תמשיך ואל תעצור (14.2.14)

בפעם הראשונה שראיתי את התשדיר המכפיש עליו, נצבט לי הלב. סיקרתי אז מקרוב ובעניין גדול את מסע הבחירות של ג׳ון קרי לנשיאות. זה היה ב-2004 מול ג׳ורג׳ בוש המכהן. לא הסתרתי את דעתי ואני משוכנע בכך גם היום, שבוש גרם נזק קשה והיה נשיא גרוע. וככל שלמדתי יותר על קרי, הערכתי אליו רק הלכה וגברה.

אותו תשדיר מלוכלך – אין מילה אחרת – היה חלק מקמפיין הכפשה שלם שטען כי קרי "אינו ראוי לשרת", על סמך על כל מיני האשמות פוגעניות ביחס לשירותו הצבאי בווייטנאם ולפעילות שלו בתנועת ההתנגדות למלחמה האיומה ההיא.

קמפיין "הנגטיב" נפל על המירוץ הנשיאותי כפצצה. עד אז קרי נחשב לגיבור המלחמה ולסמל חי לשבר הנורא שיצרה באמריקה. עם סיום לימודיו באמצע שנות ה-60', הוא התגייס לצי האמריקאי, עבר קורס קצינים, ונשלח לווייטנאם לשרת כמפקד ספינת סיור. סגן קרי פיקד על סיורי נהרות באזורים שהיו בשליטת הווייטקונג. אומץ לבו זיכה אותו בעיטורי כוכב הכסף וכוכב הארד, וגם בעיטור לב הארגמן על פציעה בקרב. הוא קיבל את לב הארגמן לא פחות משלוש פעמים.

אולם, ככל שהתרבו הסיורים המושטים שלו בנהרות שטופי הדם, התנגדותו למלחמה העמיקה והחריפה. אחרי פציעתו השלישית הוחזר הביתה, ומאז מילא תפקיד מרכזי במערכה נגד המלחמה. הוא התפרסם מחוף לחוף בהופעה בפני ועדה של הסנאט בה חשף עדויות שאסף מלוחמים על זוועות שביצעו. הוא היה ממארגני ההפגנה בוושינגטון של חיילים משוחררים שהשליכו את המדליות שלהם מול הקפיטול. בריאיון אז לתוכנית הטלוויזיה "60 דקות", הוא אף נשאל אם הוא חושב להיות בעתיד נשיא ארצות הברית…

ואז, יותר מ-30 שנה אחרי, בעודו מתקרב בצעדי ענק אל הנשיאות, צצה בתקשורת קבוצת חיילים לשעבר בשם "לוחמי ספינות הסיור למען האמת". הם האשימו כי קרי הציג בצורה מעוותת, במזיד, את אופן פעילותם של כוחות ארה"ב ואף הסתיר או טייח עניינים הנוגעים לשירותו שלו בווייטנאם. למרות שאותם חיילים לשעבר לא לחמו לצדו של קרי, הם הטילו דופי קשה בעיטורי הקרבות ובמדליות בהם זכה, וטענו כי לא היה ראוי להם. החיילים ששירתו לצדו של קרי דווקא תמכו בו והדפו בתוקף את ההאשמות נגדו, אך ההכפשה דבקה בו. במיוחד בגלל שבהתחלה קרי עצמו העדיף להתעלם מהקמפיין ההשמצות הזה ונמנע מלהגיב.

בגיהינום הרותח של המירוץ, היה צדיק אחד במחנה הרפובליקאי. בעוד בוש ואנשיו מחככים ידיהם בהנאה אל מול רצח האופי של המועמד הדמוקרטי, התייצב לצדו של קרי אדם הגון: הסנטור ג'ון מקיין, בעצמו ותיק המלחמה ושבוי בצפון-וייטנאם שעבר שם עינויים נוראיים. מקיין הצהיר כי הקמפיין נגד קרי הוא רמייה וביזיון. אך הרפש לא הירפה.

ערכתי אז סדרת ראיונות עם גורמים אמריקאים, ולדעתי הקמפיין הזה היה אחת הסיבות, ולאו דווקא הפחותה בהן, להפסד של קרי מול בוש. עד כדי כך הקמפיין היה פוגעני, שהביטוי "עשו לו סיור מושט" הפך מאז לכינוי להתקפה פוליטית שקרית ובלתי-הוגנת.

גם עכשיו ג'ון קרי, על רקע שליחות השלום שלו כאן, הוא מטרה לקמפיינים של הכפשות. הוא עצמו משדר קור רוח. "הותקפתי בעבר על-ידי אנשים שהשתמשו בכדורים אמיתיים, לא במילים, ואני לא מתכוון להיבהל", אמר השבוע. אז אמנם נכון שמה שמטיחים בו כעת, לא מתקרב בכלל לכמויות הסחי שספג אז, ובוודאי לא מדגדג אפילו את הטראומות שעבר במלחמה עצמה. אך הניסיון המר כאן ושם, גם הניסיון האישי שלו, מוכיחים שהכפשות עלולות לדבוק ועלולות להזיק.

והנה, אותם גורמים מוכרים שתמיד מבוססים בשלולית העכורה, כבר מתחילים לחצות את הקווים האדומים. כך למשל "רבני המטה להצלת העם והארץ" פסקו השבוע שמאמציו של קרי למען הסדר הם "הכרזת מלחמה נגד בורא עולם ומנהיגו" שדינה תלייה… כזכור, או שאולי כבר שכחנו, אותו "מטה" דרש במהלך ההתנתקות מעזה להעמיד לדין את ראש הממשלה שרון על סמך החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. מספר ימים לפני הפינוי המיועד פירסמו ראשי המטה מודעות בעיתונות האמריקאית והזהירו שתמיכה בהתנתקות תביא אסון על ארצות הברית. לאחר מכן טענו שקיים קשר בין אסון ההוריקן קתרינה וההתעלמות מאזהרתם…

אגב, כדאי שנדע שחלק מההכפשות עכשיו, למשל אלה של מועצת יש"ע, ממומן בכספנו. אכן כן: רשויות מקומיות בשטחים ממשיכות להעביר כסף ממשלתי לעמותה הזו, שמפיקה סירטונים ותשדירים בוטים במיוחד נגד קרי, על חשבוני וחשבונך. כשדרשתי השבוע במליאת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית כדי לבדוק את המימון העברייני של מועצת יש"ע מכספי הציבור, סינן כלפי שר הפנים גדעון סער שיש לנו "שנאה בעיניים". אני מציע לו להביט על חבריו בליכוד, על אנשי הבית היהודי, על החבורות הקיצוניות מאחורי הקמפיינים וההשמצות על קרי, ובעיקר להסתכל במראה, כדי לראות שנאה מהי.

לעומתם, כדאי לשמוע מה שאומר קרי – האיש שבמשך 27 שנות כהונתו בסנאט רשם רקורד מושלם של מאה אחוז (!) בהצבעות למען ישראל. אפילו באייפא"ק מתקשים להצביע על מחוקק אמריקאי אחר עם רקורד פרו-ישראלי כזה. אז השבוע הוא אמר כך: "לרוע המזל, יש כמה אנשים בישראל ובקרב הפלסטינים וגם בעולם הערבי ובכלל, שאינם תומכים בתהליך השלום. יש במיוחד אנשים שלא תומכים בפתרון שתי המדינות, ויש אנשים שלא רוצים שום ריסון בהתנחלויות. אבל מה שחשוב הוא להסתכל על הצד החיובי, והוא שמרבית הישראלים, מרבית הפלסטינים, ומרבית האנשים באזור מאמינים בשלום ורוצים שלום, ומאמינים שהשלום יחזק את כולם".

אלה דברים חשובים ונכונים, אך כדי להבין מיהו ג'ון קרי ומה מניע אותו, אני רוצה להביא כאן דווקא את הדברים שאמר הסגן המשוחרר בן ה-28, בפני ועדת הסנאט. באותם ימים הורשע סגן אמריקאי אחר, ויליאם קיילי, בפשעי מלחמה על חלקו בטבח מאי-לאי בווייטנאם ב-1968, בו נרצחו כמה מאות אזרחים לא חמושים, ביניהם ילדים ותינוקות ונשים שנאנסו וגופותיהן הושחתו. וכך הכריז קרי הצעיר בפני אמריקה כולה: "יש כל מיני סוגים של זוועות, ואני חייב לומר שכן, כן, אני ביצעתי את אותן זוועות כמו אלפי חיילים אחרים, בכך שהשתתפתי בירי באזורי אש בלתי-מוגבלת. ביצעתי ירי אסור. השתמשתי במכונות ירייה שהיו הנשק היחיד שלנו כנגד אנשים. השתתפתי במשימות חיפוש והרס, בשריפת כפרים. כל זה בניגוד לחוקי הלוחמה, כל זה בניגוד לאמנות ז'נבה וכל זה בפקודה כעניין של מדיניות מבוססת וכתובה של ממשלת ארה"ב שהגיעה מלמעלה עד למטה. ואני סבור שהאנשים שתכננו את זה, האנשים שעיצבו את אזור האש הבלתי-מוגבלת, האנשים שפקדו עלינו, האנשים שהחליטו על אזורי התקיפות האוויריות, אני חושב שהאנשים האלה, על-פי לשון החוק, אותו החוק על-פיו נשפט סגן קיילי, הם פושעי מלחמה".

ולי לא נותר אלא לחזור כאן על מה שאמרתי שלשום במליאה על קרי, לאחר שידיד אחר של ישראל, יו"ר הפרלמנט האירופי מרטין שולץ, הותקף שם בגסות רוח – Kerry On! , תמשיך, ג'ון קרי, תמשיך ואל תעצור.

שבת שלום,
ניצן

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים