כמו סיבוב מחוגי השעון החוזר על עצמו לבלי די, פעם בשנה אנחנו נזכרים שגנבו לנו שעות אור. כדי להפסיק את המחול המטורף והבלתי נגמר סביב הסוגיה, הגשתי את הצעת החוק שלנו להארכת שעון הקיץ עד ל-1 בנובמבר בכל שנה, כפי שנהוג במדינות רבות בעולם. צמצום שעה שלמה של אור עולה מאות מיליוני שקלים למשק, מבזבזת אנרגיה, מגבירה את הסיכון לתאונות דרכים, ופוגעת באורח החיים של כולנו. הורים לילדים מפסידים עוד שעת משחק בחוץ כשהחשכה יורדת על כולנו בשעה 17:00. החסם העיקרי להצעת החוק הוא התנגדותן חסרת ההיגיון של המפלגות החרדיות, הפוגעת בציבור הרחב, כולל בחרדים עצמם. גם הם סובלים מקיצור זמן האיכות שלהם עם ילדיהם ומחשבונות חשמל מנופחים. הגיע הזמן להפסיק להיכנע לתכתיבים חסרי היגיון, לתקן את העיוות הבלתי נסבל הזה ולחזור לשפיות.
המסע הארוך מגיע עכשיו לוועדת הפנים של הכנסת. שורה של הצעות המבקשות לתקן את המעוות מונחות על שולחנה של הוועדה ומחכות להכרעה. ההצעה הממשלתית, שהוגשה על ידי שר הפנים, מבקשת למעשה להשאיר את המצב על כנו ולקבע את ה1 באוקטובר כיום בו יתחלף השעון. השתיים האחרות הולכות שליש דרך ומבקשות לקבוע את ה10 באוקטובר, סתם ככה, ללא סיבה מיוחדת. אנחנו לא נוותר ונציע ללכת את כל הדרך, כפי שנהוג במדינות נורמליות. זה טוב לכלכלה, זה טוב לסביבה וטוב לחברה. 1 בנובמבר ולא שעה אחת קודם.