בשישי-שבת הייתי בטיול משפחתי בעמק בית שאן. מקסים. בריכות דגים, ציפורים, שדות ירוקים. בכניסות לקיבוצים ולמושבים היו הרבה שלטים על מאבק החקלאים. אחד הילדים במשפחה שאל על מה המאבק. תסתכל על השדות האלה, אמרתי לו. תראה את המטעים היפים, את כל התוצרת הנהדרת והאוכל הטעים שיש לנו – על זה המאבק, שיהיה לנו את זה גם בעתיד.
הוא לא בדיוק הבין מה הבעיה. מבחינתו זה מובן מאליו שהולכים לסופר וקונים את כל מה שרוצים, והכל זמין וטרי – ירקות, פירות, ביצים, גבינות, דגים – הכל. אז תדע לך, אמרתי לו, שזה לגמרי לא מובן מאליו. קשה להיות חקלאי בישראל, והמדינה מייבשת את החקלאות. ואז אם תהיה מלחמה, או אסון טבע בעולם, או משבר כלכלי, ולא תהיה לנו חקלאות טובה בארץ, עלולה להיות בעיה קשה. קוראים לזה ביטחון המזון. כי חקלאות זה לא חנות או עסק שאפשר לפתוח ולסגור מתי שרוצים. חקלאות מחייבת המשכיות וטיפוח מתמיד. כדי להכשיר מטעים ושדות, כדי להקים משק חי או מידגה, צריך להשקיע שנים של עבודה, וגם הרבה כסף וידע, עד שרואים פירות ראשונים. וכשעוקרים ומפקירים ובעלי הנסיון עוזבים ופורשים – זה בלתי הפיך. אם נייבש את החקלאות, ונהיה תלויים ביבוא מזון, אנחנו חושפים את עצמנו לסכנה גדולה. שלא לדבר על העוול שעושים לאלפים ורבבות של אנשים טובים שעובדים בזה.
כל מיני פופוליסטים אומרים שצריך לפתוח הכל ליבוא ללא הגבלה, כדי להוריד את המחירים. מבחינתם, אם היבוא הזול יחסל את החקלאות הישראלית – אז ככה זה, אלה ״כוחות השוק״. זה אחד השקרים הכי גדולים שמפריחים כאן. כן, גם אותי מעצבן שהמחירים יקרים, אבל זה לא בגלל החקלאים. אלה פערי התיווך והרווחים של הרשתות הגדולות. כשאתה קונה ישירות מהחקלאים, המחיר הוא מצחיק לפעמים. וכן, גם לי היו ויכוחים עם חקלאים – בעניין העובדים הזרים, למשל. חשבתי, ואני עדיין חושב, שצריך להעסיק יותר ישראלים בחקלאות. אבל בנקודה העקרונית, בחשיבות החיונית של החקלאות, אני מזדהה לחלוטין עם מאבק החקלאים. ואני אגיד יותר מזה: רשתות המזון עושקות את החקלאים, ועושקות את כולנו, הצרכנים. הרשתות רוכשות מהחקלאי את התוצרת שלו במחיר שהוא לפעמים מחיר הפסד. אבל לצרכן בסופר הן מוכרות במחיר גבוה – לפעמים פי 2 ו-3. פערי התיווך על פירות וירקות בארץ מגיעים עד ל-400%. זה מטורף.
מי שמוותר, ככה בזילזול, על החקלאות הישראלית למען רווחים של רשתות ושל יבואנים, הוא פשוט חסר הבנה. כי חוץ מביטחון המזון, לחקלאות יש גם ערך סביבתי גדול, והיא גם מכשיר לפיתוח בינלאומי. ישראל מפיקה המון (גם כסף) מיצוא של ידע וטכנולוגיות חקלאיות שפותחו בארץ. הדבר הכי מרגש זה להסתובב בעולם ולראות איזה תועלת מביאה החקלאות הישראלית למיליוני בני אדם. ובינינו, אני יותר אוהב לראות בעולם טפטפות ישראליות מאשר רובים ישראלים. אבל כל זה לא יהיה, אם לא תהיה פה חקלאות.
אז אני אומר שהחקלאות היא אינטרס לאומי, וטוב לנו שיהיו פה חקלאים מרוצים. ועד שהממשלה תתעשת, כל אחד יכול לעשות משהו: להעדיף תוצרת ישראלית, לקנות כמה שיותר ישירות מהחקלאי, ולאכול כמה שיותר מזון טרי. בתיאבון.