיפים לבין המסים הישירים, הגשתי יחד עם חבריי לסיעה הצעת חוק לבטל את המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים; במקביל אנחנו מגבירים את המאבק נגד חוק הווד"לים שעבר בשעות האחרונות של מושב הכנסת, ומקדמים תכנית לשינוי אמיתי בשוק הדיור, כפי שמפורט בבלוג המשובח של תמי זנדברג, שמומלץ בחום כל ימות השנה, ובמיוחד עכשיו. הצעות חוק נוספות שאני מקדם: דיור בר-השגה, פטור מארנונה למעונות סטודנטים, פיקוח על העלאת שכר דירה ("רנט קונטרול"), הנחה לקטינים בתחבורה הציבורית ועוד, כדאי לעקוב גם אחרי הפורום החברתי-סביבתי במרצ שמקיים פעילות עניפה.
חריש החופשית. מסתבר שהממשלה דווקא יודעת לבנות, ובזול – כל עוד מדובר במי שמקושר למשרדי הפנים והשיכון.בעקבות אישור התכנית לבנות בחריש אלפי יחידות דיור לאוכלוסיה חרדית, קם מאחז פעילים בחריש. בשטח יש תשתיות המאפשרות התחלת בינוי מיידית לאלפי זוגות צעירים– כעיר פתוחה לכולם. אולם כאשר מדובר באוכלוסיה הכללית, ביבי מדבר על קשיים, חסמים, חוסרים תקציביים, סופרטנקרים ווד"לים, וכשמדובר באוכלוסיה חרדית, ישי ואטיאס מצליחים להרים תכנית לעיר ענק, מסובסדת לעילא. הנה אתר המאבק שזקוק לתמיכה מיוחדת.
העם דורש חופש. על רקע הצעת החוק שלי לנישואים אזרחיים, קובע מחקר מטעם ארגון חדו"ש כי שני שליש מהציבור תומכים בנישואים אזרחיים, ושליש אף היו מתחתנים כך. הנתונים המפורטים מעניינים אפילו יותר: בקרב החילונים תומכים 88% בנישואים אזרחיים, וקצת יותר מחצי מהחילונים (53.8%) חושבים שיתחתנו כך. אז למה זה לא קורה? כי מפלגות, כמו 'ישראל ביתנו' או 'קדימה', משלות את הציבור החופשי שיפתרו את בעיותיו בתחומי חופש הדת והשוויון בנטל, אבל מתכחשות לו ברגע שהן מגיעות לשלטון. את המצב הזה חייבים לשנות. סוגיות המפתח של בתי הדין הדתיים, גיור, זרמי החינוך נטולי ליבה, תחבורה ציבורית בשבת, כפייה דתית, הפרדת נשים, ואיסור אפליה – ערכי חופש הדת והמצפון ברוח מגילת העצמאות – חייבות לתפוס מקום מרכזי בסדר היום הפוליטי ובבחירות. ואם זה נראה לכם אתגר קשה – אתם צודקים. זה קשה. אבל ברוח הימים האלה – אנחנו מגבירים את המאבק.
הדג מסריח מהראש. בעצרת זיכרון במלאת שנתיים להתקפת הרצח בברנוער בת"א, הדגשתי((YNET כי צריך לשים קץ לנשף המסיכות: לממשלה של נתניהו ושותפיו, כגון שר המשפטים יעקב נאמן, יש חלק מרכזי באפליה הנמשכת כלפי הקהילה הגאה, בחסימת הצעות החוק שלנו לשיוויון זכויות, במניעת תקציבים לאירגונים, ובסרבנות העמוקה לש נות את היחס כלפי הציבור הגדול הזה. הממשלה קיצונית וחשוכה, וגם בתחום הזה של הדמוקרטיה וזכויות האדם בדיוק כמו במאבק הגדול על צדק חברתי, והמאבק להפרדת הדת מהמדינה – שלושת הדגלים שלנו – השינוי עובר בהחלפת השלטון. יהיה קשה? בטוח. אבל אנחנו לא עשויים מסוכר. הנה הנאום שלי בעצרת.
להתראות, ניצן.