ההסכם שמשרד האוצר חתם עם מפעלי ים המלח, בבעלות משפחת עופר, הוא הסכם אומלל שמשאיר לציבור רק פירורים מאוצר טבע השייך לכולנו. זו תוצאה עצובה של דיון שנעשה במחשכים ותוך מסירה של נתונים שגויים לציבור. מדובר בפיספוס היסטורי. יש לערוך שינוי בהסכם שיגדיל באופן משמעותי את חלקו של הציבור וגם ישמור על ים המלח כנכס טבע עולמי.
בצעד נדיר יצאו נגד ההסכם אפילו שרים בממשלה. השר להגנת הסביבה ארדן ושר התיירות מיסז'ניקוב, הודו בעצמם כי מדובר בהסכם גרוע בניגוד לתדמית שמשרד האוצר ניסה להציג וקבעו כי המרוויחה העיקרית מן ההסכם תהיה כי"ל. חמור מכך, שיטת גביית התשלום באמצעות מס במקום היטל, אותה קבע האוצר, תביא להגדלת היקף הפעילות והגברת השאיבה ותביא לנזק תיירותי וסביבתי עצום.
בהקשר לכך חשוב שכולנו נזכור: התעשיינים צריכים לקחת אחריות במסגרת מדיניות ברורה של "המזהם משלם" ואינם עושים טובה לאף אחד מאיתנו. זו חובתם, זו זכותנו.