הצעת חוק – פטור והנחה לקטינים בתשלום דמי נסיעה בתחבורה ציבורית

עידוד השימוש בתחבורה הציבורית חיוני מסיבות רבות שבראשן הפחתת זיהום הסביבה והקלת העומס הרב בכבישים, שתוצאתו פגיעה בתוצרת הכלכלית של המדינה ופגיעה בבטיחות הנוסעים בדרכים. יתרה מכך, אזרחים רבים מסתמכים על התחבורה הציבורית כאמצעי היחיד לתנועה ממקום למקום. בשל כך קבע המחוקק הסדרים שונים לעניין הנחות למשתמשים בתחבורה ציבורית. בין היתר, עוגנה בסעיף 10 לחוק האזרחים הותיקים, התש"ן–1989, זכאותם של אזרחים ותיקים להנחה בשיעור של 50 אחוז מדמי הנסיעה בתחבורה הציבורית, וזאת אף כאשר הנסיעה נעשית באמצעות רכישת כרטיס לנסיעה חד פעמית.

אוכלוסיית הילדים ובני הנוער מהווה צרכן מרכזי של התחבורה הציבורית, בין היתר, בשל העובדה שמשפחות ברוכות ילדים רבות אינן יכולות לעמוד בעלויות של החזקת רכב פרטי. לפיכך, קבע שר התחבורה מספר הסדרים שבמסגרתם הטבות המוקנות לקטינים הנוסעים בתחבורה ציבורית. לעניין נסיעה באוטובוס בקו שירות, נקבע בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי השירות באוטובוסים), התשס"ג–2003, (להלן – צו הפיקוח), כי ילד שטרם מלאו לו חמש שנים, הנוסע בלווי נוסע ששילם את דמי הנסיעה, פטור מתשלום. ואולם, הסעיף מוסיף וקובע שאם היו עם הנוסע המשלם יותר מילד אחד שטרם מלאו לו חמש שנים, מחיר הנסיעה ישולם בעד כל ילד. עוד קובע צו הפיקוח, כי בני נוער שהם תלמידי בית ספר תיכון עד כיתה י"ב, זכאים להנחות מסוימות על תשלום בעד כרטיסיות נסיעה המפורטות בצו, ויהיו זכאים להנחה של 50% על תשלום בעד כרטיס לנסיעה בודדת. ואולם, גם הסדר זה מחיל הגבלות משמעותיות, שכן ההנחה בשיעור של 50% ניתנת רק על נסיעה ממקום מגוריו של התלמיד לבית הספר שבו הוא לומד ובחזרה. הסדרים דומים קיימים בתקנות 7 ו-8 לתקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה), התשס"ה–2004, לעניין תשלום של קטינים בעד דמי נסיעה ברכבות.

הצעת חוק זו נועדה לעגן בחקיקה ראשית את ההטבות להם זכאים ילדים ובני נוער בעת נסיעה באוטובוס בקו שירות, הן בקווים עירוניים והן בקווים בין-עירוניים, וכן בנסיעה ברכבת.