(דברים בארוע ״חיסונים עד הבית״ בכפר קאסם).
היום אני רוצה לחשוף בפניכם ובפני הציבור נתונים חדשים ומשמעותיים מאוד על אי ההתחסנות בישראל ואת הדרך החדשה שבה אנחנו מתכננים למקד מאמץ ולהביא לשובר שוויון במאבק מול נגיף הדלתא.
האסטרטגיה שלי בטיפול בקורונה מאז כניסתי לתפקיד היא אסטרטגיה דו ראשית, שני מהלכים מקבילים שמטרתם להציל חיים ולמגר את התחלואה, תוך הימנעות מקסימלית מהגבלות ופגיעה במשק ובפרנסה של הציבור. אני כשר בריאות, יודע היטב מהו הנזק החברתי הנפשי והבריאותי שנגרם מהגבלות קשות וסגרים. הבריאות והכלכלה שלובים זה בזה באופן הדוק.
כדי להציל חיים ולהימנע מסגרים אנחנו פועלים בו זמנית בשני מישורים מקבילים, מתן חיסונים ותוספת תקנים, בוסטר למתחסנים, בוסטר למערכת הבריאות.
האסטרטגיה שלי בנויה כך:
המטרה הראשונה – חיסונים, דאגנו למלאי ואספקה שוטפת של חיסונים, אנחנו מגדילים את מערך החלוקה ונקודות ההתחסנות, ושואפים להגיע לרמת התחסנות מקסימלית גם במתן הבוסטר וגם בהגדלה משמעותית של מספר המתחסנות והמתחסנים במנה הראשונה. לצד זאת פרסנו תשתית לאומית של בדיקות מהירות שמאפשרת לנו מעכב שוטף אחר נתוני התחלואה ומניעה אפקטיבית יותר של ההדבקה.
המטרה השנייה, המשלימה למאמץ החיסונים, היא הגדלה דרמטית של מספר התקנים. עמדתי על כך, והשגנו לתוספת תקנים היסטורית למערכת הבריאות.
על מנת להגדיל את יכולות הטיפול במספר רב יותר של חולים וכדי לאפשר הענקת טיפול איכותי יותר גם במספרי חולים גבוה יותר, נדרש בוסטר למערכת הבריאות.
הצלחנו לחזק את מערכת הבריאות ולהגדיל את יכולת הספיקה של בתי החולים, גם כדי להתמודד עם גלי התחלואה וגם כדי לתת שירות טוב יותר לציבור בימי שגרה. מפירות ההשקעה הזאת ייהנה כלל הציבור בישראל גם בימים שלאחר הקורונה.
זאת האסטרטגיה שאני מוביל, חיסונים ותקנים. שני המהלכים האלו, חיסונים ותקנים יחד, הם הדרך למנוע הגבלות קשות וסגרים, אנחנו מתחילים לראות את ההצלחה של האסטרטגיה הזו, ואם נראה המשך שיתוף פעולה של הציבור, נצלח את המשבר הזה במינימום פגיעה בבריאות, ובמינימום פגיעה במשק, בפרנסה, ובשגרת החיים בישראל.
כשאנחנו מדברים על חיסונים, אנחנו מדברים גם הבוסטר וגם על אותם אנשים שלא התחסנו עד כה אפילו לא בחיסון הראשון. לגבי החיסון השלישי, הבוסטר, אני שמח וגאה שהגענו עד עכשיו לכמיליון וחצי מחוסנים, קופות החולים במאמץ גדול לחסן במהירות וביעילות כמה שיותר אזרחים בזמן קצר, המערכת עובדת, יש מלאי חיסונים, ונראה שאפקט הבוסטר כבר נותן את אותותיו. יש מקום לאופטימיות, אם כי זהירה מאוד, הודות להחלטה לחסן בחיסון שלישי, ובעיקר תודות גם להיענות המרשימה של הציבור, שהולך בהמוניו להתחסן.
אבל היום אני רוצה לדבר אתכם על שאלת מיליון הלא מחוסנים, או ליתר דיוק, מליון ושמונים אלף. אותם אלו שלא התחסנו כלל. אני רוצה להביא לשינוי משמעותי במספר המתחסנים, זה יכול להיות שובר השוויון במערכה ארוכת הטווח נגד הנגיף.
שאלת מיליון הלא מחוסנים היא שעומדת על הפרק, ולשאלה הזאת אני מבקש לענות היום.
צריך לומר, מאז הגעת החיסונים, משרד הבריאות מתמודד גם עם מכחישי חיסונים וקמפיינים ברחוב וברשת נגד החיסונים, אבל גם על פי המחקרים שלנו, השפעת השיח של מתנגדי החיסונים זניחה. היא קטנה בהרבה ממה שנהוג לחשוב וגם היא גם נמצאת במגמת ירידה. הבעיה איננה איננה שם. המפתח לשאלת מיליון הלא מחוסנים נמצא במקום אחר.
על פי מחקר עומק שערכנו במשרד הבריאות, אותם מיליון לא מחוסנים, הם ישראלים שלאו דווקא צופים בטלוויזיה, ספק אם יש בביתם מחשב או אינטרנט. מדובר באוכלוסיות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל. אנחנו קוראים לציבור הזה לצאת ולהתחסן באמצעות קמפיינים יעודיים, בראיונות ובהצהרות לתקשורת אבל הדבר הזה לבדו פשוט לא מספיק. עלינו להגיע באופן ישיר, בלתי אמצעי, עד הישוב, עד השכונה, ממש עד הבית.
אתם יכולים לראות גם פה במפה שלפניכם, על פי המחקר שעשינו, יש התאמה ברורה בין מעמד סוציו אקונומי לבין היענות למצבע החיסונים. ככל שהיישוב נמצא במעמד סוציאו קונומי נמוך יותר- כך אחוז המתחסנים נמוך יותר, ככל שהיישוב מבוסס יותר ושייך למעמד סוציו אקונומי גבוה יותר – אחוז המתחסנים גבוה יותר. העשירים מתחסנים יותר, המוחלשים והמודרים מתחסנים פחות.
מפת ההתחסנות של ישראל היא לא רק מפה בריאותית, היא גם מפה חברתית. הישובים הכי מחוסנים בארץ הם סביון, כפר שמריהו ועומר עם 93 אחוזי התחסנות. אגב, אבו גוש מיד אחריהם עם 89%. הישובים עם אחוזי ההתחסנות הכי נמוכים הם כסייפה, חורה, ואל-קסום עם 9 עד 20 אחוז מחוסנים בלבד.
הפערים החברתיים יוצרים גם פערים במוטיבציה להתחסן, דבר שפוגע בבריאות של כלל האוכלוסייה, יש לפנינו דוגמא היסטורית לחשיבות הכל כך מהותית שבצמצום פערים ובערבות הדדית למען החוסן של כולנו, ולסכנה התמונה בהרחבת הפערים בנינו. הפערים לא פוגעים רק במוחלשים, הם משפיעים באופן ישיר על כל אחד ואחת מאיתנו. זה נכון לקורונה, וזה לקח חשוב להתנהלות שלנו כמדינה וכחברה בכל תחומי החיים.
אני לא הולך לוותר על הקבוצות האלו, לא במשמרת שלי. לכן אנחנו משיקים היום את מצבע חיסונים עד הבית. מבצע ארצי רחב היקף שנועד להביא את החיסונים לתוך היישובים, לתוך השכונות, לתוך הרחובות, להביא את החיסונים עד הבית. אנחנו הולכים על מהלך של הנגשה והסברה, אנחנו נביא את החיסונים ליישובים ועד לשכונות בהם מצאנו שאחוז המתחסנים במנה הראשונה והשניה נמוך, נעבור בניידות חיסונים כאלו, מרחוב לרחוב, נקרא לציבור לצאת ולהתחסן, הכי קרוב לבית שאפשר. נגייס מנהיגי קהילות ומנהיגי ציבור ויחד עם המנהיגות המקומית נעלה את אחוז המתחסנים ביישוב.
זאת לא עובדה קלה לא זבנג וגמרנו, אבל זה יכול להיות שובר השיוויון, או מדוייק יותר – שובר אי השיווין. את שאלת מיליון הלא מתחסנים אפשר לפתור רק בעבודה קשה, יום יומית, בשטח. והמבצע שאנחנו משיקים היום הוא נקודת הפתיחה.
בשבועות הקרובים אנחנו נראה את הניידות של משרד הבריאות ומד״א חורשות את היישובים, עוברות מרחוב לרחוב, על מנת להנגיש ככל הניתן את החיסונים, ולעודד את מי שלא התחסנו לעשות זאת. מדובר במשימה לאומית חשובה, ואני שמח על ההירתמות של משרד הבריאות ושל מד״א.
אני רוצה להודות למשרד הבריאות, למנכ״ל פרופ׳ אש
למד״א, שמתחילת המאבק בקורונה לוקחים חלק פעיל ומשמעותי ביותר באתגר הלאומי.
לעיר כפר קאסם, לראש המועצה עאדל בדיר,
למועצה המקומית כפר ברא וליו״ר המועצה עאסי מחמוד,
ולחברי ושותפי השר לשיתוף פעולה אזורי השר עיסוואי פריג׳.
העיקר הבריאות.
תודה רבה.