נמצא תחליף ליהודי אמריקה הסמולנים

יהודי אמריקה סמולנים. למסקנה המרעישה הזו הגיעו גורמים ישראלים שנואשו מהנטייה הליברלית המעצבנת של קהילות בארה״ב, ומחפשים להן תחליף. הם יפי נפש, היהודים המבוססים האלה, משכילים, רגישים לזכויות אדם, ״קוראי ניו יורק טיימס״ – בקיצור, כל מה שמריח בירושלים כסמולנות שמובילה לעוינות כלפי הימין הישראלי ומעלליו. לא כל היהודים כאלה, כמובן. אבל רובם בהחלט כן: מצביעי הדמוקרטים שתמכו בקלינטון ולפניה באובמה, ובהתלהבות; מובילי מאבקים למען שיוויון נשים, להט״בים וזכויות אזרח; מתונים מבחינה דתית – רובם רפורמים, קונסרבטיבים, ועוד זרמים מתקדמים שכאלה. זה ציבור סובלני שסולד מגזענות ודוגל ״בתיקון עולם״ – ביטוי שכל יהודי אמריקאי מכיר, בגירסתו העברית. וכן, יש ליהודים העירניים האלה ביקורת מחריפה על ישראל. על הקיפאון המדיני, הפגיעה בדמוקרטיה, הכפייה הדתית, ועל היחס המשפיל אליהם עצמם כיהודים סוג ב׳, חבורת מתבוללים חסרי שורשים.

במשך שנים הם החזיקו את הביקורת בבטן. ספגו בשקט את הבוז הישראלי לערכים שלהם. יהודי אמריקה הטובים לא רצו לחשוף את הכביסה המלוכלכת, לספק תחמושת לכל מיני אנטישמים ועוכרי ישראל אמיתיים. הם נתנו את הכסף לסוכנות ולמגבית ולבונדס, לקרן הקיימת, לאגודה למען החייל, ולכל מוסד אקדמי, בית חולים, או תזמורת. הם העניקו לישראל את הלובי הפוליטי הכי יעיל בוושינגטון. והם שתקו. לא עוד. הם אוהבים את ישראל – זה לא השתנה. הם מתנגדים לחרמות – זה קו אדום מבחינתם. אבל הם כבר לא מסווים את הסלידה מכך שישראל, משוש לבם, פונה לדרך חשוכה. הם בני ברית מובהקים לשוחרי הדמוקרטיה בישראל – תומכי הפלורליזם, הצדק החברתי, והשלום. במקביל, הימין הישראלי המקצין, רודף הסמולנים ומסמן הבוגדים, מתרחק מהם.

היחס כלפיהם מתכתב עם הדה-לגיטימציה כלפי ארגוני שמאל ישראלים. זה תהליך של שנים. נתניהו מחרים את משלחות חברי הקונגרס שמביא ג׳יי-סטריט, ושגרירות ישראל בארה״ב נוהגת כך כלפי הארגון כולו. עכשיו יתקבל כאן שגריר אמריקאי, יהודי, שכינה את הארגון ״קאפו״. ההסתה נגד הקרן החדשה לישראל, ארגון יהודי חשוב, היא כבר מזמן אלמנט קבוע בכל הכפשה. לא היה צריך להתפלא שבחודש שעבר נעצרה בנתב״ג סגנית הנשיא של הקרן, ותושאלה על מימון עמותות. כבר ב-2010 מנעה ישראל את כניסתו של פרופ׳ נועם חומסקי, מחשובי האינטלקטואלים בארה״ב. הרפורמים, הזרם היהודי הגדול באמריקה, סופגים בישראל אפלייה שיטתית, ומוצגים כמי שגורמים לחורבן העם היהודי. ״אני מוותר על היהדות הזאת״, סיכם שר הפנים אריה דרעי.

אז אם יהודי אמריקה כבר לא, מי כן? אז זהו, שיש תחליף: האוונגליסטים. הם הציונים החדשים, כמו שחלקם מגדירים את עצמם. צריך לראות את הנוכחות שלהם בשדולות ימניות כדי להאמין. תמיכה ללא תנאי בהתנחלויות, אמונה יוקדת בזכותם הבלעדית של היהודים על כל הארץ, התנגדות למהלכי שלום ולכל הקיטורים המיופייפים ממחוזות זכויות האדם. האוונגליסטים מונים עשרות מיליונים בארה״ב, עם עוצמה פוליטית גדולה. הם מרעיפים על ארגוני הימין והמתנחלים תרומות נדיבות, ואלה עוצמים עין לנוכח הלהט הנוצרי והאמונה העזה בגאולת ישו שתתרחש לאחר מלחמת גוג ומגוג (כאן), שתביא למותם של רוב היהודים (אנחנו) ולהתנצרותם של השורדים. ציונות משונה מאוד.

הפניית הגב ליהודים הליברלים, מעידה על כך שהשלטון הנוכחי, המתהדר בערכים לאומיים, הוא בעצם אנטי-ציוני. ההתנכרות לחלק ניכר של העם היהודי בגלל פוליטיקה מתנחלית וחרדית, היא החמצה אומללה של קשר עם קהילה מפוארת. זו פגיעה באינטרס ישראלי קיומי. אבל הי, מה אכפת מכל הסופרים, המדענים והאמנים האלה – הם סמולנים.

פורסם ב״הארץ״.

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים