העם דורש צדק חברתי

מבין האוהלים ומעגלי השיח, הלפידים והמצעדים, בוקעות המילים ומתחברות למנגינה סוחפת. צדק חברתי, מדינת רווחה, שיוויון. גם אם לא כולם מכנים זאת בשם המפורש, הרי אין לטעות: באוהלים מדברים סוציאליסטית. את הדברים ששמעתי השבוע במאהלים בחריפות ובנחישות, מסטודנטים ותיכוניסטים, לא שמעתי בשנים רבות של עצרות והפגנות.

צריך לדבר ברור. המאבק שלנו מתמקד במדיניות ההרסנית של נתניהו ובני בריתו: קפיטליזם דורסני, פגיעה בדמוקרטיה, כפייה דתית וגזענות – מדיניות שמפוררת את החברה הישראלית. למולו אנו מציגים סוציאל-דמוקרטיה – חתירה לשיוויון וטיפוח זכויות האדם, באמצעות מדיניות רווחה מודרנית, כפי שהדגשתי בנאום אי האמון שלנו בממשלה.

המחאה החברתית נענתה בשליפה מהמותן של ביבי, בנסיון לעשות הפרד ומשול בין המפגינים. הנסיון כשל כמעט מייד. בתגובתנו הצגנו גישה חדשה למדיניות חברתית אמיתית שכוללת דיור בר-השגה ודיור ציבורי. במקביל אנו מגבירים את המאבק בחוק הוד"לים: הסופר טנקר" של ביבי לדיור הוא סופר בלוף. ההצבעה הסופית תתקיים השבוע, ואני קורא לכולכם לבוא ולסייע לנו במאבק. צאו לרחוב. אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום!