קופנהגן – אף מילה על דובים וקרחונים…

מה בדיוק ייצא לנו מכל המהומה בקופנהגן? ומדוע המהפכה הירוקה שמטלטלת את העולם חיונית כל כך לאינטרס הישראלי? רשמים מוועידת האקלים הגדולה, בלי אפילו מילה אחת על דובי הקוטב…

בת הים הקטנה, גיבורת האגדה המופלאה של הנס כריסטיאן אנדרסן, אייקון המשתתפים בוועידת האקלים, זוכה לשמירה צמודה. הדנים חוששים, וכנראה שיש להם סיבה טובה, שמישהו מאין-ספור הפעילים והארגונים שכמהים להשמיע את קולם בוועידת הענק הזו, ינסו לרתום את בת הים לצרכי גימיק כלשה הבלתי-מעורער שלבירת דנמרק, בימים האלה, כאשר קופנהגן הקפואה היא סוג של בירה עולמית, עם סיקור שיא ורבבות בני אדם, ויפגעו בה, כפי שאגב כבר ארע לא פעם בעבר.

קל לאבד פוקוס בקופנהגן. העיר כמרקחה.מאבקים סוערים בין מעצמות וגושים סביב הסכמים על פליטת גזי חממה: סין מולארה"ב, אפריקה מול אירופה, ואובמה אחד שמנסה להכניס קצת הגיון בשיגעון. הקרבות הללו מלווים כאן בנתונים דרמטיים על פליטים סביבתיים, מידבור,בעיות מים, סופות, ופגעי טבע ואקלים מכל הסוגים. קופנהגן של הימים הללוהיא זירה של קרב מדמם בין מפיקות הנפט והפחם לבין אבירי האנרגיה המתחדשת,תצוגות תכלית של אמצעי תחבורה מתוחכמים, עולם שלם של שיטות ואסכולותלטיפול באשפה, ומצעד אינסופי של קבוצות ומשלחות למען כל מטרה אפשרית.מדהים עד כמה עזה הרוח הסביבתית המתנקזת לכאן מרחבי תבל.

ואנחנו? לא פשוט לנעוץ דגלון כחול-לבן בזירה הסוערת הזו. לכאורה מה לנו, לישראל הקטנה, בזירת הענקים? ובכלל, עד כמה הסיפור הסביבתי העולמי הזה רלבנטי מבחינתנו? אלא שמבט קצרסביב מוחק את סימני השאלה. הרוח הגדולה הזו מביאה עמה הזדמנויות פז, חסרות תקדים, לישראל – אם רק נדע לתפוס אותה בכנפיה, אם לא נחמיץ את הרגע.
כל מי שעיניו בראשו כבר יודע שאי-התאמה של ישראל למגמות העולמיות פירושה מכה אנושה למשק הישראלי. אנחנו כלכלה מוטת יצוא, וחברה ישראלית שלא תשכיל להפנים את המהפיכה הירוקה תתקשה להתמודד בשוק העולמי.  או במילים פשוטות: קשה יותר ויותר למכור בעולם מוצרים לא-ירוקים. ככל שנקדים לאמץ התנהלות סביבתית, ככל שהממשלה תעודד התנהלות כזו, המשק הישראלי יהיה מוכן יותר לאתגר הכלכלי העולמי של השנים הבאות. אם נתעורר מאוחר מדי, העסק יהיה הרבה יותר יקר. לכולנו.

מי שכבר פועל במרץ בעולם החדש הזה הן שללחברות ישראליות בתחומי הגרין-טק או הקלין-טק: אנרגיות שמש ורוח, גלים או גיאותרמיה, פיתוחים חדשניים לחיסכון בחשמל, שיטות בניה ירוקות ועוד ועוד. הרבה לפני הממשלה, שמדשדשת מאחור באופן מביך, השכילו החברות הללו להבין אתהפוטנציאל העסקי האדיר הטמון בתחום הסביבתי. חלק מאותן חברות, לתפארתמדינת ישראל, הן מהמובילות בעולם, אלא שאפילו הן יתקשו להתפתח או שיתקשו להמשיך להיות ישראליות, אם בישראל לא יהיה יישום של הטכנולוגיות הללו.הדוגמא הזועקת ביותר היא זו של אנרגיית השמש. לכולנו הרי יש דוד שמש על הגג, וכולנו מודעים כבר עשרות שנים לאפשרות לנצל את אנרגיית השמש, ואכןחברה ישראלית משובחת, "סולל", בונה כיום את התחנה הסולארית הגדולה בעולם.לא, לא בישראל למרבה הצער. בקליפורניה. מה אחוז החשמל המופק בישראל ממקורות נקיים, מתחדשים? פחות מחצי אחוז. ישראל שטופת השמש ממשיכה לזלול לתיאבון נפט ופחם. אגב, "סולל" הישראלית נרכשה לאחרונה על-ידי "סימנס" הגרמנית, כי באירופה כבר מבינים מזמן איפה העתיד. אם גם אנחנו נבין זאת,הכלכלה הירוקה עשויה להיות תוך שנים ספורות הקטר הכלכלי של ישראל. הרי הידע והטכנולוגיה כבר בידינו, יחד עם טובי המומחים. צריך רק לתת לחברות הללו הזדמנות לפרוש כנפיים, כאן אצלנו.

מהפך כזה יהיה בעל השלכות דרמטיות. משקהאנרגיה בישראל נשען על גורמים זרים, חלקם הפכפכים. כולנו יודעים באיזה איזור אנחנו נמצאים, ומה משמעות התלות שלנו בייבוא נפט, פחם, וגז, מבחינהמדינית, אפילו ביטחונית. ככל שנעבור התייעלות אנרגטית ונייצר יותר חשמל ממקורות מתחדשים, עצמיים, נחזק את העצמאות האנרגטית שלנו ונפחית את כוחה מיקוח של גורמים זרים – חלקם לא תמיד ידידותיים.

את הרווח הישיר, הבולט ביותר, מצמצום פליטת הגזים עקב שריפת נפט ופחם, נרגיש באופן מיידי בריאות שלנו. כך למשלאם תוקם תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון, כפי שמתכננת חברת חשמל, תעלה פליטת גזי החממה של ישראל ב-15%. לא הרבה מבחינת העולם, אבל המון מבחינת האסטמה,הסרטנים, ומחלות הלב של תושבי אשקלון, שדרות, ושער הנגב. אם נפחית פליטות ממכוניות, הודות למעבר לתחבורה ציבורית מתוחכמת ונקייה, אלפים בגוש דן,בעיקר ילדים וקשישים, יוכלו להתחיל לנשום. שלא לדבר על החיסכון מבחינת תקציבי הבריאות. הפחתת הזיהום היא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה.

תפיסה סביבתית כזו טומנת בחובה יתרונותגדולים שלעתים לא נתפסים כלל כעניינים סביבתיים. כך למשל בעניין התחבורה הציבורית המקרטעת שלנו. אם רק נוכל להפחית את התלות במכונית, לטובת פתרונות יעילים וזולים שמקובלים בכל העולם, לא רק נפחית את הזיהום ואתהרעש, ואת ההוצאה האדירה על תשתיות, ונחסוך את השעות האבודות של הפקקים,אלא גם נקטין בשיעור ניכר את תאונות הדרכים – מלאך המוות הגדול של ישראל.ואם נתקדם לבניה ירוקה ונעשה שימוש חוזר במי המטבח והמקלחת לצורך הדחת אסלות או השקיית הגינה, נוכל לחסוך כמחצית מצריכת המים הביתית שלנו: רווח כספי עצום לכל משק בית על רקע מחירי המים שמאיימים להטביע אותנו.

באנו לקופנהגן כדי ללמוד מהעולם ולהציג לו את הקול הסביבתי של ישראל, שזוכה כאןלהערכה רבה. דווקא בארץ נתקלת הברית הזו שלנו, של מומחים, נבחרי ציבור,פעילים חברתיים, ויזמים עסקיים, בחומה בצורה של אטימות ממשלתית. יוזמות החקיקה של חברי הכנסת הסביבתיים, נתקלות בבירוקרטיה פקידותית מתישה. אךקופנהגן, למרות כל הקשיים, מחזקת את האופטימיות. נציגי הממשלה שבאו לכאן,מתקשים להסתיר את השתאותם מעוצמתה של המהפיכה הסביבתית. המשרד להגנת הסביבה משנה כיוון, והנשיא פרס כבר משתוקק לתרגם את החזון הסביבתי לביצועיזם ישראלי. עכשיו צריכה הממשלה על משרדיה וזרועותיה, ובמיוחד ראש הממשלה שבידיו ההחלטה, להביט אל העולם, לחבור אל הכנסת, ולהתחיל לנסוע. האור ירוק חברים.

 

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים