הטבח באורלנדו חשף את עומק המהפיכה הליברלית בארה״ב

לאחר הטבח במועדון הגייז באורלנדו, הגיעו מאות אנשים לבתי החולים בעיר כדי לתרום דם לפצועים. הם עמדו שעות, בתורים ארוכים, חלקם ממררים בבכי. אם לשפוט ממראה עיניים וגם משיחות אישיות, רובם היו הומואים, וכמעט כולם לטינים. החזיון הזה של להט״בים היספנים שתורמים דם מול המצלמות, הדגיש לעיני אמריקה כולה, את השינוי העצום שהתחולל כאן בשנים האחרונות. זה השינוי שעומד גם בבסיס מערכת הבחירות לנשיאות. בישראל מתקשים להבין זאת, ומתעקשים לנתח את הקמפיין מנקודת ראות ישראלית צרה ומנוכרת שמתעלמת לחלוטין מהמציאות החדשה בארה״ב.

לפני שנתיים ביטל מינהל התרופות האמריקאי את האיסור על קבלת תרומות דם מהומואים. זה חלק ממהפיכה ליברלית שלמה שהתרחשה בעידן אובמה. בני זוג מאותו מין יכולים להתחתן, ויכולים לאמץ ילדים. הניראות של קהילת הלהט״ב היא עצומה. גם המעורבות שלה במערכות הבחירות ובקבוצות הפעילים והתורמים מאחורי הקלעים. יש בהחלט להט״בים רבים במפלגה הרפובליקאית. אבל הרוב המוחץ, ובמיוחד משקל הכובד של הארגונים הגאים, נמצאים עמוק במפלגה הדמוקרטית ומגלים חיבה מופגנת להילארי קלינטון. העניין בולט מאוד בכל עצרת שלה.

חלק מהאנשים שתרמו דם באורלנדו כמעט לא דיברו אנגלית. הם אזרחים אמריקאים, הם חיים שנים בארה״ב, והם מדברים רק ספרדית. הנתונים הרשמיים מאשרים זאת: השפה העיקרית, היום-יומית, של בערך רבע מתושבי פלורידה היא ספרדית. אפשר להעביר חיים שלמים בפלורידה, בטקסס, באריזונה, וגם בניו-יורק, בספרדית בלבד. השלטים ברחוב, התפריט במסעדות, וגם השירות במרכזים העירוניים – הכל בספרדית.

זו עוד מהפיכה שמשנה את ארה״ב מהשורש. מבחינה פוליטית, ההיספנים לא נמצאים דווקא בשמאל. יש ביניהם דתיים ושמרנים רבים. אבל כקבוצת מיעוט הם נוטים לתמוך במפלגה הדמוקרטית, ובמערכת הבחירות הזו שיעור עצום של היספנים מפגינים חוסר אהדה עמוק למועמד הרפובליקאי. טראמפ הרוויח את זה ביושר לאחר ההתקפות שלו על המהגרים ממכסיקו ובעיקר ההשתלחות הגזענית בשופט ממוצא היספני, שקוממה עליו גם רפובליקאים רבים. התנהלות כזזו בארה״ב של 2016 היא איוולת פוליטית.

בניגוד לתובנות המקובעות בישראל, כמו למשל ״שפיגועים מחזקים את הימין״, הטבח באורלנדו הוכיח שבארה״ב זה עובד אחרת. בסתירה מוחלטת להתקפות של טראמפ על כלל המוסלמים, לא הורגשה ולא נשמעה באורלנדו שום עוינות או שנאה מהסוג הזה. המחאה החריפה התמקדה בקלות הבלתי-נסבלת בה ניתן להשיג נשק בארה״ב. בעקבות הפיגוע טראמפ דווקא נחלש בסקרים, ואילו הדמוקרטים ניצלו את הזעזוע הלאומי כדי לערוך שורה של מהלכים פוליטיים ופיליבסטרים מתוקשרים בקונגרס, בדרישה להחמיר את חוקי הנשק. זה נושא מרכזי בנאומים של הילארי קלינטון, ולפי מדד התשואות ומחיאות הכפיים, זה גם אחד הקלפים החזקים שלה.

המהפיכה הליברלית העמוקה והשינויים הגורפים בהרכב האוכלוסיה בדור האחרון, מעניקים יתרון מובנה, התחלתי, למפלגה הדמוקרטית. במקרה של קלינטון, בסיסי התמיכה הבולטים שלה – המיעוטים והנשים – יוצרים מקפצה אידיאלית לנשיאות. אך היא איננה מועמדת סוחפת, וסובלת מחולשות רבות, בעיקר מתדמית של חוסר אמינות. ואילו טראמפ, למרות ההסתבכויות שלו, נשאר על הסוס. הוא עדיין מצליח להמשיך ולפרוט במדוייק על תחושות התיסכול של גברים לבנים מהעשירונים הנמוכים שלא זוכים ליהנות מהשגשוג הכלכלי וחשים כי ארצם משתנה לנגד עיניהם והם נותרים מאחור. קווי השסע הללו הם פצע פעור בחברה האמריקאית, והם מבטיחים מירוץ מפרך ובעיקר כאוב ומר.

פורסם ב״ליברל״.

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים