איך מוכרים לציבור את היציאה מהשטחים? באמצעות שנאת ערבים

קמפיין חדש בא לעולם, וכולו מסריח משנאת ערבים. הכוונה טובה לכאורה: ביטחוניסטים בכירים מנסים לקדם היפרדות מהפלסטינים. אבל הנימוקים והמסרים מזכירים הסתה של הימין הקיצוני. בעצם, זה מה שזה: קמפיין גזעני, והשורה התחתונה מחפירה, ובעיקר כושלת.

הקו הזה לא חדש. כבר שנים מנסים אנשים שרואים את עצמם חלק ממחנה השלום לשווק את היציאה מהשטחים באמצעות קלף מנצח לדעתם: שנאת ערבים. לא, הם לא שונאים ערבים. מה פתאום. הם רוצים שלום ודמוקרטיה. אבל הם מסבירים לך שהסכמים זה פאסה, נימוקים מוסריים לא מחזיקים מים, ושלום זה בכלל דבר פאתטי. הרי מה שאנשים כאן באמת רוצים זה לא לראות ערבים מול העיניים. אז ניתן להם את זה בגדול. הימין הולך על הראש של הערבים וגורף אהדה בציבור? גם אנחנו יכולים: ניפטר מהערבים, נציל את ישראל.

כבר הרבה שנים זה הולך בערך ככה: ״למה אנחנו צריכים לטפל בביוב ובאשפה שלהם, לשלם על בתי החולים שלהם, ולהתעסק בכל הצרות והשחיתויות של הערבים האלה? שיעופו לנו מהעיניים. לא צריך ועידות והסכמים. פשוט נעשה חומה, הם יהיו שם עם הזבל שלהם, ואנחנו נהיה פה עם רוב יהודי״. חזק, נכון? העיקר לא להזכיר ״שלום״ או ״שמאל״ מזהיר הקמפיינר, ולהדגיש מסר אחד: לא רוצים ערבים. מי לא יקנה את זה? אז זהו, שאף אחד. אנשי שלום בטח לא, וגם לא אנשי ימין. הם מריחים את הזיוף מקילומטרים. מי שחושב שיצליח לבלבל אותם עם בטחוניזם גזעני ימצא את עצמו שוב מול שוקת שבורה.

לגופו של עניין, ״התנתקות״ או היפרדות חד-צדדית שכזו היא כניעה לתעמולת ״אין פרטנר״ של הימין. יוזמי הקמפיין יודעים שזה שקר שנועד לשרת את המטרה העיקרית של הימין: ההתנחלויות. אבל את זה לא אומרים, כי סיכמנו שצריך ללכת על הראש של הערבים וגם להיות ״לא מפלגתיים״ כדי שחלילה לא נצטייר כסמולנים. הם גם יודעים היטב שהיפרדות מוחלטת מהפלסטינים היא כוזבת. כשתקום מדינת פלסטין, והיא תקום, היא ואזרחיה יהיו קשורים לישראל ולישראלים באינספור חיבורים. כן, אנחנו נמשיך לראות ערבים מול העיניים. זו המציאות בארץ הקטנה שלנו: מי שחי כאן יראה תמיד ערבים ויהודים מול העיניים. וכמו שאנחנו רוצים שהערבים יבינו את זה, גם אנחנו צריכים להבין את זה. אנחנו נראה אותם כאזרחים של מדינת פלסטין, ובטח שנראה את חלקם כאזרחים של מדינת ישראל. או שאולי נעשה קמפיינים גזעניים גם נגד רבע מאזרחי ישראל? ומי הבא בתור?

מי שמציג את הקשרים בין יהודים לערבים כעניין מסוכן, ואת הערבים, כולם, כאיום, לא רק נותן לגיטימציה לגזענות של הימין, אלא מחבל בעצמו בסיכוי לפתרון. כי אם הנחת היסוד היא שאי אפשר לסבול ערבים, והרי גם אחרי ״ההיפרדות״ מהשטחים יהיו פה ערבים, אז בעצם הפתרון היחיד הוא לסלק את כולם, או גרוע מזה. כך לא משיגים יציבות ולא שומרים על ישראל. טעות למכור לציבור פתרון עם הפלסטינים באמצעות רמיסתם. זה כמו למכור בית בלי קירות. לא פופולרי לדבר על שלום? דרך השלום וההסדרים אף פעם לא היתה פופולרית, אך לבסוף התבררה כדרך מנצחת. כי השלום, כערך מוסרי, חזק מכל נימוק תועלתני. מדוע אסור לרצוח ולשעבד? כי זה לא משתלם לנו? לא. כי חיי אדם וחירותו הם ערך מוסרי עליון. מדוע צריך להגיע להסדר עם הפלסטינים? כי יש להם זכות לחיים ולחירות, וגם לנו.

פורסם ב״הארץ״.

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים