הצעת חוק – מיסוי רווחי תוצרים מים המלח

מינוי הוועדה לבחינת המדיניות הפיסיקלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל בראשותו של פרופ' איתן ששינסקי (להלן: "ועדת ששינסקי"), על ידי שר האוצר, בחודש אפריל 2010, והמלצותיה, חידדו את הצורך בבחינה מחודשת של המדיניות הפיסקלית החלה על גורמים עיסקיים בגין שימוש תעשייתי במשאבי טבע נוספים של המדינה, כגון ים המלח.

הטעמים למינוי ועדת ששניסקי ובעקבותיה חקיקת חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א–2011 חלים ביתר שאת בכל הנוגע למחצביי ים המלח. המדיניות הפיסקלית בנושא מחצבי ים המלח מבוססת על חקיקה אנכרוניסטית, הרווחיות כתוצאה מניצול ים המלח לצרכי הפקת מינרלים ועיבודם לתוצרים גבוהה ביותר, ולא נדרשה מבעל הזכיון יזמות או סיכון כספי כלכלי כלשהו במציאת ים המלח לצרכי פעילותו התעשייתית. בנוסף, שינויי נסיבות הנובעים מעלייה בעשורים האחרונים במחיר האשלג והיקפי הפקתו מים המלח מהווה טעם מרכזי נוסף לצורך הדחוף בעדכון המדיניות הפיסקלית הנהוגה בכל הנוגע לשימוש התעשייתי בים המלח.

המדיניות הפיסקלית בנושא מחצבי ים המלח נקבעה בשנת 1961 בחוק זכיון ים המלח. שיעור התמלוגים הקבוע בחוק הזכיון הינו 5% ומעל כמות ייצור ומכירה של מליון טון אשלג בשנה עומד שיעור התמלוגים על 10%. המדובר בשיעור תמלוגים נמוך אשר מוביל את הצורך לעדכן את המדיניות הפיסקאלית הנהוגה בכל הנוגע לשימוש במחצבי ים המלח, באמצעות בחינת העלאת גובה התמלוגים הקבוע בחוק הזכיון לצד הטלת היטל ייעודי על תוצרים המופקים מים המלח, כך שסך התקבולים המשולמים לציבור בגין השימוש במחצבי ים המלח יבטא את ציבוריות המשאב.

 מטרתה של הצעת חוק זו לעדכן ולקבוע מדיניות פיסקלית ראויה בנוגע למחצבי ים המלח באופן המבטא את הבעלות הקניינית של הציבור על אותם משאבים. סך התקבולים המוצע מהווה מערכת פיסקלית יעילה המבטיחה חלק הוגן לציבור מתוך ההכנסות מהפקת משאבי הטבע של ים המלח ובאופן שאינו פוגע בהמשך התועלת הכלכלית של מפעלי ים המלח.

בנוסף לכך, קובעת הצעת החוק מנגנוני פיקוח על גובה התמלוגים המתקבל, על מנת להבטיח כי בעל הזכיון מעביר למדינה את מלוא התמלוגים המגיעים בגין כלל התוצרים המופקים מים המלח. עוד קובעת הצעת החוק כי תוקם ועדה אשר תבחן את הצורך בהעלאת התמלוגים ותקבע תנאים מתאימים לחידוש הזכיון. עוד מחייבת הצעת החוק את המדינה לגבות לאלתר תמלוגים בגובה 10% בגין כמות ייצור אשלג העולה על מליון טון בשנה אשר טרם הופעלה על ידי המדינה, כקבוע בסעיף 15 לחוק הזכיון. הוראות אלו באו במידה רבה על מנת למנוע את הנסיבות שהובילו להגשת תביעה כנגד כי"ל על ידי המדינה, במסגרתה תובעת המדינה סכום של 265 מליון דולר בגין תשלום תמלוגים בחסר בשנים 2000-2009, כשהוא נושא ריבית והצמדה וסכום של 26 מליון דולר בגין העלאת שיעור התמלוגים החל משנת 2010 ביחס לכמות המכירות השנתית העולה על שלושה מליון טון אשלג וכן שינוי של שיטת חישוב התמלוגים בגין מכירה של מגנזיום מתכתי.