כי כבר 2016

יש ראש ממשלה חדש. איש פתוח, מתקדם, בעל חוש הומור, אפילו חתיך. בקנדה. ג׳סטין טרודו הביס ברוב עצום את ראש הממשלה המכהן סטיבן הרפר, חברו הטוב של בנימין נתניהו. המפלגה הימנית של הרפר נחתכה כמעט בחצי, וכשלה גם במעוזים מסורתיים שלה.

תשע השנים של הרפר היו די והותר עבור הקנדים. הם הבינו שהמדיניות התקציבית המרסנת שלו וההסתמכות העיוורת על חברות אנרגיה, הביאו אותם אל עברי פי פחת. נשמע מוכר? הכסף הממשלתי לשירותים הציבוריים צומצם, אבל השוק הפרטי לא פיצה על כך. תיאוריית החילחול של נתניהו התגלתה באפסותה גם בקנדה: טייקוני אנרגיה, מזון, ותקשורת, התעשרו בקצב מהיר, אבל הכסף שמצצו מהמשאבים הציבוריים, לא חילחל למטה וחזר לציבור. הוא נשאר בכיסיהם, והרפר שילם את המחיר.

עיון בטבלת המיליארדרים של קנדה חושף מציאות מקוממת: מתוך 25 המשפחות והאנשים העשירים במדינה, 20 התעשרו מאוד בשנים האחרונות, ורק חמישה ירדו מעט בנכסיהם – תמונה הפוכה ממה שהתרחש ברוב החברות ומשקי הבית במדינה. הקנדים הבינו שהמשך ריכוז העושר בידי בודדים יוביל לניאו-פיאודליזם. טרודו, יחד עם רוב גדול של הציבור, רוצה מדינת רווחה והקטנת פערים. לכן הוא תומך בהעלאת מסים לעשירים מאוד והורדת מסים לכל השאר.

ג׳סטין טרודו נמצא בצד הנכון של ההיסטוריה. גם האפיפיור פרנסיסקוס, ראש עיריית ניו יורק ביל דה בלאזיו, וקשאמה סאוואנט, חברת מועצת העיר סיאטל, שהצליחה להעביר החלטה פורצת דרך על העלאת שכר המינימום בעיר ל-15 דולר לשעה – כמעט 60 שקלים – יותר מכפליים משכר המינימום הפדרלי. בארה״ב רשאיות המדינות והעיריות לקבוע שכר מינימום גבוה יותר מהמימשל בוושינגטון, והוא חל על כל העובדים באותו מקום. שכר מינימום כזה הוא פנטזיה מוחלטת בעיניים ישראליות שמביטות ביאוש אל 25 השקלים שמשלמים כאן לשעה.

זה מתפשט בארה״ב כמו אש. אחרי סיאטל, הצטרפה סן פרנסיסקו, ובחודשים האחרונים גם לוס אנג׳לס: העיר הגדולה במדינה שהכפילה את שכר המינימום. ניו יורק ושיקגו הן הבאות בתור. דה-בלאזיו כבר הכריז שהוא יקדם את העניין בכל הכוח, ויש לו כוח. ולפני שפרשנים יזהירו אתכם שלא יעבדו עליכם כי בעצם טוב לכם להרוויח שכר מאוד נמוך, כדאי לדעת שבארה״ב מתרחשת המחאה הרחבה ביותר בהיסטוריה האמריקאית של בעלי שכר נמוך. בחודשים האחרונים הפגינו מאות אלפים למען 15 דולר לשעה. רבים מהם עובדים בתאגידי ענק כמו וולמארט ומקדונלדס – שני המעסיקים הפרטיים הגדולים בעולם – שמניבים רווחים עצומים לבעליהם, בעוד העובדים מקבלים שכר דל.

פוליטיקאים וכלכלנים ימנים טוענים תמיד, ולא משנה כמה נמוך השכר, שהעלאת שכר המינימום תגרום לפיטורים וקריסה כלכלית. הנסיון בשטח מוכיח את ההיפך. כך למשל, מחקר שנעשה במאות מסעדות בניו ג׳רזי בעקבות העלאת שכר המינימום שם ב-25%, לא מצא שום ראיה שהעלאת השכר פגעה בתעסוקה. להיפך. העלאת שכר מגדילה את ההכנסה הפנויה של העובד והוא קונה יותר, וגם יוצא למסעדות. כולם מרוויחים.

ברשתות החברתיות רץ קליפ שכבר הפך לאייקוני. ג׳סטין טרודו מציג את ממשלתו החדשה עם מספר שווה של נשים וגברים. ״מדוע השיוויון המגדרי חשוב לך כל כך?״, הוא נשאל. ״כי עכשיו 2015״, הוא משיב בחיוך, והקהל צוהל. כל כך פשוט, כל כך נכון. בניגוד מוחלט לתחושה הקשה בישראל, לייאוש שמשרה נתניהו, בעולם נושבת רוח אחרת. לא הכל פוטין, ארדואן, והחרם על רביניאן. האם הרוח הזו תגיע גם לכאן? הרי כבר 2016. 

המאמר פורסם ב״הארץ״.

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים