(כנס החברה לרפואת להט״ב, קיסריה).
אנחנו נפגשים היום בצומת דרכים, כנראה לקראת סיום הקדנציה שלי במשרד הבריאות, ואני רוצה לפתוח בלהגיד לכם רגע תודה.
הפורום הנכבד שיושב פה היום היה שותף משמעותי לעשיה השנה, גם שלי כשר בריאות, וגם של המשרד, בהתמודדות עם האתגרים השונים שצצו במהלך השנה.
שואלים אותי, למה בכלל צריך רפואת להט"ב?
במה בריאות הגוף שונה ללהט"ב לעומת סטרייטים? הרי כולנו בני אדם, זהות מגדרית או נטייה מינית אינם מחלה, למה לא כל שירות רפואי הוא רפואה גם ללהט"ב?
מחקרים מראים שהקהילה הגאה סבלה שנים רבות מהדרה גם במערכת הבריאות, ונתקלת בקושי בקבלת שרותי בריאות יחודיים, ולצערנו גם נתקלת ביחס פוגעני משפיל.
להטב"ים מבצעים פחות בדיקות, פחות רפואה מונעת. זה קורה מהרבה סיבות, בניהם הבושה, הארון, מפני שהם חוששים לספר ולהחשף.
בנוסף להטבים גם נוטים לבעיות רפואיות יחודיות גם בתחום בריאות הגוף וגם בתחום בריאות הנפש.
יש צורך אמיתי לשים דגש על רפואה שמכירה את הקהילה הלהטב"ית את הצרכים השונים והיחודיים. בריאות מכילה יותר, שיווניות יותר, סובלנית יותר, נגישה יותר ועם הרבה פחות דעות קדומות.
כאשר הרופא מבין את הרגישות של נער או נערה בארון שמגיעים אליו זה לפעמים כל ההבדל בין אבחנה נכונה לשגויה. אם אישה לסבית נמנעת מלהגיע לגניקולוג מפני שהוא לא מכיר את אורח חייה והוא שואל שאלות שאינן רלוונטיות, אנחנו צריכים להשתפר.
אם אישה טרנסית מרגישה לא בנוח במרפאה בגלל יחס משפיל, אם אין מספיק מודעות לצרכיה – אנחנו צריכים להשתפר.
המודעות, ההכשרות היעודיות לצוותים, תשומת הלב לצרכים היחודיים של הקהילה הגאה עושה כבר היום שינוי אדיר.
טוב, בפורום הזה, אתם יודעים את זה יותר טוב ממני.
השנה היתה שנה של עשיה, שבה הצבנו את הקהילה במרכז העשיה במשרד. היו גם שביקרו אותי על כך, קראו לי "שר הלהט"ב," אבל האמת שאני רואה את זה כחובתי ושליחותי, אם אני לא אעשה זאת, מי כן?
אני גאה בעשייה שלנו בשנה האחרונה.
ביטלנו את האיסור על תרומות דם מהומואים. אסרנו על טיפולי המרה. איפשרנו פונדקאות שווה בישראל לכל אחד ואחת, גבר, אישה, טרנס, סטרייט, ויש זוגות שכבר נמצאים בתהליך המרגש של להפוך להיות הורים פה בישראל.
יחד, התמודדנו עם התפרצות אבעבועות הקוף פה בישראל, בשיתוף פעולה באמת יוצא מן הכלל איתכם ועם ארגוני הלהט"ב, הובלנו קמפיינים ממוקדים לאוכלוסיה להעלאת מודעות ועידוד התחסנות. אני מקווה שההתפרצות תישאר בשליטה ותמשיך להצטמצם.
עידכנו שורה של נהלים בתחום רפואת ה HIV שהיו זקוקים לעדכון דחוף – עידכנו את הנוהל שחייב רופאים נשאי HIV לעבור תשאולים משפילים בוועדה רפואית, ואיפשרנו לוועדה לקבל החלטה על בסיס מסמכים בלבד. המלצנו על בדיקות הריון כבדיקות סקר לנשים הרות. המשרד מעדכן בימים אלו את נוהל מתן PEP, טיפול מונע הדבקה, בהתאם להמלצות של הרופאים והרופאות כאן בחדר הזה. הוזלנו את הפרפ והנגשנו טיפולים לנישוי קול במסגרת סל הבריאות.
אני מברך על השותפות הזאת ומקווה שהיא תמשיך, תתהדק ותתבסס.
שימח אותי השנה לראות את רפואת הלהט"ב מקבלת יותר ויותר תשומת לב במערכת הבריאות – בתי החולים רואים בשירותי התאמה מגדרית ורפואת להט"ב כצורך אסטרטגי, קופות החולים פתחו מרפאות להט"ב חדשות, ואני מקווה שהשירות ימשיך להתפתח בכל הארץ, לא רק במרכז תל אביב.
אני רואה את משרד הבריאות כספינת הדגל של השיוויון הסובלנות והקבלה בישראל. אין עוד מערכת כזו שמשלבת את כולם, יחד. בלי הבדל דת מוצא יכולת כלכלית, וגם לא מין, מגדר ונטיית מינית. זו החובה שלנו. מערכת הבריאות הציבורית – שייכת לציבור ולמען הציבור כולו.
אנחנו צריכים להשתפר כמערכת בלתת מענה נגיש, ראוי ומכבד בכל הארץ, כדי שבאמת, שירותי רפואת להט"ב תהיה סטנדרט ולא פריבילגיה.
אנחנו עומדים לקראת חילופי שלטון. חלק מההישגים שלנו בשנה האחרונה כבר מאויימים על ידי מקבלי ההחלטות העתידיים.
חברי כנסת בקואליציה העתידית יצאו מגדרם להפגין נגד ילד בכיתה ג' רק כי הוא טרנס, לערער על לגיטימיות האבחנה של דיספוריה מגדרית ועל הצורך הרפואי האמיתי לטפל בה. זה עלול להיות קשה, וכמו שאתם יודעים, אלו עניינים של חיים ומוות.
אתם תצטרכו לשמור על המבצר, ולהמשיך לקדם את הזכויות של האוכלוסיה שלנו , לדאוג לבריאות שלנו, ולוודא שדעות קדומות וחשוכות לא מעוותות את שיקול הדעת של מערכת הבריאות בישראל. לכל אחד כאן יש תפקיד בנושא הזה. אני סומך עליכם.