יש ואין

חם, נכון? אז יש לי פתרון: אין חום. פשוט מאוד. הנה אמרתי: אין חום. עדיין חם לכם? מוזר. כנראה שקיבלתם חינוך לא טוב. אתם צריכים להאמין במה שאומרים לכם. עדיין לא מאמינים? נקרא לשופט, שופט עליון בדימוס, נשים אותו בראש ועדה, והוא בכבודו ובעצמו יגיד לכם: אין. אין שום דבר. בדיוק כמו שקבע השופט המכובד ביחס לעניין לוהט אחר שמטריף את דעתנו. אין שום בעיה עם המאחזים הפיראטיים, ואין בעיה בכלל עם ההתנחלויות, וגם אין בעיה עם השטחים, כי אין כיבוש. פשוט אין. לא קיים. כיבוש – יוק. כמו החום. איזה חום? אין חום.

אני חושב שזה גאוני. פשוט וגאוני. שנים אנחנו מתבחבשים עם התהליך המדיני, מנסים לפתור את הבעיה, לקדם הסדר. למה? הרי אין בעיה, אין פלסטינים, אין שטחים, ואין חוק בינלאומי. פשוט אין, וזהו. הכל בסדר.

בלי ספק עלינו פה על משהו. השופט אדמונד לוי חייב לצאת לסיבוב עולמי עם הפטנט שלו. הוא ייקח איתו את שר המשפטים יעקב נאמן, פרקליט ממולח ויקיר המתנחלים, שמאוד מתלהב מנוסחת האיון, כקונטרה "לדו"ח המאחזים של טליה ששון ולעמדות מרצ", כפי שהסביר שלשום בכנסת. לוי ונאמן יתחילו ברמאללה ויסבירו לפלסטינים שהם אינם, פשוט לא קיימים. אמנם במרצ טוענים שצריך לדבר איתם, אבל אין שם אף אחד. פשוט אין. אח"כ הם ייסעו לאו"ם וישכנעו את נציגי כל המדינות שאין בכלל בעיה בינלאומית ואף פעם לא היתה, והכל בסדר. גן עדן.

נוסחת הקסם הזו ההופכת יש לאין, עובדת גם בכיוון ההפוך: מאין ליש. כה אמר בנימין נתניהו בנאומו בקונגרס בוושינגטון, מילה במילה: "מה ישנה את המזרח התיכון? דמוקרטיה! דמוקרטיה אמיתית, ממשית. ואני לא מתכוון רק לבחירות. אני מתכוון לחופש הביטוי, חופש העיתונות, לשלטון החוק. זכויות לנשים, להומואים, למיעוטים – לכולם! מה שאנשי המזרח התיכון צריכים זה מה שיש לכם באמריקה, ומה שיש לנו בישראל: דמוקרטיה!"

יש. פשוט יש. לכולם. הקראתי את דבריו המפעימים הללו של ראש הממשלה, בדיון הסוער במליאה על הצעת החוק שלי לאיסור אפלייה עקב זהות מיגדר ונטייה מינית. אגב, אני ממליץ לכולכם לראות את זה. כמה הופתעתי – טוב, אני מודה, לא באמת הופתעתי – שהקואליציה הפילה את הצעת החוק שלי. אלא שאחרי אדמונד לוי, אפילו אני מבין את ההגיון: אין צורך בהצעת חוק נגד אפליה, כי אין אפליה.

אין גם מחאה חברתית. זאת אומרת יש הרבה אנשים שיוצאים לרחוב ומפגינים, אבל זו לא מחאה, כי אין על מה למחות. הרי אין בעיה חברתית. לכן האנשים האלה הם שקרנים או כאלה שהולכים בשנתם ולא יודעים איפה הם נמצאים, או פשוט מפגינים בשכר מטעם הקרן החדשה לישראל.

ולא, בעניין הזה אני לא ציני ולא מנסה להיות מצחיק. זה מה שהרבה אנשים שקרובים לנתניהו חושבים. ולסיום אספר לכם סיפור הממחיש את תפיסת המציאות של ראשי השלטון הנוכחי. בקיץ הקודם, כאשר השדרות והכיכרות התמלאו באוהלים, שאל אותי אחד השרים, אדם מעשי, איך הספקנו לקנות כל כך הרבה אוהלים. לא קנינו שום אוהל, השבתי לו. מה, אתה רוצה להגיד לי שמפלגות בשמאל והקרן החדשה לא מממנות את המחאה? הייתי שמח אם היתה לנו היכולת לממן את המחאה, עניתי, אבל לא. לא רק שאנחנו לא מממנים, אנחנו גם לא מארגנים. זה ספונטני. אנשים פשוט מביאים את האוהל מהבית. מה אתה מדבר, צהל השר, אם זה ככה, אז איך זה שכל האוהלים הם באותו צבע?!

להתראות, ניצן   

(13.7.2012)

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים