מניעת אובדנות היא חלק מהמהפכה שלנו בבריאות הנפש

(דברים בכנס למניעת אובדנות של עמותתת ״בשביל החיים״, ת״א).

אני מתכבד לפתוח את העצרת הזו למניעת אובדנות, ומברך את כלל השותפים לפעילות היום ולנוכחים המכובדים פה: מאיר כהן, שר הרווחה, ח"כ עידית סילמן, יושבת ראש וועדת הבריאות, עמותת בשביל החיים, משפחות יקרות וחברים יקרים,

אובדנות היא תופעה חברתית ובריאותית קשה ומסוכנת. אסור לנו להתעלם מתופעת האובדנות. אסור לנו לטאטא אותה מתחת לשטיח. אנחנו צריכים לשים אותה על השולחן ולדבר עליה. לאובדנות יש השלכות מיידיות על האדם עצמו, משפחתו, קהילתו וחברתו. היא מגיפה חברתית קשה.

הדבר הראשון שעשיתי עם כניסתי לתפקיד שר הבריאות היה לבקר במרכז הרפואי אברבנאל. עשיתי זאת כדי לסמן אצ החשיבות של בריאות הנפש עבורי, ולהצהיר כי נגמרו הימים שהתחום החשוב הזה נזנח בחצר האחורית של מערכת הבריאות. בריאות הנפש עברה לחזית העשייה של המשרד, במיוחד עם תוספת תקציבית גדולה מאוד ותכנית עבודה מפורטת לשנים הבאות.

חשוב להבין שאובדנות היא לא עניין לבתי חולים פסיכיאטריים, אלא אתגר לקהילה שלנו ובביתנו. היא לא אתגר רק של בריאות הנפש, או רק של עובדת סוציאלית, אלא דורשת עבודה משותפת בשילוב ידיים של כולנו. ‎

מדי שנה מאות בני אדם בישראל שמים קץ לחייהם. התאבדות הינה סיבת המוות השנייה בקרב מתבגרים ולמעלה מ-6000 ניסיונות התאבדות מבוצעים מדיי שנה ונדרשים בטיפול בבתי החולים.

הקורונה רק החריפה את המצב. לפי נתונים ראשוניים ולדעת מומחים בתחום, המצוקה הנפשית בעקבות המגיפה וההשלכות החברתיות והכלכליות שלה עשויה להגביר את הסיכון האובדני. בייחוד בקרב אלו אשר נמצאו במצוקה נפשית עוד קודם לכן. ‎מוות מאובדנות כואב במיוחד, כי ניתן למנוע אותו. האובדנות ניתנת למניעה.

משרד הבריאות מוביל את התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, אבל הוא לא פועל בה לבד, אלא בשותפות עמוקה עם משרד החינוך, הרווחה, העליה וקליטה, שוויון חברתי, פנים, בטחון פנים, השלטון המקומי, כמובן עמותת בשביל החיים, עמותת אל"ה, ועוד.

התוכנית פועלת היום בכ- 110 רשויות מקומיות, ובשנה הקרובה מתוכננת התכנית להתרחב לעוד 40, בתקווה להגיע לפריסה ארצית עד שנת 2025. השותפות הזו היא חשובה ומצילת חיים. נמשיך להעמיק אותה, ולהרחיב אותה.
תודה רבה לכולכם.