איסור הסתה לגזענות

הסתה כנגד קבוצות וציבורים שונים בחברה עלולה להביא לגזענות ואף למעשי אלימות. לנוכח זאת אסר המחוקק על הסתה לגזענות, וקבע זאת בסעיף 144א לחוק העונשין. הגדרת "גזענות" בסעיף זה כוללת  פעולות פוגעניות כנגד ציבור בשל צבע עור, השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני. הצעת חוק זו באה להשלים את מהלך החקיקה ולהרחיב את הגדרת הגזענות בסעיף זה, החלה כיום על פרסום הסתה לגזענות והחזקת פרסומים גזעניים, ולהשוות אותה לקבוע בסעיף 144ו, המתייחס לעבירות שנאה, שהן עבירות שנעברו מתוך מניע של גזענות. סעיף זה קובע מפורשות כי בגדר פשעי שנאה יבואו בין היתר עבירות המבוצעות עקב עוינות כלפי ציבור גם מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטייה מינית, או היותם עובדים זרים.

הצעת חוק זו קובעת הגדרות אלה בסעיף 144א, כך שגם פרסום הסתה כלפי ציבור או חלקים באוכלוסיה בשל דתם, עדתם, נטייתם המינית, זהות המגדר שלהם או היותם עובדים זרים, תיחשב כהסתה לגזענות ותישא בעונש הקבוע בחוק.

אין ספק כי חופש הביטוי הוא זכות בסיסית המהווה עמוד תווך במשטר דמוקרטי. אולם המשפט הישראלי מכיר בתכליות שונות להגבלתו באמצעות איסור פלילי, בין היתר כשמדובר בהסתה לגזענות ולאלימות כלפי אוכלוסיות שונות, העלולה להוביל לרדיפה, השפלה, ביזוי, ואף לביצוע פשעי שנאה מתועבים.

תגובות פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים