הבל הבלים ורעות רוח 7.11.14

הבלוג
בדרך עוד נשמעו קולות ירי והבזיקו פרצי אש ועשן מהתבערה הגדולה במזרח. הרדיו טירטר בלי סוף על תגובות ותגבורות, ואז, כבו האורות באולם הגדול שבמערב, ופסוקי החוכמה של קוהלת מלך ירושלים, מפיה ולחניה של קורין אלאל, לצלילי עוּד, שופר, ואלקטרוניקה של די.ג'יי אליוט, ירדו על העיר האכזרית והיפה הזו, כפי שראוי לה. כי מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה שהוא שייעשה, ואין כל חדש תחת השמש. וכן, בהחלט, הכל הבל הבלים ורעות רוח. כשהיינו ביסודי, היתה לנו מנהלת קשוחה. אישה נוקשה וקשה. היא שלטה בבית הספר ביד ברזל, ולא גי...
More

אחוז אחד לתרבות – מאה אחוז לנשמה

אחוז 1 לתרבות
ששון גבאי, דפנה ארמוני, משה איבגי, שרה פון שוורצה, נורמן עיסא, אבי גרייניק, דרור קרן, ועוד אמנים ויוצרים ושחקנים מהמעולים ביותר שלנו, באו לכנסת לקדם חוק חדש: שתקציב התרבות של ישראל יהיה אחוז אחד מתקציב המדינה, כמו בכל המדינות המתקדמות. מדובר במהפיכה. התרבות הישראלית מתקיימת מפרוטות, וזה יהיה שינוי דרמטי. התגייסתי למאבק וחתמתי על הצעת החוק, כי זה אחד הדברים שאני הכי מאמין בהם. כי בלי תרבות חזקה, בלי יצירה, בלי קולנוע ומוסיקה ומחול ואמנות ותיאטרון, לא רק שלא תהיה פה חברה חזקה, אלא שלא תהיה פה נש...
More

לא מבינים כלום 30.10.14

כבר מזמן הבנתי שהרבה האנשים סביבי לא ממש מרגישים קשר אישי לעניין, כמו שאני מרגיש. את המכה הזאת בבטן, כששמעתי על מה שקרה, הם לא הרגישו. ובטח קשה להם להבין שאנחנו מרגישים ככה עד היום, למרות שכבר עברו כל כך הרבה שנים. חלק מהחבר׳ה שאני פוגש בכלל עוד לא נולדו כשזה קרה, או היו ילדים קטנים, ובשבילם זה משהו היסטורי, עתיק כזה, איזה עניין ״של זקנים״... בעצם כמו שאני מרגיש ביחס לרצח ארלוזורוב או אפילו מלחמת מלחמת יום כיפור שהכניסה מדינה שלמה להלם קרב. מדי שנה אנחנו נפגשים בכיכר, ומדי שנה אני ר...
More

תרופה לייאוש 3.10.14

״בחור, אל תספר את הצרות שלך לאנשים. ל-20 אחוז מהם לא אכפת, ו-80 אחוז האחרים שמחים שזה קרה לך״... את העצה העוקצנית הזו העניק מאמן הפוטבול המיתולוגי לו הולץ, אחד האנשים השנונים באמריקה, לדורות של צעירים שבאו אליו לשיחת מוטיבציה. מנסיוני המועט, הוא צודק. בכי, צרות, קיטורים... אין דבר פחות מושך מזה. אבל הנה, יש יותר ויותר קולות שמביעים יאוש, עד כדי עזיבת הארץ אפילו. יאוש מחוסר יכולת להגיע לשלום, לשנות את המדיניות החברתית החזירית, לבטל את הכפייה הדתית... בקיצור – יאוש כי אי-אפשר להחזיר את המדינה ל...
More 2 תגובות

חסרי השיניים

כשמאהבת נבגדת וזועמת מספרת עליך ״הכל״, ואפילו כותבת על זה ספר עסיסי, וכשאתה לא סתם דמות ספרותית בדויה אלא מנהיג מדינה אמיתי לגמרי - זה כואב. כך נקמה ואלרי בפרנסואה, בן-זוגה לשעבר: פרנסואה הולנד, נשיא צרפת. עד כאן סיפור צהוב למציצנים. אלא שמה שהיא כותבת בספר שלה קולע בול למה שמרגישים בציבור - ולכן מדובר בפיגוע פוליטי. ובמקרה הזה יש לפיגוע גם מיתוג קליט במיוחד, שמעצים את פגיעתו: ״חסרי השיניים״. וזה הסיפור: מתברר שנשיא צרפת, מנהיג המפלגה הסוציאליסטית, נהנה להלעיג על עניים ומסכנים ומכנה אותם ״...
More תגובה אחת

מלון השושנים 29.8.14

ביום ראשון, בהחלטה של רגע, לקחתי דיל לרודוס. שלושה ימים, צ׳רטר ומלון, ״כולל העברות״. הייתי חייב לצאת קצת, ולא ממש היה אכפת לי לאן. זה אגב מה שכמעט כל ישראלי שם אמר לי: קצת בריכה, ים, נופשון - העיקר להתאוורר טיפה מהמצב. מה גם שזה יותר זול מאילת... אלא שהמכתב הזה לא עוסק בנופש, למרות שאני בטוח שחלקכם - ואולי אפילו אני - יעדיפו שנדבר על נפלאות המטבח או המוסיקה היוונית. אני כותב על רודוס, כי כאן נחתמו ההסכמים הראשונים בין ישראל למדינות ערב, וגם כי לקחתי אתי לנסיעה הזו את הביוגרפיה החדשה על משה ...
More תגובה אחת

מרלבורו אדום 22.8.14

״תדחוף את הפאקטים מאחורי הצמיגים ותמרח בבוץ״, אמר רמי לרמי. השם זהה, העיסוק זהה, חיילים עאלק, רק שאחד לבנוני והשני ישראלי. אפילו הבגדים דומים: עירבוב של מדים עם אזרחי. יחידות הקומבינה, דרום לבנון. העיקר שהמרלבורו האדום יעבור את הגבול. ״ודיר באלק אם עוצרים אותך בעגל״ - השער המיתולוגי ליד מטולה. הייתי אז כתב צבאי זוטר, והמלחמה הגדולה עם השם הגדול, ״שלום הגליל״, הפכה לטיפטוף יום-יומי של מטעני צד. השתדלתי להוכיח את עצמי ודיווחתי מהשטח במסירות. באירועים הגדולים טיפלו הכתבים הבכירים, ואני, הטי...
More