(תמונה: חנוכת מתחם הנוער החדש באברבנאל – 07.2022).
מכובדיי פרופ׳ רוני גמזו, פרופ׳ יובל מלמד
את הביקור הראשון שלי כשר בריאות, את ההצהרה הראשונה שנתתי בתפקיד, לפני 7 חודשים בחרתי לעשות כאן באבאבנל.
זו היתה הצהרת כוונות ברורה וחד משמעית, על סדר עדיפויות שלי כשר הבריאות.
יותר מדי שנים שבריאות הנפש היתה החצר האחורית של מערכת הבריאות. זה תחום שסובל מהזנחה קשה, רבת שנים, הזנחה בתקצוב שנראית לצערנו היטב בתשתיות, בכח האדם, בתנאים שמקבלים המטופלים ובזמינות השירותים. הזנחה שבאה במקביל, ובנוסף לסטיגמה הקשה שהתחום הזה סובל ממנה.
אמרתי כאן – לא עוד. בריאות הנפש והרפואה הפסיכיאטרית תעבור מהחצר האחורית לקדמת הבמה.
מטופלי בריאות הנפש הם בדיוק כמו כל מטופל אחר. וכמו כולם, המטופלים הפסיכיאטריים זכאים לטיפול מכובד ואיכותי, תוך שמירה בלתי מתפשרת על זכויות הפרט שלהם הזכות לבריאות, ועל כבודם.
בזמן שאני שר הבריאות סיירתי בהרבה מאוד מוסדות לבריאות הנפש בכל מהצפון ועד הדרום. המראות היו לפעמים לא פשוטים. לא פשוטים בכלל. צפיפות של 8 מטופלים בחדר קטן, מטופלים שישנים במזרנים על הרצפה, תשתיות ישנות ומוזנחות שפשוט לא ראויות למגורים. שמעתי על הקושי הגדול בגיוס כח אדם, במחסור בתקנים, במיטות אשפוז. התעלמות מהבעיות שלהם שהובילה לפגיעה ישירה במטופלים.
ראיתי בעינים את המשמעות של הזלזול וההזנחה שכולה תוצאה של תקצוב לא ראוי. המדינה הרשתה לעצמה להסית את המבט, לזלזל ב״חולי הנפש״. הם חלשים, אין להם קול ולא כח פוליטי. הם היו לגמרי שקופים בעיני מקבלי ההחלטות.
גם ראיתי במוסדות הפסיכיאטריים, כאן באברבנל ובכל הארץ, הצוותים נותנים את הנשמה. עובדים מסביב לשעון בתאים בלתי אפשריים, תחת מחסור נורא בכח אדם. אני אומר בבטחון – הסיבה היחידה שמערכת בריאות הנפש בישראל לא קרסה לחלוטין, זה בזכות המסירות של כח האדם שלה, מהצוותים במחלקות ועד המנהלים. השינוי שאנחנו עושים הוא גם עבורם. כדי לאפשר להם תנאי עבודה נאותים.
היום אחרי 7 חודשים, אני שמח לבשר שהשינוי כבר כאן. יש לנו עוד דרך ארוכה, אבל יצאנו לדרך. אני באמת גאה במה שכבר עשינו והשגנו, ובתוכניות שלנו קדימה. זה הולך לשנות לחלוטין את התמונה.
זה מתחיל כמובן בתקציב. ותקציב הבריאות שהשגנו, במסגרת תקציב המדינה הוא תקציב ששם דגש גדול על בריאות הנפש. הקצנו סכומים תקדימיים של מאות מליוני שקלים לבינוי ושיקום תשתיות, להוצאת מאות חולים כרוניים מבתי החולים לטיפול בקהילה, לתקצוב בתים מאזנים וצוותי משבר שיפעלו בקהילה ולקיצור תורים לבריאות הנפש.
אפשר להסתכל על נתוני התקציב החדש ולראות – כפי שהתחייבתי, בריאות הנפש עברה לראש סדר העדיפויות.
היום אנחנו פותחים במהלך הסטורי נוסף, של סינוף בית החולים אברבנל לבית החולים איכילוב. מהלך ראשון בתוך תוכנית כוללת לחיבור בין מערכת בריאות הנפש למערכת הבריאות הכללית. אין כל סיבה שבריאות הנפש תהיה נפרדת, מוקצת, אין שום סיבה שמטופלי הנפש יקבלו יחס אחר ותקצוב דל ונפרד מהרפואה הכללית.
החיבור בין המוסדות יתקן פער של שנים בהשקעות, ויצעיד את בריאות הנפש למאה ה21.
זה מהלך שנועד לשפר את האיתנות הפיננסית של אברבנאל ולאפשר לו גישה לגיוס משאבים משמעותי הרבה יותר. את הסטנדרט שאנחנו רואים באיכילוב, אנחנו נראה גם באברבנאל.
זהו הסכם איחוד היסטורי שנחתם לאחר עבודה קשה של הנהלות בתי החולים איכילוב ואברבנל, חטיבת בתי החולים הממשלתיים והנהלת משרד הבריאות.
שיתוף פעולה ההדוק שאנחנו מייצרים, ייצר סינרגיה מתבקשת כל כך בין מומחי הנפש באברבנאל למומחי הגוף באיכילוב. אני רוצה להבהיר, זה לא סינוף שנועד לצמצם את ההוצאות, לא יהיה קיצוץ בכח אדם – להפך – זה ירחיב את המענים ויאפשר לבריאות הנפש להנות מהמשאבים שהוסתו מהם במהלך כל השנים. זה ישרת גם מטרה חשובה נוספת – והיא שבירת הסטיגמה הנוראית סביב בריאות הנפש. זה מצב רפואי כמו כל מצב רפואי אחר, צריך להתייחס אליו ככזה – זה מתחיל מהמדינה, ממשרד הבריאות וזה יחלחל גם לציבור.
זה לא מהלך מקומי בלבד, אנחנו מתחילים כאן, ונרחיב את זה לעוד ועוד מוסדות בישראל.
השינוי כבר כאן, והוא מתחיל בהקמת המבנה החדש לנוער (כאן מאחורי). במקביל להשקה של עוד מספר פרוייקטים של שדרוג מחלקות במוסדות בריאות הנפש, ממחלקות שלא ראויות לשימוש – למתקנים בסטנדרט הגבוה ביותר – כאן באברנבל וגם במעלה כרמל, במרכזים שלנו בנס ציונה, ובבאר שבע. זה ממשיך גם בבתוכנית להקמת הבניין החדש למבוגרים כאן באברבנל ולפתיחת מחלקת נוירו-פסיכולוגיה.
אנחנו בתנופת עשיה אדירה בתחום בריאות הנפש, מרגש לראות את השינוי כבר מתחיל לקרות, וזה נותן מוטיבציה להמשיך קדימה.
יש לנו עוד הרבה מה לעשות. אנחנו רואים את התוצאות של הקורונה בצורה קשה מאוד בבריאות הנפש. אנחנו ממש במצב חירום בתחום הזה. התוצאות של הסגרים שהנהיגה הממשלה הקודמת, החרדה מהמחלה וגם השבתת החינוך הביאו לזינוק בפניות המצוקה בבריאות הנפש, בעיקר בקרב ילדים ונוער. אני אומר בפירוש – זה מצב חירום. זה לא פחות חמור ולא פחות מסוכן מהקורונה עצמה. יש גם עדיין מצוקה אמיתית של מיתות אשפוז בבריאות הנפש. אנחנו רגילים לדבר על המיטות והתקנים במחלקות הקורונה אבל מה שקורה כאן לא פחות חשוב ולא פחות חמור. המחויבות שלנו, שלמשרד הבריאות ושל הממשלה היא להסתכל למציאות כאן בעיניים – ולהביא פתרונות עבור מתמודדי הנפש. זה מה שאנחנו עושים, וזה מה שנמשיך לעשות.
אני רוצה להודות למנהלי בתי החולים אברבנאל ואיכילוב, פרופ' יובל מלמד ופרופ' רוני גמזו, למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש ודודו דגן ראש חטיבת בתי החולים הממשלתיים ואנשי המקצוע במשרד הבריאות שלקחו חלק במהלך החשוב הזה.
העיקר בריאות הנפש.