החטא הגדול של יהודי אמריקה: הם לא ימנים

ההשתלחויות של ציפי חוטובלי, סגנית האין שר, ביהודי ארה״ב, לא מפתיעות אותם. עלבונותיה בוטים, אפילו האתר הנאצי האמריקאי מצטט אותה, אבל זה מזמן חלק מתבנית היחסים הקשים שבין ממשלת נתניהו לבין יהדות ארה״ב. המנהיגים היהודים לא יגידו את זה בפומבי, אך בשיחות סגורות הם אומרים דברים חריפים פי כמה. אמנם ישראל מקפידה לירוק בפרצופם פעמיים בשבוע, להשפיל אותם ולהתייחס אליהם כיהודים סוג ב׳ או כלא יהודים בכלל, אבל היא עדיין, וזה מדהים, אהובה ויקרה ללבם. לכן הם נזהרים ״לא לכבס בחוץ את הכביסה המלוכלכת״, כפי שהסביר לי אחד הבכירים שבהם. אך אין לטעות: הנזק קשה והקרע מעמיק.

יהודי אמריקה נושאים בחטא כבד. בעיני חוטובלי וחבריה זהו חטא שאין לו כפרה: הם לא ימנים. מאז ומתמיד רוב גדול של היהודים נותן את קולו למפלגה הדמוקרטית. כך היה גם בהצבעות האחרונות לקלינטון ולאובמה, השנואים על הימין הישראלי. רוב יהודי אמריקה הם ליברלים שכאלה, מתונים וסובלנים. כמיעוט שידע אפליה ואנטישמיות, הם סולדים מגזענות ומקיצוניות דתית. יש להם השפעה גדולה על המאבקים הכלל־אמריקאיים בסוגיות האלה.

אף שהם מהווים רק 2% מאוכלוסיית ארה״ב, אי אפשר לתאר את התנועה לזכויות האזרח, את עולם התרבות והאמנות, את הכלכלה והפוליטיקה, ואת הרוח האמריקאית בכלל — בלי היהודים. זו קהילה מפוארת, אבל במקום שתהיה מקור לגאווה לממשלת המדינה היהודית, היא תקועה כעצם בגרונה. כי רוב יהודי אמריקה אינם דתיים אורתודוקסים, וחלקם גם מחזיקים בעמדות ביקורתיות על מדיניות ישראל בשטחים, או בענייני דת.

הליברליות הזאת של יהודי ארה״ב מוכרת וידועה כבר שנים רבות, אז מה השתנה בשנים האחרונות? ישראל השתנתה. ההקצנה הימנית בישראל מלווה בהפניית עורף, בוז והתנשאות כלפי קהילה, שמוכיחה שיכולה להיות יהדות אחרת. הקהילה הזאת מפריכה את התזה, שלפיה יהדות כרוכה בלאומנות: ״תיקון עולם״ בעיניה הוא לא רק סיסמה תלושה, אלא עיקרון מנחה.

ישראל, לעומת זאת, מתנהלת כמי שמחזיקה בבעלות בלעדית על הגדרת היהדות, שאותה היא מצמצמת לפטיש לאדמות השומרון וחברון. נתניהו הוא לא באמת ראש ממשלת העם היהודי, כמו שהוא אוהב להגדיר את עצמו, כי את יהודי אמריקה הוא מפקיר. אפילו את מתווה הכותל החתום, החשוב להם כל כך, הוא השליך לפח בגלל לחצי החרדים. לפעמים נדמה, שחלקים בממשלה מעדיפים את האוונגליסטים, או אפילו גורמי ימין קיצוני בארה״ב, על היהודים.

במה אנחנו, הישראלים, מסתכנים כשממשלתנו מחוללת קרע כזה עם הקהילה היהודית הגדולה בעולם? באובדן תרומות? בהחלשת הלובי היהודי? זה חשוב, אבל זה ממש לא העיקר. אנחנו מסתכנים בפגיעה קשה בזהותנו, בערכינו שלנו. יהדות אמריקה הפורחת יכולה להיות לנו מקור לעושר בלתי רגיל — לא בכסף, לא בתרומות לפריימריז — אלא ברוח.

זו מהותה של הציונות המודרנית: בניית קשר עמוק, תרבותי ורוחני, בין קהילות יהודיות, שכבר לא זקוקות לישראל כארץ מקלט לבין מדינה שכבר לא זקוקה לכספי היהודים. זה קשר עם פוטנציאל כביר, בתנאי שנדע לכבד ולקבל אלה את אלה. אבל הימין שכח מה זה להיות ציונים. נתניהו לא רוצה יהודים דעתנים ויצירתיים, אלא עדה צייתנית, מאגר של תמיכה עיוורת ולובי ממשומע לכל משוגות הממשלה. אה כן, וכסף כמובן. את זה אפילו חוטובלי שמחה לקבל מיהודי אמריקה. ואגב, קל לנתניהו להיטפל אליה, אבל את מה שהיא צועקת בחוץ, מבטאים בפנים גם הוא ואנשיו.

פורסם ב״הארץ״

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים