בזמן קצר להדהים, ממש כמה שעות, הלוחמים הגדולים נגד השחיתות, אלה שבמשך שלוש מערכות בחירות רצופות הציגו את עצמם כאלטרנטיבה שלטונית, נהפכו למשת״פים נרצעים. מטאמורפוזה מדהימה. עד רגע החתימה על הסכם הבושה של גנץ והנאשם מבלפור, הם עוד הצהירו בקול גדול, שישמרו על שלטון החוק והדמוקרטיה. הם אפילו הסתובבו באולפנים ובמסדרונות הכנסת, וניסו לאיים בקידום החוקים למאבק בשחיתות. ברגע שנחתם ההסכם, הם כולם נהפכו לכלבלביו של נתניהו – מכשירים כל שרץ וכל תועבה.
מעולם לא היה בכנסת מספר כה גבוה של נציגים הראויים לתואר ״גנבי קולות״. וכן, כמה מהם גם רצו יחד אתנו ברשימה אחת, וגזלו את הקולות של רבבות מצביעי מרצ. כבר עכשיו הם מנסים לשכתב את מה שהיה בחודשים האחרונים, אז כדי שלא ימרחו את הציבור, הנה מה שהצהרנו והבטחנו, כולנו – כל חברי הרשימה, לקראת הבחירות:
- אנחנו מתנגדים באופן נחרץ ומוחלט לכל סיפוח בשטחים.
- אנחנו תומכים בחידוש מיידי של התהליך המדיני עם הרשות הפלסטינית, על בסיס העקרון של שתי מדינות לשני העמים.
- אנחנו מתנגדים באופן נחרץ ומוחלט לשבת תחת נתניהו – בשל שחיתותו ובשל מדיניותו.
- אנחנו תומכים באופן ברור בממשלת מרכז-שמאל, ממשלה צרה, עם תמיכה של הרשימה המשותפת.
- אנחנו מתנגדים בחריפות להמשך כהונתו של ראש ממשלה הנאשם בפלילים.
- אנחנו תומכים באופן נחרץ בחוקים שימנעו הקמת ממשלה על-ידי אדם הנאשם בפלילים, ומתחייבים לעצור את הרס הדמוקרטיה ושלטון החוק.
- אנחנו מחוייבים באופן מלא לצמצום הפער הכלכלי והחברתי, למאבק בגזענות, לחופש דת ובחופש מדת, ולזכויות להט״ב.
על הדברים הברורים האלה חזרנו יום אחר יום, הכל גלוי, הכל מתועד. מה בין זה לבין מה שמונח עכשיו על שולחן הכנסת? כלום ושום דבר. מרצ נותרה נאמנה להבטחותיה ועקרונותיה. כמעט כל השאר ערקו והתקרנפו והם שקועים עכשיו במירדף מחליא אחר כיבודים וג׳ובים.
אלא שאם אתם חושבים שהקומבינות הפוליטיות האלה זה מה שתופס את עיקר זמני, אתם טועים. בתכלס, מאז הבחירות, או בעצם צריך להגיד מאז הקורונה, הפעילות מתמקדת במשבר החברתי והכלכלי. כיו״ר הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך, אני מטפל באופן ישיר ויומיומי במערכת הכי גדולה במדינה – מהגן ועד האוניברסיטה. 2 מיליון תלמידים, מאות אלפי מורים ועובדים. הבעיות בתקופת הקורונה הן עצומות. חלק ניכר מהמאמץ שלנו מוקדש לקבוצות הכי רגישות – ילדים בעלי צרכים מיוחדים והחינוך המיוחד כולו, נוער בסיכון, ילדים חולים… אני מקבל מדי יום עשרות פניות קורעות לב מהורים, מורים וילדים. המון משפחות, המון עובדים, פשוט נשברים. גיבשתי מתווה לחזרה ללימודים תחת הקורונה (הנה כאן). זה אתגר לאומי ראשון במעלה והמשימות רבות מספור. מי מכם שרוצה לעזור ולתרום לעבודה שלנו בוועדת החינוך בכנסת – מוזמן לפנות אלי.
מערכת החינוך המושבתת היא רק חלק מהקטסטרופה החברתית-כלכלית שנחתה עלינו. מיליוני ישראלים נמצאים בחרדה עמוקה. מאות אלפים נותרו בלי כלום, ממש כך. אני בקשר עם אנשים שלא יודעים איך הם יצליחו להתקיים בחודש הבא. מספר המובטלים כבר חצה מזמן את המיליון. האבטלה במדינה מתקרבת עכשיו ל-30 אחוז. והמספרים האלה מדברים רק על אלה שנרשמו בלשכת התעסוקה. יש עוד מאות אלפי עצמאים, בעלי עסקים קטנים, פרילנסרים, שלא זכאים בכלל לדמי אבטלה או חל״ת. אבל עדיין צריכים לשלם שכירות על העסק ושלל תשלומים אחרים. אני רואה מדי יום אנשים מיואשים לחלוטין.
מה שהכי מקומם בכל העניין הוא שרוב העצמאים, אנשים שעובדים קשה, לא קיבלו אפילו שקל אחד מכל המענקים והתמיכות שהממשלה פירסמה. הבטחות כמו חול ואין מה לאכול. איך זה יכול להיות? בתכנית הכלכלית של מרצ (הנה כאן) אנחנו מראים שישראל משתרכת הרחק מאחורי רוב המדינות המפותחות מבחינת חבילת הסיוע לאזרחים ולעסקים. מרקל נותנת 20 אחוז מהתמ״ג, טראמפ נותן 10 אחוז, ביבי נותן 5 אחוז. מה שכמובן לא מונע ממנו ומגנץ לשפוך ים של כסף על משרדים מומצאים ומופרכים כדי לקנות כל ח״כ.
החבילה הישראלית היא לא רק קמצנית, אלא גם בירוקרטית להחריד. התנאים, הסעיפים, הטפסים, הסחבת… משפחות נהרסות, אנשים מאבדים את מפעל חייהם, והבירוקרטיה הורגת אותם. קפקא וקישון היו יכולים למלא כרכים שלמים ממה שמתרחש עכשיו במשרדי הממשלה.
זה יהיה המבחן הגדול שלנו כחברה וכמפלגה בחודשים הבאים: להיאבק על יסודות המשטר הדמוקרטי ואני מבטיח לכם שנילחם על כל אות וכל פסיק בקומבינת השחיתות של ביביגנץ. במקביל, ובאותה עוצמה, ניאבק למען חיים בכבוד לכל האזרחים. יחד עם הגנה בריאותית חייבת להיות רשת הגנה חברתית. אחרת, נזקי המשבר הכלכלי יהיו יותר גדולים מנזקי הווירוס.
בשם מרצ, אני מאחל לכל חברינו המוסלמים רמדאן כרים, לכל חברינו הדרוזים זיארה מקבולה, ולכולם – חג עצמאות שמח, רק בריאות ובשורות טובות.