המחסור הגדול בדיור ציבורי יחד עם הגידול החד במחירי הדיור, הביאו לעליה משמעותית במחירי השכירות בכל הארץ. כתוצאה מכך נפגעים אנשים רבים שאין בבעלותם דירה או שלא זכאים לדיור סוציאלי, ובהם עולים, פנסיונרים, משפחות חד-הוריות, סטודנטים וזוגות צעירים. על רקע התייקרות המחייה בישראל, אוכלוסיות אלו מוצאות את עצמן נאבקות תחת נטל השכירות העולה משנה לשנה, ללא אופק לשיפור מצבן הכלכלי או ביסוסו.
בראש ובראשונה, השינוי המוצע בחוק זה, יאפשר הגבלה זמנית בגובה דמי שכירות בבתי מגורים, ובא להגן על מצבם הכלכלי של שוכרי דירות מגורים. החוק מציע מנגנון שיאפשר את קביעת ערך הדירה על פי מדדים מוסכמים ומפוקחים ולא באופן שרירותי בהתאם לכוחות השוק וגחמות ליבם של המשכירים.
אולם, מלבד הגנה זמנית על שוכרים ועצירת התייקרות שכר הדירה, יאפשר החוק את הגדלת היצע הדירות למכירה עבור מגורים של הקונים. החוק למעשה מציע תמריץ שלילי לדירות להשקעה משום שהוא מגביל את התשואה המתקבלת מההשכרה. אם כן, מטרת החוק הינה לעודד את הורדת מחירי הדירות ולאפשר לזוגות צעירים וקבוצות אוכלוסיה מהמעמד הבינוני לקנות דירות למגוריהם. בכך תתרום הצעת החוק להקטנת הפערים החברתיים.
חוקים דומים למוצע בהצעת בחוק קיימים בארצות רבות בעולם והגבלה דומה נעשתה אף בישראל בעבר, בתקופות מיוחדות של מצוקת דיור או משבר כלכלי. מוצע כי ההגבלה המוצעת על שכר הדירה תהיה בתוקפה למשך שנתיים, כדי לבחון בגמר התקופה את השפעת החקיקה על שוק השכירות בדירות מגורים.