הימים הבאים

הימים האלה הם ימים קשים. הימים הבאים עלולים להיות ימים נוראים, תרתי משמע. אנחנו אוהבים לחשוב שבתקופות כאלה אנשים מחפשים הגיון, שיקול דעת, שכל ישר. אבל לא. ההיסטוריה מלמדת שדווקא בתקופות כאלה יש נטיה לאנשים לפנות לכיוונים עוד יותר מסוכנים. דווקא אז הם נוהים אחר ״פתרונות״ מוטרפים, שרק מדרדרים את המצב עוד יותר.

ימים נוראים הם קרקע המזון של משיחי השקר, המסיתים ומאחזי העיניים. בכל הדורות. בימים כאלה הדעת משתבשת, וחברות שלמות נתקפות אינסטינקטים חייתיים ונסחפות למחוזות שלא היה עולה על הדעת שיגיעו אליהם בימים רגילים. יש אפילו כאלה שמרחיקים לכת ומאמינים שהסבל הוא תנאי הכרחי לשיקום ולכן הם מעצימים אותו.

״היום קשה לנו לתפוס את הרעיון הזה של גאולה באמצעות חטא”, אומרת הסופרת הפולניה אולגה טוקרצ׳וק, כלת פרס נובל לספרות ומחברת הרומן המונומנטלי ״ספרי יעקב״ על משיח השקר יעקב פרנק.

האמת, לא כל כך קשה לתפוס את הרעיון הנורא הזה. בכל הדורות קמו לו חסידים נלהבים. והיום, כשמאות אלפים מתים ממגיפה, מתחזקים בכל העולם אנשים הזויים ושוליים בדרך כלל, שרואים ברע הזה ״סימן משמיים״ או הזדמנות פז להפיץ את רעיונותיהם המשונים.

משבר הקורונה מלהיט את חסידי הקונספירציה. בחודשים האחרונים צמחו ברשת תיאוריות מופרכות כמו פטריות לאחר הגשם. רובן משתמשות בפאניקה הכללית ובמשבר הבריאותי והכלכלי כדי לרתום צבירים של מאמינים בכל העולם. ברשתות החברתיות צומחות קהילות שלמות שיוצאות למאבקים חסרי כל היגיון בשם תיאוריה כזו או אחרת.

כבר יותר מ-200 אלף איש מתו מקורונה בארה״ב, והיא המובילה בעולם בתמותה, אבל בסקר של מכון Pew, אמרו שליש (!) מהמשיבים שהם חושבים שהנגיף הזה הוא איום מינורי בלבד לבריאות הציבור. בסקר שנעשה של אוניברסיטת שיקגו, 50% אמרו שהם לא ימהרו להתחסן, אם וכאשר יהיה חיסון לקורונה. וזה הולך עוד הרבה יותר רחוק: בסקר אחר נמצא ש-28 אחוזים (!) מהאמריקאים מאמינים בתיאוריית הקונספירציה לפיה ביל גייטס, מייסד מייקרוסופט, מפתח חיסון לקורונה במטרה להשתיל באמצעותו שבבי מעקב בכולם.

"אף שמצאנו את עצמנו בלב מגיפה גלובלית, אנחנו רואים רבים שמכחישים את חומרת הנגיף, מתעלמים מהראיות המדעיות ודוחים את הרגולציות שמטרתן למנוע את תפוצת הנגיף, כמו עטיית מסכות". אומר ד"ר לי מקנטייר, פילוסוף והיסטוריון מוביל בארה״ב, בראיון מאלף עם אופיר דור בעיתון ״גלובס״. מקנטייר פרסם שורת ספרים על עידן הפוסט-אמת וקריאות התיגר נגד המדע. לדבריו, הגל העכור הזה זוכה עכשיו לפופולריות עצומה.

חשוב להדגיש: לא מדובר כאן באנשים שמסכימים שיש מגיפה מסוכנת אבל חושבים שמדיניות הטיפול בה שגויה או שהפגיעה הכלכלית חמורה מדי. גם אני סבור כך. אני מתנגד באופן נחרץ לאופן הטיפול (בעצם, המחדל) של הממשלה במשבר הקורונה, ולכן גם הצגתי תכנית כלכלית אלטרנטיבית והצעות קונקרטיות לארגון נכון ויעיל של מערכות הבריאות והחינוך הקורסות. כי אני יודע, ונוכחתי בכך במו עיני בבתי החולים ובשיחות עם טובי המומחים, עד כמה הקורונה מסוכנת.

מכחישי הקורונה הם אלה המתנגדים לעובדות מבוססות על המגיפה וטוענים שמדובר ״בשפעת עם יחסי ציבור״. הם מפריחים הבלים כגון שמחלקות הקורונה בבתי החולים בעצם ריקות, או שהמסכות לא אפקטיביות. "גם כשהייתי צעיר היו מכחישי מדע, שטענו כי לא באמת הגענו לירח, אבל בגדול הם חיו את חייהם ולא הפריעו לאף אחד״, אומר ד״ר מקנטייר. ״היום כבר נוצרה תרבות מסוכנת של הכחשה שתעלה לנו בחיי אדם. אתה רואה פתאום שיתוף פעולה בין מכחישי מדע מסוגים שונים, כמו מתנגדי חיסונים, שמפגינים לצד מכחישי קורונה.״

בימים הבאים של הסגר תגבר המצוקה ועמה יעמיקו המבוכה והבילבול. בימים כאלה חשוב שנבחין בין התנגדות לגיטימית לאיוולת ולהפקרות הממשלתית במשבר הבריאותי והכלכלי, לבין התנגדות בלתי-לגיטימית ומסוכנת בעליל לעצם קיומה של המחלה ולדרכים להתגונן מפניה. חשוב באותה מידה שנבין עד כמה המשבר הזה עלול לחזק גורמים קיצוניים ומפיצי שקרים, ולשמש כלי בידי נוכלים כמו נתניהו כדי להסית ולהסיט בהתאם לאינטרסים האישיים והמשפטיים שלו.

לכן חשוב שנשמיע את הקול הצלול והחזק שלנו: ביקורת נוקבת על מהלכי הממשלה ועל מעשיו הפסולים של נתניהו, במקביל לעבודה בשטח ולהצגת אלטרנטיבה ברורה – חברתית וכלכלית. מרצ היא המפלגה היחידה שהציגה עד עכשיו תכנית כלכלית סדורה, והיא גם היחידה שלא דופקת חשבון לנאשם מבלפור – לא מעגלת פינות, לא מתחנפת, ולא משקרת לציבור. למאמץ הזה שלנו יש הד ניכר. מרצ מתחזקת ומושכת אליה רבים שנכזבו מהבגידה הפוליטית הגדולה של כחול-לבן והעבודה.

לסיום, אני רוצה לאחל לכם שנה טובה. שנשמור על עצמנו ועל יקירינו, שנמשיך להיאבק על הרעיונות הטובים והנכונים, ושנדע גם בימים קשים לראות את הדברים היפים סביבנו. אז הנה כמה שורות מתוך ספר שאהבתי בילדותי – ״מעשה בצייר״, מאת לאה גולדברג:

יֵשׁ בְּעוֹלַם הָרַבָּה דְּבָרִים יָפִים:
פְּרָחִים וְחַיּוֹת, אֲנָשִׁים וְנוֹפִים.
וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם פְּקוּחוֹת
רוֹאֶה יוֹם יוֹם מֵאָה דְּבָרִים נִפְלָאִים
לְפָחוֹת!

שנה טובה.