הצעת חוק שירות אזרחי

פרק א': פרשנות

מטרות החוק

1.

המטרות המנויות להלן הן ממטרות חוק זה:

(1)       ליצור הסדר לפיו כל אזרחי מדינת ישראל ותושביה ישרתו שירות צבאי או שירות אזרחי לתועלת ציבורית, מתוך הכרה בחשיבות התרומה לחברה ולמדינה ולהגברת השוויון האזרחי;

(2)       שירות לחברה המבוסס על עיקרון השוויון כפי שהוא בא לידי ביטוי במגילת העצמאות –שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; אי לכך שוויון חובת השירות בחוק זה,  עומד אל מול שוויון הזכויות ומטרתו לעודד את שוויון הזכויות המלא בין כל אזרחי ישראל;

(3)       שילוב במסגרת השירות גם קבוצות ומגזרים אשר ברובם אינם משרתים כיום: אזרחים ערבים ואזרחים יהודים חרדיים – גברים ונשים; השירות האזרחי של קבוצות אלה יכונן בהדרגה ותוך התחשבות באופיים ובייחודם של המגזרים השונים בחברה הישראלית;

(4)       לקבוע הסדרים בדבר דחיית השירות למכסה של עילויים – תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, תלמידי דת ממגזרים אחרים, אמנים, ספורטאים, ותלמידים מצטיינים בתחומי המדעים והרוח – על פי ההכרה שחובת השירות של כל אזרח בישראל היא אבן יסוד בגיבוש דמותה של החברה הישראלית.

הגדרות

2.

בחוק זה –

"הוועדה" – ועדת פטור משירות צבאי ואזרחי מטעמי דת, לימודים, הצטיינות, ומצפון, לפי סעיף 15(ב).

"חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986[1];

"חייל" – מי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא ההגנה לישראל  לפי חוק שירות ביטחון;

"חייל לוחם" – כהגדרתו בפקודות הצבא;

"חייל תומך לחימה" – כהגדרתו בפקודות הצבא;

"מכינה קדם אקדמית" – מוסד להכנה ללימודים אקדמיים או להשלמת השכלה תיכונית עד לקבלת תעודת בגרות;

"פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955[2];

"הרשות" – הרשות לשירות אזרחי, כפי שמוגדר בסעיף 15(א);

"שירות אזרחי" – שירות קהילתי במוסדות לטיפול רפואי, מוסדות קליטת עליה, מוסדות דיור לאוכלוסייה מבוגרת, מחלקות רווחה של רשויות מקומיות, מסגרות חינוך, שירותי כיבוי אש, שירותי חירום והצלה, רשויות להגנת הסביבה, משטרת ישראל וארגוני החברה האזרחית – בהתאם לתקנות שקבע השר, בהתייעצות עם השרים הנוגעים בדבר, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;

"שירות לאומי" – שירות לאומי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרת "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[3];

"שירות סדיר" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון;

"השר" – שר הביטחון.

פרק ב': חובת השירות

חובת שירות

3.

(א)      כל אזרח ישראל המתגורר בארץ ותושב קבע בגיל 18 ישרת את החברה הישראלית.

(ב)       עדיפות השירות הראשונה תהיה לשירות צבאי על פי חוק שירות ביטחון.

(ג)       השירות הצבאי או האזרחי יחל בגיל 18, אלא אם ניתנה דחייה לצורך עתודה אקדמית או כמפורט בפרק ו' לחוק זה.

(ד)       כל מי שנקרא לשרת שירות אזרחי ואינו פטור ממנו לפי הוראות חוק זה, חייב להתייצב ולבצע את השירות האזרחי הנדרש ממנו.

(ה)      נקרא אדם לשרת את מדינת ישראל, בין אם לשירות צבאי ובין אם לשירות אזרחי, ולא התייצב לביצוע השירות הנדרש ממנו, מבלי שניתן לו פטור או דחייה כקבוע בחוק זה, יחולו עליו הוראות סעיף 46 לחוק שירות ביטחון, בשינויים המחויבים.

פרק ג': פטור משירות

פטור משירות צבאי

4.

מי ששירת שירות אזרחי בהתאם להוראות חוק זה במשך תקופה שלא תפחת מתקופת שירות צבאי סדיר, יהיה פטור משירות ביטחון לפי חוק שירות ביטחון.

פטור משירות אזרחי

5.

אלה לא יקראו לשירות אזרחי:

(1)        אדם שאינו כשיר לכך בשל סיבות רפואיות או נפשיות;

(2)       אדם שהשר או מי שהוא מינה לשם כך קבע כי לא יקרא לשירות, בהתאם לאמות מידה שנקבעו בתקנות שיאושרו בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת.

פרק ד': קריאה לשירות אזרחי ותחומי השירות

קריאה לשירות אזרחי

6.

אזרח ישראל או תושב קבוע בגיל 18 עד 28, שלא נקרא לשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון או שנקרא לשירות סדיר וקיבל פטור משירות סדיר – חייב בשירות אזרחי.

משך השירות האזרחי

7.

(א)      משך תקופת השירות האזרחי יהא כאמור בסעיף 15(1) או 16(1) לחוק שירות ביטחון, לפי העניין.

(ב)       השירות האזרחי יתבצע במשך חמישה ימים בשבוע לפחות, ובמשך שמונה שעות ביום לפחות.

(ג)       המסיים שירות אזרחי של לפחות עשרים וארבעה חודשים, יזומן לשירות אזרחי מדי שנה לתקופה של עד עשרה ימים בשנה עד גיל 45.

תחומי השירות האזרחי

8.

(א)      שירות אזרחי יעשה באחד מן התחומים הבאים: סעד ורווחה, בריאות, חינוך, קליטת עליה, שמירה על הסביבה, ביטחון, ביטחון פנים ושירותי חירום והצלה.

(ב)       שירות אזרחי יתבצע בגופים ממלכתיים, ברשויות מקומיות, בגופים ציבוריים ובארגוני החברה האזרחית – כפי שתקבע הרשות, על פי אמות מידה שיקבעו בתקנות בנוגע לגודל הארגון וליכולת הפיקוח והבקרה לביצוע השירות.

(ג)       שירות אזרחי יכלול, ככל שניתן, פעולות ועיסוקים אשר לא היו מתבצעים אלמלא השירות האזרחי, ולא יפגע בעובדים הקבועים בגוף בו מתבצע השירות האזרחי.

(ד)       קביעת תחום ואופי השירות של כל משרת תהיה בידי הרשות, ככל האפשר לפי בחירת המשרת ותוך התחשבות ביכולתו וכישוריו.

פרק ה': תנאי השירות

תגמול למשרת שירות צבאי

9.

(א)      הגמול החודשי שישולם לחייל לוחם במהלך שירותו הסדיר, יהיה גבוה בעשרים וחמישה אחוזים מהגמול החודשי שישולם לחייל תומך לחימה וכפול מהגמול החודשי שישולם לחייל.

(ב)       בנוסף לכל תשלום אחר המועבר לחייל, חייל לוחם אשר שירת למעלה מעשרים וארבע חודשים או חייל תומך לחימה אשר שירת למעלה משלושים חודשים יהיה זכאי למימון מלא של לימודים במכינה או קורסים קדם אקדמיים או הכשרה מקצועית, עד שנתיים מתום שירותו הצבאי.

משכורת, קצבאות ותנאי שירות

10.

(א)      משרת שירות אזרחי זכאי בתקופת שירותו למשכורת כפי שמקבל משרת בשירות לאומי לפי חוק שירות ביטחון; הורים לילדים יזכו בתוספת שמקבלים הורים המשרתים בצבא.

(ב)       משרת בשירות צבאי או אזרחי יהיה זכאי במהלך שנת שירותו השלישית, או עד כשנה לאחר שירותו,  להשלמת השכלה תיכונית עד לקבלת תעודת בגרות.

(ג)       מי שנדחה מועד התייצבותו לשירות ביטחון או שהוענק לו פטור משירות מטעמי לימוד דת או לימודים אחרים, כמפורט בחוק זה, והגיע לגיל 21, תוכר זכאותו לתשלומי הבטחת הכנסה וביטוח לאומי כהגדרתם בחוק ולא תשולם לו קצבה, מענק או כל תשלום אחר שמטרתו הבטחת הכנסת מינימום בגין לימודיו.

דיור וכלכלה

11.

משרת שירות אזרחי זכאי בתקופת שירותו לדמי כלכלה ודיור, בהתאם לכללים ותבחינים שייקבעו בתקנות.

דמי נסיעה

12.

משרת שירות צבאי או אזרחי יהיה זכאי לפטור מדמי נסיעה באוטובוסים וברכבות של התחבורה הציבורית במשך כל תקופת השירות.

הטבות לאחר השירות

13.

כל הטבה, הניתנת מכוח חיקוק למי ששירת שירות סדיר או שירות לאומי, תינתן אף למי ששירת שירות אזרחי במשך תקופה שלא תפחת מתקופת שירות סדיר לפי סעיף 15(1) או 16(1) לחוק שירות ביטחון, לפי העניין.

פרק ו': ישיבות הסדר

לימוד בישיבת הסדר

14.

(א)      בסעיף זה –

"ישיבת הסדר" – ישיבה המיועדת למשרתים בשירות משולב, שנקבעה בהמלצת איגוד ישיבות הסדר;

"שירות משולב" – שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר או במסגרת חינוכית אחרת כגון ישיבות חילוניות, תנועות התיישבות, קומונות וקיבוצים עירוניים – לפי אישור הרשות –  בתנאים של שירות ללא תשלום.

(ב)       מיועד לשירות ביטחון רשאי לשרת בשירות משולב ובלבד שבקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות הצבא  ובאישור הרשות.

(ג)       מיועד לשירות ביטחון שבקשתו לשרת בשירות משולב אושרה, ייקרא לשירות משולב לתקופה שלא תפחת מתקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק שירות ביטחון, בתוספת של 12 חודשים.

(ד)       השר יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה.

פרק ז': הוראות כלליות

רשות לשירות אזרחי

15.

(א)      תוקם רשות לשירות אזרחי במשרד ראש הממשלה אשר תתקצב  ותרכז את המשאבים הנדרשים על פי תכלית החוק, לרבות פיקוח על יישומו, ושתהיה באחריות ישירה של ראש הממשלה; הרשות תקבע את אופי השירות האזרחי על-פי חוק זה, את רשימת המוסדות שיוכלו לקלוט את המשרתים, ותנהל את שיבוץ המשרתים כמפורט בסעיף 8.

(ב)       במסגרת הרשות תקום ועדת פטור משירות הביטחון והשירות האזרחי מטעמי דת, לימודים, הצטיינות, ומצפון; בוועדה יישבו נציגים ממשרד הביטחון, משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה, העדות הדתיות ונציגי ציבור; לוועדה תינתן אחריות בלעדית להענקת פטורים, בהתאם למכסה האמורה בסעיף 36ג בחוק שירות ביטחון, ולפיקוח כי אותם תלמידים אכן מקיימים את לימודיהם.

(ג)       ראש הממשלה ממונה על סעיף זה, והוא יתקין תקנות לביצועו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

מדדים ויעדים ליישום החוק

16.

(א)      השר יקבע בתקנות, בתוך שלושה חודשים מיום תחילת החוק, יעדים לגיוס לצבא ולהצטרפות לשירות אזרחי, באופן שתוך חמש שנים מיום תחילת החוק כל אזרח ישראל המתגורר בארץ ותושב קבע בגיל 18 ישרת את החברה והקהילה.

(ב)       שילוב האזרחים ממיגזרים שעד קבלת חוק זה היו פטורים משירות צבאי, כגון האזרחים הערבים או החרדים, במסגרות השירות האזרחי, ייעשה באופן הדרגתי, תוך כדי התאמת המסלולים השונים לצרכים ולמאפיינים המיוחדים של הקהילות השונות.

תיקון חוק שירות ביטחון

17.

בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986[4], אחרי סעיף 36א יבוא:

"פטור משירות  מטעמי לימוד והצטיינות ומטעמי לימוד דת

36ב.

(א)      הוועדה רשאית לפטור משירות או לדחות שירות על מנת שמיועד לשירות ביטחון ימשיך בלימודים גבוהים או בתחומי הצטיינות אשר יש טעם מיוחד במניעת הפסקתם למספר שנים לצורך שירות צבאי או אזרחי; פטור או דחייה לפי סעיף זה יינתנו לאמנים, ספורטאים, ולתלמידים מצטיינים בתחומי המדעים והרוח.

(ב)       הוועדה רשאית לפטור משירות או לדחות שירות על מנת שמיועד לשירות ביטחון ימשיך בלימודי הדת אשר יש טעם מיוחד במניעת הפסקתם למספר שנים לצורך שירות צבאי או אזרחי; פטור או דחייה יינתנו לתלמידי דת עילויים, בני כל הדתות, שתורתם אומנותם.

(ג)       מספר הפטורים משירות ביטחון או דחיות השירות מכל הסוגים שיינתנו על פי חוק זה לא יעלה על אלף וחמש מאות בשנה.

(ד)       בסעיף זה, "הוועדה" – כהגדרתה בחוק שירות אזרחי, התשע"ב–2012.

פטור מטעמי מצפון

36ג.

מיועד לשירות ביטחון שהצהיר בכתב כי טעמים שבהכרה מצפונית מונעים אותו מלשרת בשירות ביטחון יהיה פטור מכך וזאת בתנאי שישרת בשירות אזרחי חלופי באותה תקופה."

תיקון חוק קליטת חיילים משוחררים

18.

בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994[5], בסעיף 1 –

(1)       במקום ההגדרה "שירות אזרחי" יבוא:

""שירות אזרחי" – כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע"ב–2012;";

(2)       ההגדרה "שירות אזרחי במסלול מפוצל" – תימחק.

ביטול חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם

19.

חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002[6]– בטל.

ביצוע ותקנות

20.

שר הביטחון ממונה על חוק זה, והוא יתקין תקנות לביצועו, לרבות בדבר דרכי הזימון והמיון של המשרתים בשירות אזרחי, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

תחילה

20.

תחילתו של חוק זה בשנת התקציב שלאחר קבלתו.