הצעת חוק הפרשנות – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדר

עם ציפי לבני וזהבה גלאון - כנס הגאווה בכנסת, יוני 2011

הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של  חברי הכנסת                  ניצן הורוביץ

                                                            אילן גילאון

                                                            חיים אורון

                                                           פ/2696/18

הצעת חוק הפרשנות (תיקון –  הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדר), התשע"א–2010

תיקון סעיף 3

1.

בחוק הפרשנות, התשמ"א–1981[1], בסעיף 3, אחרי ההגדרה "הוראת מינהל" יבוא:

""הפליה" – לרבות הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדר, בשים לב למטרות החיקוק ומטרת סעיף איסור ההפליה שבו;"

דברי הסבר

לאור התמורות שחלו בחוק הישראלי מאז שנת 1992 ועד היום, ולנוכח הפגיעה התכופה בקהילת הלהט"ב (לסביות, הומואים, טראנסג'נדרים וביסקסואלים) בגין נטייה מינית או זהות מגדר, בדרך של הפליה והתנכלות, הגיעה העת לתקן את חוק הפרשנות, התשמ"א–1981. מעבר למשמעות המשפטית, בכוחו של שינוי זה להשפיע גם מבחינה חינוכית וחברתית.

מוצע בהצעת חוק זו לקבוע כי בכל מקום בדין הישראלי בו קיימת התייחסות לאיסור הפליה יתווסף האיסור על הפליה מטעמים של נטייה מינית או זהות מגדר. באופן זה לא יהיה צורך בעתיד לשנות כל חוק בנפרד.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והאופן שבו פורש בפסיקה, מעגנים בישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, את זכויות האדם, ובכלל זה את הזכות לכבוד, לשוויון, לפרטיות ולצנעת הפרט. מזכויות יסוד אלה נגזר הכלל המשפטי של איסור אפליה, בין היתר, על רקע של נטייה מינית וזהות מגדר. כלל זה השפיע לאורח השנים על דברי חקיקה שונים, ובהם: חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, בו נקבע בסעיף 2 שכותרתו "איסור הפליה" כי: "לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים…" (ההדגשה אינה במקור).

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000 קובע בסעיף 3(א) כי: "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות" (ההדגשה אינה במקור).

בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998, אשר שם לו למטרה להגן על כבודו של האדם, חירותו ופרטיותו, נקבע בסעיף 3(5) כי הטרדה מינית והתנכלות, היא, בין היתר: "התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית" (ההדגשה אינה במקור).

בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965, קובע סעיף 1(4) כי לשון הרע היא, בין היתר "לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו" (ההדגשה אינה במקור).

הצעת חוק זו מבקשת להרחיב את הכללים שכבר קבועים כיום בחקיקה כדי שבכל מקום שבו אסורה או תאסר בעתיד הפליה, יראו בהפליה על רקע של נטייה מינית או זהות מגדר כאסורה גם אם לא צוין כך בפירוש. אם זאת, כיוון שחוקים שונים עוסקים בסוגים שונים הפליה, מוצע לאפשר גמישות בפרשנות החוק כך שככל שמטרות החוק או הסעיף האוסר את ההפליה נועדו להגן גם על קהילת להט"ב לא יהיה צורך לציין זאת בפירוש בחוק, אולם במקום שהחוק לא נועד להגן על קהילות אלו, לא תיקרא לתוכו ההוראה המוצעת שבחוק הפרשנות.

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

א' בכסלו התשע"א – 8.11.10

 


[1] ס"ח התשמ"א, עמ' 302.