לא נותנים כוח לרבנות

אתמול צילצל אלי בחור וביקש שאני אחתן אותו ואת בת זוגו. אני מקבל הרבה פניות כאלה, ומדהים עד כמה רוב הסיפורים דומים, כמעט זהים. ועוד יותר מפתיע איך כל העסק הדפוק הזה ממשיך להתנהל, ואנחנו ממשיכים לתת לו כוח.

איך קוראים לך? שאלתי. סשה. מכאן כבר ניחשתי הכל לבד. עלית לארץ בגיל קטן. נכון. ואתה או מישהו מהמשפחה שלך כבר הייתם ברבנות ועשו לכם בעיות. נכון, אחי היה שם, ורצו לבדוק אם הוא נימול, וגם שאלו עוד שאלות לא יפות. ואחיך חזר עם דמעות בעיניים, ואמר איך זה שעשיתי צבא וסיכנתי את החיים שלי למען המדינה, אבל מתייחסים אלי כמו אל זר, ואתה לא רוצה לעבור את ההשפלה הזו. נכון, איך ידעת?

כי ככה זה אצל כולם, סשה. רוסים ואתיופים, נשים, פסולי חיתון ומסורבות גט, להט״בים, חילונים ודתיים – בנישואים או בגירושים – כולם סובלים בגלל שהמדינה הפקירה את תחום הנישואים והמשפחה בידיים של מונופול חשוך שמפיק הרבה כוח וכסף מהשליטה בחיים שלנו. אין לזה שום קשר עם ערכים, אמונה, ואפילו לא עם יהדות. זה מנגנון פוליטי-עסקני שהוקם בכלל על-ידי התורכים עבור העדות הדתיות באימפריה העותומנית. ומדינת ישראל ירשה את השיטה הזו – שאגב קיימת גם בלבנון ובמקומות ״נאורים״ אחרים באזור. הרי ביהדות אין אפילו מושג כזה של ״רב ראשי״.

ואנחנו, המטומטמים, במקום להתנער מהמוסד הזר והמיותר הזה, רק נותנים לו כוח ומפרנסים אותו, אבל מקטרים על כפייה דתית… ועוד אבסורד, שרוב החילונים אפילו לא מכירים: חלק גדול מהדיינים והעובדים ברבנות ובבתי הדין הרבניים הם חרדים שבכלל לא מכירים בסמכות ובמעמד של הרבנות הזו. הם לא אוכלים מוצרים בכשרות של הרבנות, ומזלזלים בגלוי בפסיקות של הרבנים הראשיים כי אין להם שום מעמד בעיניהם. תשאלו כל חרדי. אז מי מחזיק את זה? מי מממן את המנגנון העצום הזה? ומי בכלל נותן טעם וסיבה לקיומו? אתם יודעים את התשובה.

אז אם ככה, למה ממשיכים להתחתן ברבנות? כי אני מפחד שיעשו לי בעיות, אמר סשה. וזה בדיוק העניין: המונופול העסקני האורתודוכסי מנצל את הבורות בציבור ומתעטף באיצטלה ״היהודית״ כדי להרתיע את כל מי שרוצה בדרך אחרת. כאילו שמי שלא עובר ברבנות הוא לא יהודי, או מי שלא מוכר על ידה כיהודי צריך לסבול פה מאפליות והשפלות. די. לאנשים צריך להיות חופש בחירה בנישואים וגירושים.

אין לך ממה לפחד, סשה. אתה אזרח ישראלי, אזרח במאה אחוז – לא על תנאי ולא בסימן שאלה. הרבנות היא זו שצריכה לפחד: שיום אחד אנשים יתעוררו. זה כבר קורה – אנשים מצביעים ברגליים. אלפי זוגות בשנה. לא מתחתנים ברבנות, לא נותנים לה כוח. זה עדיין לא מספיק כי המון כסף ואינטרסים מונחים פה על הכף, אבל הזרם מתגברֿ ואני משוכנע שיבוא שינוי. זה תלוי רק בנו.

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים