על הקרשים

״אישית, בסדר גמור״ – זו בערך התשובה שלי לכל מי שתופס אותי ברחוב או בסופר ושואל מה שלומי או מה המצב. כי לאומית או ציבורית, המצב די חרבנא. אני לא רוצה לייפות את התמונה או לרכך את הדברים, כי הם חמורים בעיני, ולכן אדבר אתכם גלויות. נתחיל כמו שמתחיל כל בנאדם עם בעיה רצינית: במיון. מה שקורה בחדרי המיון זה, במילה אחת, קטסטרופה. לפעמים אפילו במסדרונות כבר אין מקום. לא מזמן נקלעתי למיון איכילוב בלילה. מה ששם הלך… אנשים גונחים, צועקים, כואב לי כואב לי, מים, רופא… בני משפחה מתגודדים, צובאים על הדלפק, מה עם הבדיקות, מה עם התוצאות, מתי יראה אותו מומחה. הצוותים באמת עושים הכל, מתרוצצים, מטפלים, אבל איך אפשר לעבוד בדוחק, לחץ וצפיפות כזו? זה לא אנושי. הם בקושי נושמים.

השבוע בכנסת היה כנס חירום על המשבר במערכת הבריאות. חברנו אילן גילאון היה בין היוזמים. אילן כבר שנים עוסק בזה. הסתכלתי עליו בדיון. אפילו הוא, שכבר שמע הכל, התקשה לעכל את הנתונים. על הקרשים. המערכת על הקרשים. תור לרופא מומחה: שמונה חודשים. תפוסה של 200 אחוז במחלקות מסויימות. סיוט בגריאטריה. רופאים נופלים מהרגליים. חשש מקריסה בחורף הקרוב.

ומה הכי מתסכל בכל העניין? שיודעים איך לתקן את זה. יש דו״חות מסודרים בדיוק מה צריך לעשות, ויש אצלנו במערכת אנשים באמת ברמה הכי גבוהה, ויש כוחות מעולים, אבל אין קבלת החלטות כי אין שלטון נורמלי. בעצם אין שלטון.

יום קודם הייתי בוועדת כספים. שתדעו – עכשיו יש רק שתי ועדות זמניות בכנסת: כספים וחוץ וביטחון, ועל הכל חולשת הוועדה המסדרת. חוץ מזה אין כלום. הרי כבר כמעט שנה יש פה ממשלת מעבר, אין חקיקה, הכנסת לא מתפקדת, אין דיוני תקציב. אז משרד האוצר, באישור ועדת הכספים, עושה ״העברות״: טלאי פה, פלסטר שם.

בא לוועדה שר הבריאות ליצמן והסביר את הבקשה שלהם להעביר 40 מיליון שקל להיערכות לחורף. זה הכל? שאלנו, 40 מיליון מספיקים להיערכות לחורף בכל המערכת? אז כמובן שלא. זה לעג לרש. במיוחד כי באותה נשימה במסגרת הקיצוץ הרוחבי מורידים ממשרד הבריאות 270 מיליון… מה החלם הזה? אנחנו יורים לעצמנו ברגל. ליצמן בעצמו הודה: ״אין דין ואין דיין״, ובתכלס אין ממשלה. מדוע? כי ביבי עסוק רק בדבר אחד: איך לחמוק מהמשפט, וסייעניו עסוקים בהכפשת הפרקליטות ובקרבות עם עיתונאים. בריאות, חינוך, רווחה? הצחקתם אותם. רק ביבי.

היית מצפה שבמצב כזה הדבר האחרון שיעשה מחזיק המנדט בני גנץ, זה לקיים מו״מ עם הליכוד על ״אחדות״. איזו אחדות? עם ביבי? למה לעזאזל? אבל זה מה שקורה. ביבי יורה רעל לכל עבר, מפקיר את האזרחים, פועל בצורה הכי בלתי-ממלכתית שניתן להעלות על הדעת, וכחול-לבן עוד שוקלים ודנים איך בכל זאת אפשר לעשות אתו דיל, עם ״מתווה נבצרות״ או שקר כלשהו אחר. זה פרס למושחת.

כן, אני יודע שהאופציות האחרות אינן פשוטות. אבל האופציה של ביבי נשאר ראש ממשלה היא האופציה הכי גרועה. תחשבו על זה: אחרי כל השנה המטלטלת הזו, שתי מערכות בחירות, תיכף כתבי אישום, גלים של הסתה, וכל הסיבוב הגדול של כחול-לבן, ומה השורה התחתונה? ביבי שוב ראש ממשלה… אז כן, למרות הקושי, אני משוכנע ואינני מדבר רק מהרהורי לבי, שיש אפשרות אמיתית לממשלה בהרכב אחר, בראשות גנץ ובלי ביבי והליכוד. המחנה הדמוקרטי שואף להיות חלק מממשלה כזו, עם שיתוף של מיגזרים וקבוצות שמשקפים את החברה הישראלית הרבה יותר מאשר ממשלת ימין צרה, ואנחנו פועלים בצורה הכי רצינית והכי אחראית.

חברים, אני לא יודע מה יקרה כאן בחודש הקרוב. יהיו הרבה תהפוכות והרבה פייק ניוז ודיס-אינפורמציה והסחות דעת. אבל דבר אחד אני יודע בוודאות, ותהיו בטוחים בזה: בכל תרחיש, בכל מצב, אנחנו נילחם על ערכי היסוד שלנו.

 

צילום: ״בית השלום״.

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *