הממשלה הזו שהמתנחלים תופסים בה את העמדות הבכירות ביותר, היא שפינתה ונטשה הכי הרבה יישובים והכי הרבה מתיישבים מאז קום המדינה. מעולם לא היתה ממשלה כל כך תבוסתנית וחלשה כמו ממשלת נתניהו-סמוטריץ'-בן גביר. זו הממשלה הראשונה בתולדות ישראל שהיא אנטי-ציונית במופגן. חדלי האישים הללו יושבים באפס מעשה, כאשר חבל ארץ שלם עם עשרות יישובים, כולל ערים, ננטש והופקר, מבלי שהאוייב הכניס לשם אפילו חייל אחד. הם אפילו לא מטריחים את עצמם לבקר שם או להיפגש עם רבבות התושבים שפונו מבתיהם. וכל זאת, כאשר הם ממשיכים לדבר על שלמוּת הארץ. אם המצב לא היה כל כך מחורבן, זו היתה יכולה בדיחת השנה.
הצביעות זועקת לשמיים. למעשה, זו התנהלות אובדנית. הם נוקטים בכל טריק ושקר ובורחים ממהלך מדיני, מחשש לעתיד ההתנחלויות ביהודה ושומרון, בעוד הם עצמם מוותרים על הגליל. לא בתיאוריה, בפועל ממש. הם שמתנגדים לכל נסיגה ולכל ויתור על שטח, יצרו במו ידיהם "רצועת ביטחון" ריקה מיהודים עבור חיזבאללה, בתוך שטח ישראל הריבוני.
תושבי היישובים בשטחים צריכים להסתכל טוב-טוב על מה שקורה בצפון. על מה שהחליטו נציגיהם בממשלה: הנטישה וההפקרה שלא ייאמנו, ההתנערות המוחלטת, הזילזול וההזנחה כלפי המוני התושבים שפונו. בסתר לבם הם מתחילים להבין: לא התיישבות ולא ציונות. לא הגנת הארץ. לא תפיסת ביטחון. לא כלום. לממשלה הזו שאמורה לייצג את הביטחון, את ההתנחלויות, את שלמוּת הארץ – אין שמץ מכל זה. זו ממשלה פחדנית שמתנכרת לאזרחיה, למדינה עצמה. ראשיה לא מייצגים דבר מלבד האינטרסים האישיים שלהם. ביטחון המדינה וביטחון האזרחים בישראל 2024 הם בשפל שלא היה כמותו, במיוחד ביטחון המתנחלים.
בפרק זמן קצר להדהים, הממשלה הזו שמכהנת קצת יותר משנה, הצליחה לקרוע את העם ולהתנער מהערכים הבסיסיים שעליהם קמה המדינה וניצחה בשורה של מלחמות. בכך היא סיכנה באופן חמור את ביטחון המדינה. אוייביה ראו זאת וניצלו זאת. הם לא איחרו לפעול ולנצל את החולשה. אך הממשלה המשיכה באותה דרך מופקרת של התנכרות למדינה ולאזרחיה, ונטשה אזורים שלמים, ריבוניים, עם יישובים שחלקם קמו עוד הרבה לפני קום המדינה. והיא עשתה זאת לא במסגרת הסדר כלשהו או ניסיון למהלך חדש ולשינוי, אלא פשוט מתוך פחדנות ובהלה, בשליפה מהמותן וללא כל מחשבה. והם עוד מתיימרים לכנות את עצמם "הציונות הדתית".
מפליא, אפילו לפי הסטנדרטים העלובים של הממשלה הזו, שבעוד יישובי הגליל והעוטף עומדים בחורבנם, בגלל מחדלי הממשלה, יש ארגוני מתנחלים ונערי גבעות שמנסים להקים מאחזים בעזה ובשטחים. הם גם רוצים לספח אותם כמובן, בשם המדינה: להפוך את השטחים הללו לשטחי המדינה, כאשר במו ידיהם הם מפוררים את המדינה. מעולם לא היה ניתוק כזה מהמציאות כמו שיש לראשי המתנחלים ונציגיהם בממשלה. איזו מדינה ואיזה צבא יתמכו בהם, יממנו אותם, יגנו עליהם?
במחדליהם בהתנהגותם הפלגנית הם מחלישים את המדינה ואת הצבא באופן ששום אוייב לא הצליח לעשות. תחת שלטונם הארץ נקרעת והמדינה אובדת. גם הם עצמם ישלמו את המחיר: כשאין מדינה גם אין התנחלויות, אין תמיכה ואין הגנה.
מתוך קוצר רואי אובדן דרך, הם גם נותנים יד לגדול הנוכלים, וזאת כשהם יודעים היטב שאין לתת בו שום אמון. האם למתנחלים יש עדיין ספק שנתניהו, "שקרן בן שקרן" כמו שכינה אותו נציגם סמוטריץ', לא יירק בפרצופם וייתנער מהם כלאחר יד ברגע שזה יתאים לו? זו הרי ממשלה רקובה, בלי שום אידיאולוגיה מלבד אחיזה אישית בשלטון. האם הם מתחילים להבין שנתנו את קולם לחבורת נִקלים ופוחזים, אנשים ירודים וחסרי כישורים, ונטולי מוסר ויושר?
נציגיהם בממשלה מתנערים מהחטופים, כאילו לא מדובר בישראלים שנחטפו בארץ על ידי אוייבינו. כאשר שלושת הנערים בגוש עציון, נחטפו ונרצחו ב-2014, כל הארץ סערה. היתה סולידריות מלאה. האם מישהו העז להאשים את המשפחות שלהם? הסולידריות הזו היא הדבק שמחזיק את המדינה. זה בדיוק מה שנתניהו, סמוטריץ' ובן גביר מפוררים. ומה יקרה אם חס וחלילה יפלשו מחבלים להתנחלויות ויחטפו ילדים? לפי איך שנוהגת הממשלה הזו ולפי הרוח שהיא משליטה במדינה, לא יהיה צריך להתרגש. איך אמר סמוטריץ' – "זה לא הדבר הכי חשוב".
תולדות ישראל והיהודים מלאים בדוגמאות לתוצאות ההרסניות של שלטון פוחז והנהגה נכלולית. כבר לא מדובר במוסר וערכים, אלא בשיקולים הבסיסיים ביותר של ביטחון וחיים. כל אחד שעיניו בראשו יכול לראות שהממשלה הזו מובילה את כולנו לחורבן. אין לה יכולת להתמודד עם האוייבים. היא מעדיפה להילחם באזרחיה במקום באוייביה. אין לה שום חזון, שום ראיה קדימה. היא מתנהלת מרגע לרגע בעליבות קשה. רק לשרוד עוד יום, עוד שבוע, עוד חודש.
אם נותרה בהם יושרה, אנשי הציונות הדתית – האזרחים עצמם, האמיתיים, הישרים, לא המתחזים כמו סמוטריץ' ורוטמן – צריכים להצטרף לדרישה להקדמת הבחירות.
פורסם ב"הארץ".