כבר התעייפתם? הבית ברחוב פרוג, לטרכטנברג אין סיכוי, אופק גורשה ופיצוחים לשבת (26.8.11)

כבר התעייפתם? הבית ברחוב פרוג, ת' זה תחבורה ציבורית, לטרכטנברג אין סיכוי, אופק גורשה ופיצוחים לשבת

מה, כבר התעייפתם? שישה שבועות חלפו מאז פרצה המחאה לחיינו, והיא משנה את השיח הציבורי בישראל כפי ששום תנועה לפניה לא הצליחה לעשות. ולמרות זאת לא רק שלא נעלמו הספקנים, הציניקנים, והחששנים המקצועיים, שלא נתנו לתנועה הזו שום סיכוי מלכתחילה, אלא עכשיו הם עטים על כל הזדמנות להספיד אותה. ההסלמה בדרום מספקת להם רגע דרמטי כדי להכריז באופן סופי על מותה של המחאה, בתוספת ה"אמרנו לכם" הבלתי נמנע. אז חברים, די לפסימיות. מי שרוצה בכישלון המחאה – איתו אין לי דיבור. אבל אנחנו, שרואים במחאה הזו את הדבר היפה ביותר שקרה כאן מזה שנים, צריכים להפסיק לקטר ולעשות הכל כדי לחזק אותה.

במוצאי שבת נצעד בראשל"צ, בירושלים, ביפו, בקריית אונו, בחריש, ובת"א. כל הפרטים כאן. ביום שלישי הפגנת ההורים הארצית בת"א. ובמוצ"ש הבא "צעדת המיליון" . ובין לבין עוד אינספור אירועים ופעילויות – בכל יום, בכל פינה בארץ – הכל כאן. וכדי שבמשך שנים אחר כך לא נגיד "איפה היינו?", אז בואו עכשיו, ממש כמו שאמר גאנדי: תהיי את, תהיה אתה, השינוי שאתם רוצים לראות בעולם.

הבית ברחוב פרוג בת"א היה זירה לעבירה חמורה, פשע ממש. המזרקים ושברי הבקבוקים שאספו הסטודנטים בבניין הפרוץ, מצביעים על העבריין: בעלת הבניין, העירייה, שבמשך כל כך הרבה שנים הזניחה נכס משובח עד שהפך למיפגע סביבתי שלא לדבר על הביזבוז ועל העוול החברתי. כבר שנים שאני עובר שם ונחמץ לבי. הייתי שם גם השבוע , יחד עם פעילי המחאה החברתית, יחד עם השכנים שגרים מסביב שרצו להפוך את הבניין הזה למרכז קהילה ותרבות . עצוב שדווקא העירייה הפעילה משטרה נגד תושבים שבאו לנקות נכס ציבורי ששייך לכולם. הדברים זכו להד רב, למשל בתקשורת הרוסית שהיא זירה חשובה ביותר. יש עוד המון בתים נטושים כאלה – למשל הבניין בככר ביאליק בת"א, בו התקיימה פעולת מחאה היום . זה עוול חברתי ולא נפסיק את המאבק בו.

ת' זה תחבורה ציבורית. כי בלי תחבורה ציבורית טובה אין צדק חברתי. ואין תחבורה ציבורית טובה שמושבתת בסופי שבוע. האמת הזו נשמעת ביותר ויותר מאהלים ותופסת מקום מרכזי בפעילות של תנועת המחאה. אחרי ירושלים, גם במאהל רוטשילד התקיים מפגש מחאה , ובשבוע הבא – ארוע תחבורה במאהל בחיפה, כולל הקרנת סרטי "אגדה אורבנית".

לטרכטנברג אין סיכוי כי אין לו מנדט. לכן מעניין יותר לעקוב אחר צוות המומחים של תנועת המחאה. באתי למפגש הפתוח שלהם, ושמעתי רעיונות מצויינים. ככה צריך להתנהל דיון ציבורי. השימוע חיזק את מסקנתי כי המבחן לכל העניין הוא קבלת חוק יסוד זכויות חברתיות, כפי שהדגשתי בכתבה בג'רוזלם פוסט .

אופק גורשה. ילדה ישראלית שנולדה פה ולא מכירה שום ארץ אחרת, ושהוריה באו לכאן כחוק, נפלה קורבן למופע התעתועים הנקרא "גירוש ילדי העובדים הזרים". חשבתם ששר הפנים אלי ישי פועל במרץ לצמצום מספר העובדים הזרים? אז זהו שלא. קוראים לזה "הדלת המסתובבת": עוצרים, ובמקרה הזה גם נוהגים באכזריות, ומגרשים רק במטרה להביא עוד ועוד עובדים זרים חדשים, כדי לפרנס תעשייה שלמה של דמי תיווך. כיו"ר ועדת עובדים זרים בכנסת אני אומר לשר הפנים – תהיו חזקים על המתווכים ועל הנצלנים. לא על ילדים.

פיצוחים לשבת. מעניין לגלות שהמאבקים שלנו מעוררים עניין גם בעולם. הנה ראיון אתי על המחאה החברתית ב"דר שפיגל" הגרמני, ועל המאבק לנישואין אזרחיים ב"אל מונדו" הספרדי.

ובינתיים יש כבר תוצאה חיובית למחאה: "הלוביסטים של הטייקונים ירדו למחתרת", כפי שמדווח דה מרקר. הבושה חזרה למשכן? לפחות לעת עתה.

ולסיום, מאמר אישי על הקיץ המופלא הזה, בגיליון מיוחד של "טיים אאוט", המוקדש למחאה (בקישור הזה, בעמוד 35). שבת שלום.

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים