חברי וחברותי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת הצעת חוק עקרונית, בעלת חשיבות רבה, שקובעת איסור הפליה כללי בחוק הישראלי. בכל מקום שמדובר על איסור הפליה או קיפוח ייכתב וייקבע איסור הפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדר.
אני חייב להגיד לחברי הכנסת שהצעת החוק שלי דווקא שואבת עידוד מדברים שאמר ראש הממשלה בעצמו ונציגי הממשלה השונים. אתחיל בציטוט מדבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בהופעתו בפני הקונגרס האמריקני. וכך תיאר ראש הממשלה את המצב בישראל. נתניהו אמר: מה ישנה את המזרח התיכון? דמוקרטיה, דמוקרטיה אמיתית, ממשית, ואני מתכוון, אמר נתניהו, לחופש הביטוי, חופש העיתונות, שלטון החוק, זכויות לנשים, להומואים, למיעוטים, לכולם. את זה אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בנאומו בקונגרס, ואני בהחלט מעריך שראש הממשלה של מדינת ישראל משתמש בקהילה הגאה ובהישגיה כאן כדי לצייר את מדינת ישראל כמדינה ליברלית וחופשית. אלא שבפועל המצב שלנו כאן רחוק מאוד ממה שמתאר ראש הממשלה בנימין נתניהו.
אני רק אצטט את נציגי הממשלה ומה הם אומרים על מצב הקהילה הגאה בישראל. הנה, למשל, אתר האינטרנט של משרד החוץ של ישראל. תחת הכותרת "ישראל הגאה", Gay Israel. הנה, זה באנגלית. וכך כתוב באתר האינטרנט של משרד החוץ הישראלי: ישראל היא אחת החברות הסובלניות ביותר בעולם ללסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים. ישראל מגינה בנחישות על זכויות האזרחים הגאים שלה, וקהילת הלהט"ב הישראלית מיוצגת בדרגים הגבוהים ובכל פינה בחברה הישראלית.
הנה, הלכתי וחיפשתי, מתוך אתר האינטרנט של שגרירות ישראל בלונדון. ותראו איך הקהילה הגאה משרתת את מאמצי ההסברה של מדינת ישראל בעולם. הנה, מתוך אתר האינטרנט של שגרירות ישראל בלונדון: שבחים על "עיר החוף תל-אביב", שהוכתרה כבירה הגאה של משרד החוץ. אפילו כותבים שם, באתר האינטרנט של שגרירות ישראל בלונדון, שמזכירים את תל-אביב בנשימה אחת עם סן-פרנסיסקו כאחד המטרופולינים הגאים המשגשגים בעולם.
וכתוב גם כך: למרות האתגרים, התקדמות עצומה נעשתה בישראל בשנים האחרונות בקידום זכויות הגייז כמו בכל המדינות המערביות הליברליות. ואפילו עוד כותבים שם לסיום – וכדאי שתשמעו – זה מה שבכל מקרה בשגרירות ישראל בלונדון אומרים – בסקר אחרון, רוב גדול של הציבור בישראל הצהיר על תמיכה בנישואים אזרחיים מלאים לזוגות מאותו המין.
אבל הלוואי שהתמונה בישראל היתה כל כך ורודה; הלוואי שהייתי יכול לבוא לראש הממשלה בנימין נתניהו ולהגיד לו: יישר כוח, אדוני ראש הממשלה, שאתה מקדם את זכויותינו כאן ואחר כך הולך בחו"ל ובאמת מתפאר בזכויות הנהדרות שנתת לנו.
אבל המצב בישראל, אדוני, רחוק מלהיות ורוד, כפי שמתארים אותו במשרד החוץ או בלשכת ראש הממשלה. כן, ורוד תרתי משמע. ומי שאומר את הדברים הוא לא אני, אלא שגריר ישראל בארצות-הברית, מייקל אורן, שלפני חודשיים הופיע בפני הארגון הגדול ביותר בארצות-הברית לזכויות הקהילה הגאה, שנקרא Equality Forum, ב-5 במאי בפנסילבניה, ואמר ככה – הוא כמובן השווה למצב בארצות ערב וכו'. הוא אמר ככה: להיות יותר ליברליים משכנינו ביחס לזכויות הקהילה הגאה זה רף מאוד נמוך. אנחנו חייבים להיות מתקדמים לא רק במונחים אזוריים, אלא במונחים עולמיים. ולכן אסור לנו לעולם – אומר מייקל אורן, שגריר ישראל בארצות-הברית – להפסיק לחתור להתגברות על המכשולים הנותרים לשוויון מלא בישראל. עלינו לדאוג לכך – אדוני היושב-ראש, אמר מייקל אורן – שהזכויות האלה יעוגנו בחוק.
וזה מה שאני מנסה לעשות כאן היום, חברי חברי הכנסת. זה יפה מאוד שיש בתל-אביב מצעד גאווה, זה יפה מאוד שיש תאים גאים במפלגות. באמת זה יפה, אני אומר את זה בלי ציניות. זה יפה שכל מיני חברי כנסת ושרים באים לאירועים ואומרים כמה הם מגלים סימפטיה לקהילה הגאה, וכמה זה באמת נורא נחמד, והכי יפה – ואני אומר את זה כאן כן בציניות – שבא ראש הממשלה ועושה על גבנו ועל גבי הון הסברתי בעולם.
אבל כל עוד המצב בחוק מאפשר הפליה בוטה, הדברים האלה הם יריקה בפרצופנו. ולכן אני מגיש את הצעת החוק הזאת, שהיא הצעת חוק בעלת משמעות רבה. הצעת החוק שקובעת שבכל מקום בחוק הישראלי שבו יש איסור הפליה או קיפוח, יראו בו, יקראו בו, גם איסור הפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדר. העניין הזה יחסוך לנו, לקהילה הגאה, לארגונים השונים, את העבודה הזאת, הסיזיפית, של לעבור חוק-חוק ולתקן את התיקונים הנדרשים.
ואכן, היו כבר תיקונים נדרשים. לפני שנים רבות, למשל, אדוני שר המשפטים, תיקנו לגבי הפליה בעבודה, והוסיפו איסור הפליה על רקע נטייה מינית בעבודה. עשו את זה גם במקומות נוספים. אבל בהרבה מאוד מקומות בחוק עדיין לא עשו זאת, ולכן אני מבקש לתקן את העניין.
אני לא רואה מה ההתנגדות – מה הקושי הגדול בהצעת החוק הזאת. אני לא מבין למה פעם אחר פעם ההצעה היתה צריכה להגיע לוועדת שרים, ליפול, היה ערר, הורידו את הערר, הגיע להנהלת הקואליציה – ירד, הגיע שוב להנהלת הקואליציה – ירד. אני חושב שלא היה לי חוק בכנסת הזאת שעבר כזאת דרך ייסורים כמו החוק הפשוט והברור הזה, חוק של שורה אחת.
עכשיו, מי שרוצה מוזמן להתנגד – אני לא יודע מאיזה נימוקים, אבל אם ממשלת ישראל מתנגדת לחוק הפשוט, ואפילו אני אגיד – התמים הזה, שלא ילך ראש הממשלה אחר כך על בימות העולם ויגיד כמה ישראל מדינה נאורה; שלא ילך שר החוץ ויפרסם באתר האינטרנט שמדינת ישראל היא גן-עדן לקהילה הגאה. שלא ילכו שגרירויות ישראל ויעשו קמפיינים לתיירות ויזמינו תיירים גאים לישראל באמירה שפה אנחנו מקפידים על הזכויות ופה יש שוויון מלא, כי אין שוויון מלא, כי הקהילה הגאה איננה נהנית כאן משוויון מלא.
ואם, חברי חברי הכנסת, אתם חושבים שמדובר פה באיזה אמירה באוויר של איזה חוק כזה או אחר, אני רוצה להקריא לכם כמה מהמכתבים שאני מקבל מדי שבוע מבני-נוער וישראלים מכל המגזרים, מכל שדרות החברה, שמראים על המצוקה האיומה שהאווירה הזאת גורמת להם.
אני רוצה למשל להקריא לכם מכתב מבחור בן 18, שלח לי את זה לפני כמה ימים. בחור בן 18, אני לא אומר את שמו, אפילו שהוא כותב את זה כאן. תושב ירושלים. והוא אומר לי: אתה יכול לתאר מה עובר עלי יום-יום. אני תלמיד מצטיין – הוא כותב לי – זה שתמיד אומר: עזבו אתכם, למה להסתבך? והוא אומר לי: כל יום בשבילי הוא סיוט יותר מהיום האחר, והחלק שהכי גרוע, שאין לי לאן לברוח. ההורים שלי טובים, אבל בורים בנושא. הם חושבים שכל ההומואים הם חולים וסוטים ומגעילים, ומלאים בדעות קדומות. והחברים שלי – אני אפילו גם חושש מהם. הוא אומר: בחטיבת הביניים למדתי בבית-ספר דתי שנוהל על-ידי מורים חשוכים. עברתי לבית-ספר חילוני, גם שם הבעיה קיימת. אני סובל מאלימות מילולית, פיזית, מבורות, מהמורים ומההנהלה.
הוא אומר – הוא מסיים, הבחור הזה – וזה אחד, יש לי פה עוד דפים רבים, כי מכירים אותי, הם כותבים לי. הוא אומר: אני עומד להתגייס לצה"ל. הוא לא מבקש, אגב, שום פטור. אני עומד להתגייס לצה"ל. והוא אומר: ומה שהכי מעציב אותי, הוא אומר – מה אני כבר מבקש? מדוע מגיעות לי כל השנאות וההשפלות וההפליות? על מה ולמה?
אבל צריך להבין פה, זה לא עניין של איזה דבר קטן על הדרך. כשראש הממשלה בא ואומר באו"ם, בקונגרס האמריקני, הוא משתמש בדברים האלה כדי להראות את ישראל החופשית, ואם אני מקבל מכתבים כאלה מבני-נוער, כאן, מירושלים, מתל-אביב, מחיפה, שמדברים על אלימות והשפלות והצקות יומיומיות. הדברים האלה, אדוני היושב-ראש, הם אלה שיוצרים את האווירה שלאחר מכן גם מביאה למעשי אלימות.
לכן אני אומר, חברי כנסת, היזהרו בהצבעתכם. אדוני, שמעתי את הדברים ואם הייתי, מה שנקרא, נופל פה מהעץ לדיון הזה, אז הייתי אומר, יפה, שר המשפטים אמר שהכוונה פה ראויה והזכויות חשובות ויש כוונה לקדם אותן אבל לא בחוק הזה אז בחוקים ספציפיים. אבל כשאנחנו מגישים חוקים ספציפיים, הוא גם מתנגד להם, באופן ספציפי הוא מתנגד להם. אז שלא יספרו לי פה סיפורים וכל מיני טריקים ושטיקים שבאמת אולי נשמעים נחמד. אין לממשלה הזאת שום כוונה לתקן שום חוק בעניין, והרי זה לא החוק הראשון שאני מגיש. אני לא מדבר על הנישואים האזרחיים, אני לא מדבר על התקציבים, אני לא מדבר על חקיקה לגבי פשעי שנאה, לא. פה הרי זה חוק, שבראש וראשונה הוא חוק הצהרתי, יש לו משמעות סמלית, אז אפילו את זה לא מוכנים.
אני הסברתי שאנחנו הולכים בדרך הזאת של חוק הפרשנות בדיוק כדי להימנע מלעבור חוק-חוק – הרי יש המון חוקים בספר החוקים – ולהוסיף לכל אחד מהם. ולמה אנחנו בוחרים בדרך הזאת? כי כשניסינו לעבור חוק חוק, התנגד משרד המשפטים ושר המשפטים, חוק-חוק, לעשות בדיוק את מה שהוא הציע כאן עכשיו.
ולכן, מה ששמעתם כאן מפי שר המשפטים, אינו נכון. אני נזהר במילותי, אני לא רוצה להטיל דופי באיש, אבל אחרי שלוש שנים וחצי בכנסת הזאת, כשכל החוקים שלנו, בלי יוצא מן הכלל, למען שוויון לקהילה הגאה, נדחים, בראש וראשונה בהשראתו של שר המשפטים יעקב נאמן, אין לי אלא לדחות את דבריו מכול וכול ולקרוא לכם להצביע על החוק הזה, שהוא חוק ראוי ונכון. תודה.