אקלים־שמקלים, העיקר שנתפוס איזה פוטו־אופ

שרה ובנימין נתניהו יצאו לוועידת האקלים בפריז בראש משלחת ענקית. אקלים? קשה למצוא עוד ארוע עם יחס הפוך כל כך בין גודל הפמליה ובכירותה לבין מידת העניין, או בעצם הבורות, שמגלים חבריה בנושא הנסיעה. אקלים, עכשיו? בצמרת הישראלית אפילו לא מנסים להסתיר את הגיחוך. מה לנו ולשטות הזו, שמעסיקה את האירופים והירוקים ושאר המתייפייפים, שכנראה קשורה איכשהו לתחום הכי זניח בפוליטיקה הישראלית: הסביבה. במה הם בכלל מתעסקים שם בוועדות האקלים האלה? בשפירית הבצה? ביבחוש השלולית? אנחנו רציניים, מתעסקים בעניינים הבוערים והחשובים באמת: הביטחון, הטרור, הגז.

הזלזול הישראלי בנושא הכי בוער על סדר היום העולמי, הוא סוג של טימטום. העובדה שגם מתפארים בטימטום הזה, מדגישה את הניתוק הטראגי של ישראל מהמוסדות הבינלאומיים ומהעולם בכלל. אפילו האימרה הידועה שלישראל אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים, לא מסבירה את מצעד האיוולת. הרי קריסת האקלים משפיעה באופן ישיר ודרמטי על הארץ הזו: על הכלכלה, על הביטחון, על סוגיית הגז כמובן, ואפילו על הטרור וגלי הפליטים.

בצוות הבכיר של אובמה, שמוביל את הקהילה הבינלאומית, מחזיקים בנתונים המעודכנים על עומק המשבר. כבר מזמן לא מדובר ״בפגעי מזג אוויר״, אלא בשינוי דרמטי של סדרי האקלים שמערערים לחלוטין את המערכת העולמית. קיצוניות חריפה של גלי קור, חום והתייבשויות, סופות קטלניות, שטפונות בהיקפים חסרי תקדים, שריפות, ומחלות. בארה״ב לבדה מוערך הנזק ביותר ממאה מיליארד דולר בשנה. וזה רק הנזק הישיר מבצורות, דליקות, וסערות. את נזקי הבריאות כתוצאה מהחום, זיהום האוויר, ומחלות הקשורות במזון, מים וחרקים, קשה להעריך, אך הם עצומים בהיקפם. הפגיעים ביותר הם הילדים, המבוגרים, והעניים כמובן.

קריסת האקלים מכה גם במזרח התיכון. זו מתבררת כסיבת העומק להתפוררות בסוריה ולגלי הפליטים מאפריקה. בצורות, התייבשות של שטחים חקלאיים, חדירת מחלות קטלניות מאזורים אחרים והתפשטות מזיקים חסרי אוייבים טבעיים. השלטונות חסרות אונים, ועמים שלמים נודדים, מתדפקים על שערי המדינות העשירות. שום מדינה איננה חסינה. וזה הולך ומחריף: כל שנה בעשור האחרון חמה יותר מקודמתה, והיא גם החמה ביותר בהיסטוריה המתועדת. התחזית לשנים הבאות מבהילה: עלייה נמשכת בטמפרטורות שתחריף את הקריסה האקלימית בכל היבשות, עליית פני הים, וערעור משטר הרוחות והמשקעים, באופן שקשה מאוד לחזות. למעשה, מדובר בתעלומה גדולה. המדענים נאלצים לשנות ללא הרף את מודל החיזוי, כי מדי שנה התמונה מתבררת כחמורה וחריפה יותר ממה שחזו עד כה.

בעניין אחד כבר אין תעלומה: הסיבה לאסון. זיהום פחמני מעשה ידי אדם הוא הגורם הגדול ביותר בשינוי האקלים. הגזים שיוצרים את אפקט החממה נפלטים משריפת דלקי מאובנים (פחם, גז טבעי, ונפט), פסולת מוצקה, עצים ומוצרי מזון. מכאן נגזרת גם דרך הפעולה החיונית כל כך: צמצום השימוש בדלקים הללו, מעבר לאנרגיה נקייה, והפחתת הפליטות של גזי החממה.

בצומת הקריטית הזו מזדקר הטימטום הישראלי במלוא עליבותו. חברות ישראליות עם טכנולוגיה ישראלית נמצאות בחזית העולמית של הקלין-טק, אנרגיה ממקורות מתחדשים, ומאבק במידבור. אולם הממשלה לא נוקפת אצבע לסייע ולממש את הפוטנציאל הכלכלי והמדיני האדיר. בישראל עצמה המצב מעליב עוד יותר. הממשלה לא מנסה אפילו לעמוד ביעדים שקבעה לעצמה להפחתת הפליטות, ומאז גילוי הגז, המדינה משכה את ידיה לחלוטין מתחום האנרגיה הנקיה. אבל, הי, לוועידה בפריז נוסעים כולם. אקלים-שמקלים, מה שחשווב שאולי גם הפעם יצליח נתניהו להידחק לשורה הראשונה ולתפוס איזו תמונה עם מנהיגי העולם.

פורסם ב״הארץ״.

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים