אל תשליכני

כל אחד מאתנו רוצה להזדקן בכבוד, לזכות בשנותיו הבוגרות לחיים טובים ככל האפשר. זה צדק חברתי אמיתי. אגב, כולנו נהיה שם. תוחלת החיים שלנו עולה, והאוכלוסיה בישראל מזדקנת. אלא שהממשלה לא נערכת. אין בישראל תכנית להכנת המדינה לשינוי העצום שעובר עליה. לכן במהלך החודשים האחרונים הובלנו בוועדת עובדים זרים שבראשותי, שולחן עגול בין נציגי הממשלה והארגונים השונים כדי למצוא פתרונות למצוקותיהם של אזרחים רבים בעלי צרכים סיעודיים. הדיון בוועדת עובדים זרים ולא בוועדת כנסת אחרת אינו מקרי, שכן רוב העובדים הזרים בישראל עובדים בסיעוד. לכל אורך הדיונים עמדו בפנינו שתי מטרות חשובות: לקיחת אחריות של המדינה על הטיפול בבעלי צרכים מיוחדים על מנת לאפשר לכל אדם להזדקן בכבוד, ללא תלות בבני המשפחה, וכן הקטנת התלות בעובדים הזרים ושילובם, ככל האפשר, של עובדים ישראלים בענף.

לאחר מספר רב של דיונים בנושא ושמיעת כל הגורמים הרלוונטיים, גיבשה הועדה שמונה המלצות לשיפור איכות הטיפול בבעלי צרכים סיעודיים; להקלה על בני משפחותיהם של בעלי צרכים סיעודיים ולמעבר למתן שירותים שיתבססו יותר על עובדים ישראלים ופחות על עובדים זרים:

1. קביעת גורם אחראי אחד לנושא הטיפול בבעלי צרכים סיעודיים אשר יסדיר את יחסי הגומלין בין המשרדים השונים והרשויות השונות אשר להם נגיעה בתחום. המציאות בה המטופל הסיעודי נאלץ בכל תחנה במהלך חייו לקיים משא ומתן עם רשות אחרת ולעמוד במבחני זכאות חדשים ומתישים, צריכה להשתנות.

2. הרחבת מודל ביטוח הבריאות באמצעות קופות החולים והחלת הביטוח הסיעודי בחוק הביטוח הממלכתי. הסדרת הביטוח הסיעודי באמצעות מס הבריאות ומערך קופות החולים, בדומה לחקיקה בגרמניה, תאפשר העלאה של מס הבריאות בכ-0.5% ומימון הביטוח הסיעודי באמצעותו. זהו הפתרון הזול והיעיל ביותר לאוכלוסייה. אימוץ מודל שכזה יחייב גם העברת סמכויות בין הביטוח הלאומי האחראי כיום על חוק הסיעוד ומסגרות הפועלות ונותנות שירותים לזכאי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. יש לפעול לכך שהביטוח הסיעודי בישראל יהיה אוניברסאלי וייתן מענה מספק על צרכיהם של בעלי צרכים סיעודיים, זקנים, נכים, ילדים נכים ואחרים.

3. הגדלת מספר שעות הסיעוד הניתנות לבעל צרכים סיעודיים המטופל במסגרת משק הבית באופן שמספר השעות להן הוא זכאי לטיפול יענה על צרכיו של המטופל. הוועדה ממליצה לקבוע דרגות של עד 30 או 40 שעות שבועיות לסיעוד במסגרת משק הבית. תוספת שעות סיעוד ביתי והארכת שעות פעילות מרכזי היום תוך שילוב אמצעים טכנולוגים כלחצני מצוקה בבתי בעלי צרכים סיעודיים עשויה לתת מענה לצרכיהם של רוב בעלי צרכים סיעודיים המטופלים בקהילה.

4. שילוב הגדלת שעות הסיעוד הניתנות לזכאים עם ייעול עבודת מרכזי היום לבעלי הצרכים הסיעודיים. הוועדה ממליצה להאריך את פעולת מרכזי היום לפחות ל-8 שעות ביום (שמונה עד ארבע לכל הפחות) ולהגמיש את שעות הפעילות באמצעות מתן אפשרות לזכאים להגיע למספר שעות מדי יום.

5. תיקון חוקי ותקנות הביטוח הלאומי באופן שיאפשר הכרה בבני משפחה מדרגה ראשונה ושנייה כמטפלים בבעלי צרכים סיעודיים לכל דבר ועניין. הוועדה ממליצה על הכשרתם של בני משפחה לצורך טיפול בקרוב בעל צרכים סיעודיים ועל אפשרות העסקתם כמטפלים.

6. ייעול, הרחבת והגמשת שירות ההסעות למרכזי היום בכדי להקל על הזכאים את ההגעה למרכזי היום.

7. התאמת הקצבאות הניתנות לבעלי צרכים סיעודיים באופן שיאפשר תשלום כחוק לעובדי הסיעוד הזרים או עובדי סיעוד ישראלים במשמרות, לאותם בעלי צרכים סיעודיים בקהילה שנזקקים לטיפול עובד זר במשך רוב או כל שעות היממה.

8. שיפור תנאי עובדי הסיעוד. ניתן לעשות זאת במספר אמצעים לדוגמא: קביעת שכר מינימום ענפי גבוה מהשכר המשולם כיום לעובדי סיעוד. חתימת הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה עם עובדי הסיעוד הביתי והמוסדי.

אני קורא למשרדי הממשלה לשתף פעולה ולהעביר את הטיפול בבעלי צרכים מיוחדים לאחריות משרד ממשלתי אחד. כמו גם להחיל ביטוח בריאות ממלכתי סיעודי על מנת לאפשר לכל אדם להזדקן בכבוד וללא תלות בבני משפחתו. יש לברך על תמיכת משרד הבריאות וסגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, במעבר למודל ביטוחי סיעודי ועל ההבנה של משרד הפנים מגלה לצורך ברפורמה בתחום ההעסקה בענף הסיעוד.  

בכוונתי להמשיך להפגיש את נציגי הממשלה והציבור בשולחן העגול בוועדה שבראשותי עד למציאת פתרון למצוקותיהם של בעלי הצרכים הסיעודיים. דיוני הוועדה מפגישים באופן קבוע את נציגי המשרדים השונים המבינים כי נדרש בנושא זה שיתוף פעולה וכי המאבקים על נתח השוק הנקרא "מטופלים בעלי צרכים סיעודיים" מזיקים לפלח אוכלוסייה זה. תפקיד הוועדה להציף את הנושאים הקריטיים ולקדם פתרונות באמצעות הרשויות השלטוניות.  

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים