ממשלה עם מרצ!

את הפעם האחרונה שוועידת מרצ התכנסה כדי לאשר כניסה לממשלה, רק הוותיקים כאן זוכרים. יותר מ-20 שנה עברו מאז. לא נעלמנו, להיפך. היינו אופוזיציה לוחמת. לא התפשרנו על העמדות שלנו. לא פחדנו ללכת למאבקים שאף אחד אחר לא העז להיכנס אליהם. בכל מקום שבו נפגעו זכויות אדם, מול כל עוולה חברתית – מרצ תמיד הייתה שם. המשכנו להשפיע על החברה הישראלית בכנסת ובשטח, בגאווה גדולה, יותר מכל מפלגה אחרת.

ועכשיו, בזכות הדרך שלנו, יש לנו הזדמנות אדירה לא רק להיאבק מבחוץ, אלא להניח יד על הגה השלטון. לקחת חלק מרכזי בעיצוב המדיניות. להביא את תפיסת העולם שלנו, שחיונית כל כך לחברה הישראלית – למוקד קבלת ההחלטות. זאת השליחות שלנו.

לפני שנתיים, כשביקשתי את אמונכם להנהיג את מרצ, אמרתי בצורה ברורה שהמטרה היא להחזיר את המפלגה להנהגת המדינה. ארבע מערכות בחירות אנחנו נאבקים בכל הכוח ובאמונה גדולה בדרכנו. בבחירות האחרונות עשינו דבר גדול: הכפלנו את כוחה של מרצ. מעל 200,000 איש ואישה נתנו בנו אמון כדי שנחליף את השלטון ונביא את האידיאולוגיה של מרצ לשולחן הממשלה. עכשיו זאת ההזדמנות שלנו לעשות את זה. להציב את מרצ כשותף מוביל בממשלה החדשה, וכמובן, לאחר 12 שנה רצופות –  לשים קץ לשלטון נתניהו.

אני לא צריך לספר לכם שישראל נמצאת במשבר פוליטי, כלכלי, וחברתי חסר תקדים. כבר יותר משנתיים שאין פה ממשלה מתפקדת. המערכות הציבוריות חנוקות, על סף קריסה של ממש. אין תקציב מדינה, אין מי שידאג לבריאות, לחינוך, לרווחה. המדינה כולה נלקחה כבת ערובה בידי ראש ממשלה נאשם בשוחד.

נתניהו הפך את מוסדות המדינה לאויבי העם, ביזה והשחית את כללי המשחק הדמוקרטיים, שהיו עבורו לא יותר ממטרד שצריך להפטר ממנו. ראש ממשלה שהפך את השחיתות לנורמה שלטונית, ועשה הכל, אבל ה-כל כדי להיאחז בשלטון ולהימלט ממשפט צדק.

יותר מהכל, מורשת נתניהו היא הפצת הפחד והשנאה. זו שיטת העבודה שלו. הדלקת להבות ההסתה מתחת לכל מי שלא מגלה אליו נאמנות מוחלטת – אנשי ציבור, פרקליטים, עיתונאים ומפגינים. כל מי שנתפס כמאיים על המשך שלטונו, נאלץ להסתובב היום עם אבטחה צמודה מחשש לחייו.

גם עכשיו, כשהכתובת על הקיר באותיות ענק, אף אחד כבר לא מצפה מנתניהו לנהוג באחריות ולהנמיך את הלהבות. הוא לא יגנה את ההסתה שמשתוללת, לא את הקריאות "בוגדים" וגם לא את האיומים המפורשים ברצח. להיפך. זה מפעל חייו. בשביל הרגע הזה הוא עמל זמן רב כל כך בהפצת הפחד והתיעוב כלפי ערבים, שמאלנים, התקשורת, המשטרה, הפרקליטות, וכלפי יותר מחצי מהציבור הישראלי. כדי ש"חלילה" חילופי שלטון דמוקרטיים לא יעברו כאן בשלום.

דור שלם של ישראלים מכיר רק פוליטיקה מהסוג הנורא הזה. דור שלם הוצף במסר הנורא, שהחברה הישראלית מתחלקת לנאמנים או בוגדים, שותפים או אויבים, ושכל מי שמעז לבקר את השלטון הוא גייס חמישי.

את התהליך המסוכן הזה אנחנו מתכוונים לעצור ביום ראשון הקרוב, בהשבעת ממשלה חדשה. החלפת הממשלה הזו היא לא רק רצון הבחור, היא גם הכרחית ליציבות החברה הישראלית, ולהמשך תפקודה של הדמוקרטיה שלנו.

נכון, זאת לא תהיה ממשלה פשוטה. זאת קואליציה של שותפים לא טבעיים שיהיו חייבים ללמוד לעבוד יחד למען הציבור. יש לנו מחלוקות מהותיות גם עם ראש הממשלה המיועד בנט, וגם עם שותפים נוספים בקואליציה. יש נושאים שלא נוכל להסכים עליהם. וכן, זה ייצור משברים – כמו בכל ממשלה.

אנחנו נכנסים לסיפור הזה כשברור שלא מרצ, ולא אף אחת מהמפלגות השותפות, תצא ומלוא תאוותה בידה. נתמקד בדברים שיש עליהם הסכמה כדי להתחיל ולשקם את הנזקים העצומים שמשאיר אחריו שלטון נתניהו, ולהחזיר את המדינה סוף סוף לפסים שפויים.

האם זה אומר שאנחנו מוותרים על העקרונות שלנו? ממש לא. למרות המורכבות, ובזכות ההישג בבחירות והאמון הגדול שנתן בנו הבוחר, ההישגים של מרצ הם לא פחות מהיסטוריים.

נחזיק בתיקים חשובים ומשמעותיים. תיק חברתי, תיק סביבתי ותיק מדיני. תיקים שאמונים על הטיפול במשברים הגדולים ביותר שהמדינה מתמודדת איתם.

במשרד הבריאות, המשרד של שרי מפ״ם – ישראל ברזילי, ויקטור שם טוב – נתמודד עם השיקום ממשבר הקורונה, ונוכל להביא את תפיסת העולם הסוציאל-דמוקרטית של מרצ לזירה שנוגעת לחייו של כל אחד ואחת מאזרחי ישראל. כבר בהסכמים הקואליציוניים הבאנו הישגים תקציביים שלא נראו כמוהם שנים. זה יאפשר לנו להביא את האידיאולוגיה שלנו ליידי ביטוי, ולחזק את מערכת הבריאות הציבורית. בשנה האחרונה ראינו כמה הדבר הזה קריטי לחוסנה של מדינת ישראל.

במשרד להגנת הסביבה – המשרד של יוסי שריד – נתמודד עם משבר האקלים, נושא שעומד בלב האג'נדה של מרצ. בהסכמים הקואליציוניים סיכמנו על חוק אקלים היסטורי, שיקבע יעדים להפחתת פליטות פחמן, מעבר לאנרגיות מתחדשות והגנה על הסביבה. אני בטוח שתמר, כפעילה סביבתית ותיקה, היא האישה הנכונה להוביל את השינוי הזה, ולהוביל את ישראל לעידן החדש.

במשרד לשיתוף פעולה אזורי נקדם את הקשרים החשובים עם עמי האזור, ואת השותפות כאן בבית בין יהודים וערבים. לא פחות חשוב מכך, עיסאווי יהיה השר הערבי היחיד בממשלה הזאת. זה לא מפתיע שהוא מגיע דווקא ממרצ, מפלגת השותפות היהודית-ערבית. זו היתה הבטחת בחירות שלנו, ואנחנו מקיימים אותה, ואני בטוח שהוא יעשה עבודה מצוינת.

בנוסף למשרדי הממשלה, קיבלנו גם ועדות חשובות בכנסת ותפקידים משמעותיים. אני מתחייב שכולנו נעבוד קשה כדי להוביל כוח שמאלי חזק בכנסת ובממשלה, ולייצג אתכם בכבוד. לשם כך שלחתם אותנו, וזה מה שנעשה.

לא פחות חשובים מהתפקידים והסמכויות, הם הסעיפים שהכנסנו להסכם הקואליציוני ולקווי היסוד של הממשלה. סעיפים תקדימיים, שבפעם הראשונה בתולדות המדינה נכללים בקווי היסוד של הקואליציה. שוויון זכויות לקהילה הגאה, כולל הכרה בזוגות, גם מאותו המין, כנשואים. תחבורה ציבורית ופתיחת מרכולים בשבת, חינוך לדמוקרטיה ושלום, מאבק בגזענות, וחיזוק השותפות היהודית-ערבית.

אנחנו נעבוד קשה ונביא הישגים בכל הנושאים האלו, וגם בנושאים האחרים באג'נדה של מרצ. נמשיך להיות הגורם המשמעותי בחתירה מתמדת לפיוס ולשלום עם שכנינו הפלסטינים, לא נוותר על שמירה על מערכת המשפט, גם מתוך הממשלה.

על כן, אני מבקש מכם היום להצביע בעד הצעת ההחלטה לאישור ההסכם הקואליציוני ומינוי השרים מטעם מרצ. בואו נעשה היום היסטוריה – ביחד.

חברות וחברים, זה יום היסטורי ומרגש. אתם יודעים שחברי הכנסת של מרצ הם המצוינים והמסורים ביותר, שהשרים של מרצ נחשבו תמיד לשרים הטובים ביותר, וגם הפעם אנחנו שולחים לממשלה נציגים מדהימים שמחוייבים למרצ ולערכיה. היום אנחנו כותבים פרק נוסף במורשת המפוארת של מרצ. אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להודות

ליוסי קוצ׳יק, איש עתיר נסיון, שניווט את המו״מ בכשרון גדול, הכל בהתנדבות, מתוך הזדהות עם דרכנו וחזוננו.

לתומר רזניק, שסייע המון למו״מ, צלל לתוך החומרים והסעיפים, והרים תרומה משמעותית מאוד למרצ.

תודה לחברות וחברי הכנסת שלנו – תמי, יאיר, ראידה, מוסי, עיסאווי – שהעניקו לי גיבוי ועמדו אתי בכל הדרך הזו.

תודה לצוות שלי – לתבור להט, לגיא עציון, וגם לאדם רינגל ורון קורמוס שהצטרפו אלינו

תודה לדניאל צרפתי, יריב אופנהיימר.

ותודה גדולה לכל ראשי מרצ שקדמו לי בתפקיד ונשאו את לפיד השמאל האידיאולוגי במשך כל השנים האלה. אני מחוייב להמשיך בדרך הזו. זאת השליחות שלנו.

נאום בוועידת מרצ לאישור ההצטרפות לממשלה.