בגידת נתניהו ביהודי אמריקה

בעניין הזה אי אפשר לעשות לו הנחות ואי אפשר לטעון שאינו מבין. נתניהו, יותר מכל אחד אחר בצמרת הישראלית, אולי חוץ מנפתלי בנט, מכיר את אמריקה לעומק, עוקב בעניין גדול אחר המתרחש שם, ונמצא בקשר הדוק עם גורמים יהודים שונים. לכן הוא יודע היטב שני דברים: שעליית טראמפ נתנה אור ירוק להתפרצות דרמטית של תקריות אנטישמיות וגזעניות, ושיהודי ארה״ב מזועזעים ומבוהלים עד עמקי נשמתם. במקום לחבק אותם, הוא בוחר לחבק את טראמפ. ואילו טראמפ מתמיד בסירובו לגנות, ואפילו להודות, במתרחש.

העניין הראשון הוא נתון עובדתי, כמותי. ״הליגה נגד השמצה״, אחד הארגונים היהודיים החשובים  ביותר, מתעדת זינוק במעשי ונדליזם וכתובות נאצה אנטישמיות וגזעניות, כולל שימוש בסמלים נאצים. בחודש ינואר לבדו, לא פחות מ-48 מרכזים קהילתיים יהודיים ברחבי ארה״ב קיבלו איומים על הטמנת מטעני חבלה. את העניין השני, את החרדה בקרב היהודים, קשה למדוד, אך היא זועקת בכל אתר וכלי תקשורת, בכל כינוס, ובכל שיחה כמעט עם מנהיגים ועיתונאים יהודים. אני עצמי שמעתי על כך, ישירות, ממאות יהודים אמריקאים עמם שוחחתי בחודשים האחרונים. אפשר לקבוע, ללא כל הגזמה, שזה הנושא המטריד ביותר בקרב יהודי ארה״ב מאז שטראמפ קיבל את המועמדות הרפובליקאית לנשיאות, והחרדה רק הולכת וגוברת. מי שטוען כי אינו מבחין בכך – משקר.

במסיבת העיתונאים המשותפת עם נתניהו, התעלם טראמפ באופן בוטה משאלתו של מואב ורדי מערוץ 10 בעניין, ובחר לדבר על גודל נצחונו בבחירות ועל נכדיו היהודים. למחרת, במסיבת עיתונאים אחרת, סוערת וזועפת, השתיק טראמפ בגסות את הכתב החרדי ג׳ייק טורקס שגם הוא שאל על כך, ואף הבהיר שאינו מאשים את טראמפ או אנשיו באנטישמיות. ״אני האדם הכי פחות אנטישמי שאתם מכירים בחייכם והאדם הכי פחות גזעני”, הכריז טראמפ. הכתב ניסה להשלים את השאלה, וטראמפ גער בו: "שקט, שקט, שקט. הוא שיקר כשאמר שישאל שאלה פשוטה. ברוכים הבאים לעולם התקשורת. אני שונא את ההאשמה הזו והיא דוחה אותי, כי אנשים מכירים אותי. שמעתם את ראש הממשלה נתניהו. שמעתם את ביבי? הוא אמר 'אני מכיר את דונלד טראמפ במשך זמן רב', ואז אמר 'תשכחו מזה'. אז קח את זה במקום לשאול שאלה מאוד מעליבה”. כאשר כתב אחר ניסה לשוב ולשאול בעניין, הנשיא טען, ללא שמץ של ראיה, שכל תקרית אנטישמית היא פעולה של יריביו הפוליטיים. ״אלה לא האנשים שלי״, אמר טראמפ. ״אלה האנשים בצד השני – כדי להרגיז אנשים כמוך״.

טראמפ יכול לטעון שהוא אוהב את היהודים, אך פעולותיו מפגינות במקרה הטוב אדישות ואטימות כלפי האנטישמיות הגואה, ובמקרה הרע עידוד ברור לנגע הזה. ״מחריד שהנשיא טראמפ מעדיף להשתיק עיתונאי ולטאטא את העניין כהסחה פוליטית״, אמרו ראשי ״הליגה״ מרווין נתן וג׳ונתן גרינבלט. ״זה לא עניין מפלגתי. זו בעיה עם פוטנציאל קטלני – והיא גוברת״.

הדבר הראשון שהיה צריך לקרות לאחר ההתפרצות הזו, והשימוש בראש ממשלת ישראל כדי להדוף שאלות על עליית האנטישמיות, הוא הבהרה מלשכת ראש הממשלה, שישראל רואה בדאגה רבה את הדיווחים על תקריות אנטישמיות וקוראת לרשויות האמריקאיות לעשות כל שביכולתן כדי למגר את התופעה. הבהרה כזו לא פורסמה עד לרגע זה. למעשה, בכל החודשים הסוערים האלה, כאשר הקהילה היהודית חשה שהיא נמצאת תחת מיתקפה, ישראל ומנהיגה לא התייצבו לצדה. אגב, ישראל גם היתה צריכה להיות הראשונה להתנגד למינויו של דיוויד פרידמן לשגריר. מי שמכנה ארגון יהודי חשוב ״קאפו״, אינו ראוי לכהן כאן כשגריר. כמובן שישראל לא עשתה זאת. בכך בוגדת ישראל ובוגד נתניהו, שרואה את עצמו כמנהיג העם היהודי ומדבר פעם אחר פעם על רדיפת יהודים, בקהילה היהודית הגדולה והחשובה ביותר.

פורסם ב״הארץ״.

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים