הבייס של טראמפ לא זז

מסכת הטירלולים בבית הלבן, מבליטה תופעה מרתקת: הנשיאות האמריקאית, ועימה כל מערכות השלטון, מיטלטלת מסערה למשבר ורושמת שיאים של שערוריות. אולם בסיס התמיכה של טראמפ, ״הבייס״ המפורסם, נותר בעינו וכמעט לא נפגע. טראמפ אמנם מגרד את התחתית בסקרים של אהדה ותיפקוד, אך אלה היו הנתונים שלו גם במהלך הקמפיין: רוב האמריקאים לא אהבו אותו ולא בחרו בו. לעומת זאת, הגרעין הקשה שלו הלך אחריו באש ובמים, והוא ממשיך לתמוך בו גם עכשיו. מדוע?

שלושה סיפורים ממחישים את העניין.

1. בשלהי הקמפיין התפרסמה הקלטת המלוכלכת. טראמפ התפאר שם בכיבושיו המהירים, והסביר שכאשר הוא רוצה בחורה, הוא פשוט תופס לה באיבר המין. הסערה היתה אדירה. הקלטת הזו הוצגה בכל מקום כמכת מחץ לטראמפ, שמחסלת סופית את סיכוייו אצל הנשים. בעיצומה של הסערה, ערך טראמפ עצרת גדולה. למרבה ההפתעה, הגיעו לשם נשים רבות. חלקן אפילו החזיקו שלטים עליהם נכתב ״דונלד, אתה יכול לתפוס גם לי״, וכדי להסיר כל ספק, צירפו גם חץ המצביע כלפי מטה.

שוחחתי עם נשים רבות באירועי טראמפ. איך אתן יכולות לתמוך במטריד מינית שכזה, במישהו שמתייחס ככה לנשים? התשובות היו משלושה סוגים: חלק השיבו ״שכל הגברים כאלה״ וטראמפ לפחות לא מסתיר – הוא דוגרי והן מעריכות את זה; חלק אמרו שהן יודעות היטב שטראמפ לא צדיק, אבל לא בוחרים כאן את האפיפיור, ולכן כל הדברים האישיים האלה לא רלבנטיים; וחלק אמרו שפשוט לא אכפת להן ושיעשה מה שבא לו.

2. בנסיון להכות במה שנחשב לנקודת התורפה של טראמפ – חוסר נסיונו וחוסר כשירותו לכהן כמפקד העליון – הפיקה חברת יחסי הציבור ״פנטון״ המייצגת ארגונים ליברליים, תשדיר עוצמתי. נראה שם כפתור אדום – לכאורה הכפתור של הנשק הגרעיני – ולצדה אצבע קופצנית ועצבנית במיוחד. לאחר כמה משפטים אלימים של טראמפ, מופיעה שורת המחץ: ״הדבר האחרון שאתם צריכים זה מישהו לא רציונלי ומתפרץ כמו דונלד טראמפ״. הוא נשמע שואג ״אתה מפוטר״, האצבע לוחצת על הכפתור האדום, ופיצוץ אטומי מכסה את המסך. בום.

התשדיר הזה נחשב אפקטיבי במיוחד. אבל התברר שבבייס של טראמפ הוא רק חיזק אותו. תומכיו המתוסכלים, שונאי האליטות, נהנו מאוד לראות את האיש שלהם מאיים על כולם – ״אני אכסח להם את הצורה״ – וגם מלווה את הכרזותיו בפיצוץ דרמטי. ״אני רוצה שהוא יעשה בלגן, עד הסוף, ויבעט לכולם בתחת״, הסביר לי אחד מתומכיו את מה ששמעתי מכל כך הרבה אחרים.

3. טראמפ איבחן את הערצת הבייס כבר בשלבים הראשונים של הקמפיין. ״אני יכול לעמוד באמצע השדרה החמישית ולירות במישהו, ואני לא אאבד מצביעים״, הכריז בתחילת הפריימריז. הוא צדק. גם האמירה הזו, כשלעצמה, הביאה עליו קיתונות של תדהמה ושאט נפש, אבל לתומכיו זה לא הזיז. להיפך. הם רק רצו שימשיך לבעוט ולקלל, ובעיקר לזעזע ולהחריד את המימסד האנין. טראמפ, איש שיווק מדופלם, זיהה היטב מה מצליח ומה מוכר, והמשיך כך לאורך כל הדרך עד הנצחון בנובמבר, ומאז ועד הרגע הזה כנשיא.

אין כל סימן ואין כל ראיה שהוא משתנה או נרגע. זה לא רק עניין של אופי. מבחינתו זו אסטרטגיה פוליטית. כאן טמונה גם התשובה מדוע טרם נפתחו נגדו הליכי הדחה בשלל הפרשיות הרובצות עליו. בשנה הבאה יתקיימו בחירות מחצית התקופה. מאות חברי קונגרס וסנטורים יעמדו לבחירה מחדש. מי שאמור לבחור בהם, זה הבייס הימני שעכשיו נוהה אחר טראמפ, והמימסד הרפובליקאי מתיישר בהתאם. האם זה יהיה כך תמיד? לאו דווקא. ״בסוף הוא יעבור את הגבול, גם בעיני תומכיו״, אומר לי אסטרטג פוליטי בוושינגטון. אלא שהגבולות הללו אלסטיים מאוד כאשר מדובר בבייס של טראמפ, והסוף לחלוטין איננו נראה באופק.

פורסם ב״ליברל״.

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים