העם דורש, חדשות המאבק, חילופין בכנסת, פיצוחים לשבת ורגע של נחת (5.8.11)

חברים יקרים, 

לפני הכל. משום מה בכל מקום בתקשורת מתעקשים להגדיר את ההפגנה במוצ"ש כ"מבחן" של תנועת המחאה. כנראה שרבים מאוד טרם מצליחים להשתחרר מהספקנות ביחס לתנועה המופלאה הזו. חלקם רק מייחלים ליום בו יוכלו לומר לכולם, בחיוך מתנשא, "אמרנו לכם שזה לא יחזיק". מהיום הראשון של המחאה, ממש בשעות הראשונות כשבאתי לשלושת האוהלים בשדרה, אני שומע סביבי את הקולות המרירים האלה, זימזום טורדני ובלתי-פוסק, שכל מטרתו להוציא לנו את הרוח מהמפרשים. אז הנה הסיפור האמיתי של תנועת המחאה כפי שסיפרתי במליאה לשרים ולח"כים שאגב בטוחים שמדובר במזימה מאורגנת היטב.

אז מה יהיה? אף אחד לא יודע מה יקרה מחר ומה יקרה עוד שבוע או עוד חודש. מי שמעוניין בעתידות, מוטב שיפנה להורוסקופ שבעיתון. אין מה לשאול ללא הרף "מה יהיה". צריך לשאול מה אנחנו רוציםשיהיה, ולעשות הכל כדי שזה יקרה. אז בואו להפגנה במוצ"ש, ולכל הפגנה אחרת (ויש 4-5 כאלה מדי יום). צאו למאהלים ברחבי הארץ – כל אחד ליד ביתו – ועיזרו למפגינים. הם לא צריכים עצות, הם צריכים עזרה – ציוד, הסעות, מזון, אינטרנט, פירסום. כל הפרטים כאן. בעיקר הם/אנחנו צריכים אתכם אתנו. המבחן שלנו הוא יום-יומי.

העם דורש. לא עוד נחלת קבוצות קטנות. דרכנו, משנתנו, היא סיסמת המפגינים כולם: ישראל רוצה סוציאל-דמוקרטיה – הנה כך בנאום שלי בהצעת אי האמון בממשלה. והנה בבלוג במאקו שמסביר מדוע המדיניות של נתניהו מעודדת חזירות ומה אנחנו רוצים. המסקנה, הדגשתי באתר "עבודה שחורה", היא שכדי להחליף מדיניות צריך יהיה להחליף ראש ממשלה – "זה לא ייגמר, אם הוא יישאר…" וכדי שזה יקרה, צריך יהיה גם להצביע – מה שרבים מאוד ממשתתפי המחאות נמנעו מלעשות בשנים האחרונות, כפי שנכתב יפה בפוסט הזה.

חדשות המאבק. חוק הווד"לים האומלל, האובססיה של ראש הממשלה, עבר למרות מחאותינו. אנחנו לא רק שלא מרימים ידיים אלא נגביר את המאבק למען דיור בר-השגה// ביקשתי מד"ר אידלמן להפסיק את שביתת הרעב שלו והבטחתי לו שהדבר לא יפגע במאבק – אנחנו נלחמים יחד עם הרופאים להצלת הרפואה הציבורית בישראל// בעקבות בריחתם המבישה של רוב חברי קדימה (והעבודה) מההצבעה על החוק שלי לנישואין אזרחיים, הנה מאמר נוקב, דווקא באתר פעילי "קדימה".

חילופין מעניינים התרחשו השבוע בכנסת. נפלה בחלקי הזכות להתמנות ליו"ר ועדת העובדים הזרים, במקומו של ח"כ יעקב כץ, ראש "האיחוד הלאומי". בכוונתי ללכת בדרכו של מייסד הוועדה הזו, ידידי רן כהן, ולשים דגש על אכיפת חוקי העבודה כדי להפסיק העסקה נצלנית הפוגעת בעובדים הישראלים ובעובדים הזרים, להפסיק את שיטת "הדלת המסתובבת" של הבאת עוד ועוד עובדים זרים לישראל רק במטרה לזכות בדמי תיווך שמנים, ובמיוחד בכוונתי להיאבק במציאות המבישה של בריחת המדינה מאחריותה בכל הקשור לטיפול בנכים ובקשישים. הנה דבריי בטקס החילופין, והנה אתר הוועדה ובו מידע רב על הפעילות.

פיצוחים לשבת. בצל האירועים הסוערים לא שכחנו גם כמה דברים אחרים: ביום האחרון של מושב הכנסת עברו שלושה חוקים טובים שאני שותף להם וגאה בהם: פיקוח על חומרים מסוכנים, צמצוםקנסות לנכים (שהוביל ידידי אילן גילאון) ותיקון לחוק צער בעלי חיים. אגב, בעיני כולם קשורים למחאה הגדולה כי מטרתם ליצור כאן חברה צודקת.

ורגע של נחת בכל המהומה – ועדת האתיקה של הכנסת דחתה על הסף את תלונתה של מירי רגב נגדי. מלכתחילה העניין כולו היה פאתטי. אני שמח שוועדת האתיקה העמידה את רגב במקומה. אגב, מירי רגב יחד עם כל חבריה בליכוד תמכה כמובן בחוק הווד"לים של ביבי.

לסיום, צפו בקליפ המשעשע הזה, ושירו יחד אתנו: מורות, שוטרים, אמהות עם עגלות, צעירי האוהלים, רפתנים, נהגי המוניות, נכים, רופאים, סטודנטים, וכל עמך ישראל – כולנו ביחד: העם-דורש-צדק-חברתי! ובמוצ"ש, כולנו נצעד ונצעק יחד. אין שיחרורים, אין תירוצים. מגיעים. אל תסמכו על אחרים שיעשו את העבודה בשבילכם. מי שרוצה לצעוד אתנו, עם אנשי מרצ, מוזמן – הפרטים כאן. תחממו את הגרון, אתם תיזדקקו לו: ביבי נמאסת, את המדינה הרסת!

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים